באוצר מתלבטים איך להגיב לזינוק בשקל - ובוחנים התערבות ממשלתית

השקל ממשיך לטפס, ובאוצר כבר לא יכולים להתעלם: צמרת המשרד התכנסה בתחילת השבוע לדיון דחוף בהשלכות ההתחזקות הדרמטית של השקל, ששערו היציג נכון להיום (שלישי) נקבע על 2.909 שקלים - זינוק של כ-20% בשנה. בדיון נכחו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראשי כל האגפים המרכזיים, אנשי רשות המיסים, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך, והוא נפתח בסקירה של הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון.

עמדת האוצר היא שרוב ההשפעות של שקל חזק הן חיוביות לציבור הרחב: מחירי היבוא יורדים, חומרי גלם זולים יותר, ובהמשך גם חשבונות החשמל והמים אמורים לרדת. אלא שבשלב זה הישראלי הממוצע עדיין לא מרגיש את זה בכיס - ובינתיים כ-20% מהחברות במשק נפגעות.

הנפגעים הישירים הם היצואנים: ההכנסות שהם רושמים בדולרים (או באירו) שוות פחות שקלים, בעוד שההוצאות שלהם כשכר, שכירות והוצאות תפעוליות עדיין משולמות בשקלים. התוצאה היא פגיעה ברווחיות וקושי להתחרות עם יצואנים ממדינות אחרות. לפי הערכת האוצר, הפגיעה הקשה ביותר תהיה ביצואנים הקטנים עם פריון נמוך, ובירושלים כבר מדברים בגלוי על כך שחלק מהם פשוט לא יצליח לשרוד.

עם זאת, גם היצואנים הגדולים כתעשיות הביטחוניות וענף ההייטק, נמצאים ברשימת הנפגעים. עבור ההייטק, הסיכון כפול: הן גם מוכרות בדולרים וגם מגייסות הון ממשקיעים בדולרים. כשהדולר נחלש, ההון שלהן פשוט נשחק.

צעדי ההתערבות שנבחנים באוצר

• לחץ על יבואנים: האוצר מתכוון לפנות ישירות ליבואנים ולדרוש מהם להוריד מחירים כדי שהתחזקות השקל תגיע גם לכיסי הצרכנים.
• הלוואות ליצואנים: באוצר בוחנים סיוע תקציבי נקודתי לענפים שייפגעו מהתחזקות השקל באמצעות הלוואות, בדגש על יצואנים קטנים ובינוניים.
• קבלת מס בדולרים: באוצר שוקלים לאפשר לחברות - במקרים חריגים - לשלם מס למדינה בדולרים במקום בשקלים. המהלך נשקל בעיקר עבור אקזיטים גדולים ועסקאות ענק כמו עסקת Wiz, כי למנוע מצב שבו המרת סכומים עצומים של דולרים בבת אחת גורר זינוק חד ומיידי בשקל.

שני צעדים נוספים שעלו לדיון כנראה לא יקודמו: המרת חוב ממשלתי מדולר לשקל, והתערבות בהחלטות ההשקעה של קרנות הפנסיה. הרעיון השני נובע מכך שסיבה מרכזית להתחזקות השקל היא שהגופים המוסדיים - כלומר קרנות הפנסיה - מוכרים מניות אמריקניות בשיא ומחזירים את הכסף לישראל, ובכך מגבירים את הביקוש לשקלים. למרות ההשפעה הישירה של מדיניות המט"ח של הגופים המוסדיים, באוצר החליטו שלא יהיה נכון שהממשלה תתערב בניהול הסיכונים של מנהלי קרנות הפנסיה.

הדיון באוצר הסתיים ב"שיעורי בית", וראשי האגפים נדרשו לחזור עם המלצות. אבל הקונצנזוס הלא-רשמי בחדר היה ברור: הכלי האמיתי להשפעה על השקל לא נמצא באוצר אלא בבנק ישראל. באוצר מקווים שהנגיד יוריד ריבית בהחלטה הקרובה הצפויה בסוף החודש - מה שעשוי להחליש את השקל.

כלכלנים מזהירים: הזינוק הנוכחי מסוכן מבעבר

אלא שהכלכלנים מזהירים כי גם צעד זה לא יוביל לשינוי בתנועת המטבעות. בתחילת השבוע הזהיר הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות רונן מנחם שהורדת ריבית לבדה לא בהכרח תשנה את הכיוון - משום שחוזק השקל נשען על יסודות מבניים עמוקים יותר: עודף מתמשך במאזן התשלומים של ישראל, יתרות מטבע חוץ גבוהות במיוחד וגידול מתמשך בסקטור ההייטק.

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב אלכס זבז'ינסקי הזהיר בסקירתו השבועית כי הזינוק הנוכחי של השקל מסוכן לתעשיית ההייטק המקומית הרבה יותר ממקרי עבר: לפני עשור, השכר הממוצע של עובד בהייטק הישראלי היה נמוך ב-20% מהמקבילה בארה"ב - אך מאז המצב התהפך, וכיום השכר של הייטקיסט ישראלי גבוה ב-30% מעמיתו האמריקני.

דדי פרלמוטר, סגן נשיא אינטל העולמית לשעבר ויו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, תיאר את הסיכון בענף בצורה פשוטה: "חברות נדרשות לגייס היום עשרות אחוזים יותר כסף כדי לתמוך באותה פעילות בדיוק". לדבריו, השינוי משפיע על כל תהליך קבלת ההחלטות בחברות, ועשוי להוביל גם לצמצום בגיוסי העובדים.

בעידן שבו חברות ענק מקצצות עשרות אלפי עובדים לטובת החלפתם בכלי AI, פערי המטבעות מתחילים להעלות סימן שאלה אמיתי לגבי האטרקטיביות של ישראל כמרכז חדשנות - מה שהופך את התחזקות השקל מבעיה תזרימית לבעיה מבנית.