רשות התחרות הטילה מגבלות על הבנקים; בנק ישראל: סכנה לפגיעה בתחרות

החדשות בקצרה

• רשות התחרות הכריזה על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז
• הוראות חדשות הוטלו על הבנקים במטרה להקל על השוואת מחירים והעברת פיקדונות
• בנק ישראל הגיב במתקפה חריפה: "מהלך הצהרתי, קיצוני ולא מידתי"
• בבנק טוענים כי ההחלטה עלולה להרתיע שחקנים חדשים מכניסה לשוק
• למה זה חשוב: התנגשות חסרת תקדים בין הרגולטורים על הכיס של הצרכן

הממונה על התחרות מיכל כהן הודיעה היום (רביעי) כי חמש קבוצות הבנקים הגדולות בישראל - פועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - מהוות "קבוצת ריכוז" בענף השירותים הבנקאיים למשקי בית ולעסקים קטנים. המשמעות של הכרזה זו היא זיהוי רשמי של קבוצה מצומצמת השולטת בשוק שבו התחרות מועטה, דבר שמאפשר למדינה להטיל עליהן הוראות מחייבות כדי למנוע פגיעה בציבור.

החלטת הממונה מגיעה לאחר הליך בדיקה ממושך שמצא כי חמש הקבוצות שולטות בכ-98% מנכסי המערכת הבנקאית. לפי רשות התחרות, המבנה הזה מקשה על הציבור להשוות מחירים ולעבור בין בנקים, וגורם לכך שרוב הלקוחות (86%) צורכים את הפיקדון שלהם דווקא בבנק שבו מנוהל חשבון העובר ושב שלהם.

"ההכרזה היא מהלך חשוב להעברת כוח המיקוח לציבור", מסרה כהן. "ההוראות שיוטלו נועדו לעצור התנהגות שמקשה על השוואת מחירים ומעבר לבנקים ומוסדות פיננסיים מתחרים".

• בדיקת הרשות מצאה כי מאז 2022, הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות של הציבור הרחב בקצב איטי מעליית הריבית במשק. הדבר הוביל לעלייה חדה ברווחי הבנקים, במיוחד במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים.
• רשות התחרות הציגה נתון לפיו כ-20 מיליארד שקל יכלו לעבור לציבור במקום לבנקים בין השנים 2022 ל-2024, אילו הבנקים היו משנים את הריביות למשקי הבית באותו אופן שעשו מול העסקים הגדולים.

הכללים החדשים שיוטלו על הבנקים

• ההוראות החדשות אוסרות על אפליה במחירי הפיקדונות ומחייבות שקיפות מלאה. כיום, חלק מהבנקים נמנעים מלהציע פיקדונות למי שלא מנהל אצלם חשבון עובר ושב, ומעניקים ריביות שונות ללקוחות שונים ללא הצדקה ברורה.
• הבנקים יחויבו לאפשר ללקוחות לפתוח פיקדונות באופן מקוון, מאובטח וללא עלות, גם אם אינם לקוח הבנק או מנהלים בו חשבון עו"ש. המהלך נועד להפוך את המוצרים הבנקאיים לפריקים - כלומר כאלו שניתן לצרוך בנפרד בכל בנק ובנק.
• הבנקים יחויבו לאפשר ללקוחות לנייד פיקדון קיים לבנק אחר באופן מקוון, פשוט וללא עלות. כיום, הבנקים אינם מחויבים לסייע ללקוח שרוצה לעבור למתחרה - מה שמקשה על המעבר ומרתיע רבים מלנסות.
• הבנקים יחויבו לפנות ללקוח באופן יזום לפני מועד פירעון הפיקדון ולהציג לו מידע על הצעות מחיר וחלופות כמו קרנות כספיות. כיום, הבנקים נוטים לצמצם את מעורבות הלקוח ברגעים אלו כדי להשאיר את הכסף אצלם בתנאים פחות משתלמים.
• הממונה אסרה על הבנקים הגדולים לסרב "סירוב בלתי סביר" לעבוד עם מרכזי כספים - גופים פיננסיים המרכזים כספי לקוחות להשקעה. המטרה היא למנוע מהבנקים לפגוע בתחרות שמגיעה מצד גופים חוץ-בנקאיים המציעים ריביות טובות יותר.

ההוראות החדשות ייכנסו לתוקף ביום 6 במאי 2027 - שנה מהיום. לפי הרשות, פרק זמן זה נועד לאפשר לבנקים להיערך טכנולוגית ליישום הכללים ולאפשר הגשת ערעורים לבית הדין לתחרות במידת הצורך.

בנק ישראל: המהלך - סכנה לפגיעה בתחרות

בנק ישראל פרסם תגובה רשמית חריפה להודעת רשות התחרות, וטען כי חלק מהסעיפים בה מחייבים את הסכמתו - הסכמה שלדבריו לא ניתנה, בניגוד לנטען הודעת רשות התחרות. בבנק מיפו את מה שתופסים כנקודות החולשה בהחלטה שעשויות דווקא לפגוע התחרות:

• "צעד קיצוני ולא מידתי": בנק ישראל טוען שהכרזה על קבוצת ריכוז היא כלי חריג שנועד למקרים קיצוניים בלבד, ושלא הוצגה תשתית משכנעת שהתועלת ממנה עולה על עלותה. בסביבת הבנק הוסיפו כי ההכרזה עלולה דווקא להרתיע שחקנים חדשים מלהיכנס לשוק, ולפגוע בתחרות במקום להגביר אותה.
• רוב ההוראות כבר בתוקף: לפי בנק ישראל, מרבית ההוראות שמציגה הרשות כחידוש כבר יושמו - כולל השוואת פיקדונות, חשיפת קרנות כספיות וניוד פיקדונות - במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין שהוא הוביל, ובמסגרת חוק שעבר בכנסת.
• "מהלך הצהרתי": בנק ישראל מסכם כי ההכרזה "נותרת במידה רבה מהלך הצהרתי בלבד" שפוגע בוודאות הרגולטורית ועלול להרתיע משקיעים - מבלי לייצר תועלת תחרותית. בסביבת הבנק הלכו רחוק יותר וכינו את המהלך בפשטות "צעד יחצני".