שינוי כיוון? הדולר מזנק מול השקל - למה זה קורה
דברי נגיד בנק ישראל על האפשרות ל"מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצב מהיר יותר" שלחו את הדולר לזינוק של כמעט 3% בשלושה ימים • בשוק הבינו מדברי הנגיד שהריבית צפויה לרדת בשיעור חד מההערכות הקודמות, ומצפים כעת להתערבות בשוק מטבע החוץ • ובכל זאת: הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות רונן מנחם מסביר למה מוקדם להכריז על היפוך מגמה


הדולר ממשיך להתחזק ושערו היציג טיפס היום (חמישי) 0.8% ונקבע על על 2.895 שקלים. אתמול זינק שערו היציג של הדולר ב-1.66% בהמשך לעלייה של 0.43% ביום שלישי. גם האירו מתחזק ושערו היציג נסגר היום על 3.368 שקלים - עלייה של 0.94% מאתמול, בהמשך לזינוק של 1.41% ברביעי. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, הזהיר אתמול מפני מסקנות נמהרות: "לפני פחות מחודש השוק התרגש כשירדנו מתחת ל-3 שקלים. מה שנקרא - פרופורציה".
הטריגר לזינוק בדולר ובאירו הוא דברים שאמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, במסגרת הנאום שנשא ביום שלישי בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "ככל שהציפיות לאינפלציה ימשיכו לרדת, זה מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצב מהיר יותר" - אמירה שלדברי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, פורשה בשוק ההון כאיתות לכך שריבית בנק ישראל צפויה לרדת בשיעור חד יותר מכפי שהעריכו עד כה. לפי שפריר, כעת מתמחרים בשוק ההון כי ריבית בנק ישראל תעמוד בעוד כשנה על 3%.
ירון הוסיף בנאומו כי הוא "לא מקל ראש" בהשפעת התחזקות השקל על היצואנים - דברים שלפי שפריר הגבירו את הציפיות בשוק להתערבות ישירה של בנק ישראל בשוק המט"ח.

מה עומד ברקע האמירה החדשה של הנגיד? מנחם מסביר כי האמירה מבוססת על גובה מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שתאם לציפיות, וכן על הציפייה כי מדדי המחירים בחודשים הבאים יהיו נמוכים עוד יותר. הוא אף מחדד כי ירון לא הודיע כמובן על הורדת ריבית, אלא סייג את הדברים בכך ש"אם המגמות יימשכו". אבל עצם האיתות הזה של הנגיד על הכיוון הצפוי מהווה כלי מדיניות בעצמו, שגרם לתנועה בשווקים.
מנחם מציין כי דווקא הורדת הריבית האחרונה שעליה הודיע בנק ישראל בשבוע שעבר לא בלמה את התחזקות השקל - זאת משום שבשוק ההון כבר הבינו שההורדה הולכת להגיע ותמחרו אותה. וזה לדבריו ממחיש נקודה רחבה יותר: הריבית הגבוהה לבדה לא מסבירה את התחזקות השקל.
לדבריו, הזינוק בשקל מונע מהצטרפות של מספר גורמים: יצוא ההייטק, העלייה בשוקי המניות האמריקניים - שמחייבת את קרנות וחברות הביטוח הישראליות להמיר דולרים לשקלים - והעליות בבורסה המקומית שמושכות השקעות חזרה ארצה. כל הגורמים המבניים האלו עדיין תקפים. אז אומנם בימים האחרונים הדולר שוב מתחזק, אבל כפי שמנחם מציין: "אין משתנה כלכלי שאתה יכול להגיד עליו שהוא משנה כיוון אחרי תהליך של יומיים".
ומדוע בנק ישראל לא הוריד מראש את הריבית בשבוע שעבר ברמה חדה יותר? לפי מנחם, הסיבה היא הזהירות שבה נוקט הבנק על רקע המצב הגיאו-פוליטי הרגיש סביב המגעים להסכם באיראן והפסקת האש החלקית בגבול לבנון. לדבריו, הורדה אגרסיבית של הריבית עלולה לפתוח את הדלת לעלייה באינפלציה בשעה שבנק ישראל מבקש לשמור על יציבות המחירים.
