"פגיעה בהורדת מחירי הדיור": היוזמה השנויה במחלוקת שיאשר נתניהו

היוזמה השנויה במחלוקת לחלק מענקים לבעלי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית צפויה להגיע לאישור ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון - תוך שהיא נתקלת בהתנגדות נחרצת מצד גורמי המקצוע. חוות דעת מקיפה שהעביר הבוקר (שישי) אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר לקראת הישיבה, ושאת תוכנה אנחנו חושפים לראשונה ב-N12, מפרטת את הסיבות העיקריות להתנגדותו ולהתנגדות אגף התקציבים במשרד.

ההצעה שמקדם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון מבקשת לפצות מאות אלפי משפחות, שספגו עלייה חדה בתשלומי המשכנתה בעקבות העלאת ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.75% בין 2022 ל-2023. לפי נתוני בנק ישראל המובאים בדברי ההסבר להצעת החוק, כ-120 אלף משקי בית ספגו עלייה של יותר מ-1,600 שקל בהחזר החודשי, וכ-200 אלף משקי בית נוספים ראו את ההחזר עולה ב-1,600-800 שקל.

לפי נוסח הצעת החוק שיובא ביום ראשון לוועדת השרים, מי שרכש דירה יחידה לפני סוף 2022 יהיה זכאי למענק חודשי שיכסה עד 75% מהעלייה בגובה ההחזר. המענקים יינתנו למי שרכש דירה במחיר של עד פי שניים ממחיר דירה ממוצע לאותה תקופה - כלומר מי שקנו אז דירה בסכום של עד כ-3.8-3.6 מיליון שקל. הצעת החוק מעריכה את עלות המהלך בכמיליארד שקל ב-2026, כ-500 מיליון שקל ב-2027 ועוד כ-200 מיליון ב-2028.

נימוקי הכלכלן הראשי באוצר

חוות הדעת של אגף הכלכלן הראשי באוצר חולקת בין היתר על אומדני העלות המפורטים בהצעת החוק של שמחון. לפי הכלכלן הראשי, עלות התוכנית תגיע לכ-2 מיליארד שקל ב-2026 לבדה, ותסתכם בעוד כ-3.5 מיליארד שקל בשנים 2027-2030. בנוסף, היא מפרטת חמישה נימוקים שונים נגד ההצעה:

• פגיעה בירידת מחירי הדיור: סבסוד ההחזר החודשי מפחית את התמריץ של בעלי משכנתאות למכור את דירתם. כך מצטמצם ההיצע בשוק, והלחץ להוריד מחירים נחלש.
• סיכון מוסרי: נוטלי משכנתאות עתידיים ילמדו שהמדינה תסייע להם אם הריבית תעלה. לפי הכלכלן הראשי, זה יגדיל את הנכונות שלהם ליטול משכנתאות מסוכנות ועלול להוביל למינוף יתר ובהמשך לעליית מחירי דיור.
• התחייבות תקציבית ללא כיסוי, בעיתוי רע: ההצעה מייצרת מנגנון מענקים למשך חמש שנים ללא מקור תקציבי מזוהה - וזאת בשעה שהממשלה כבר הגדילה את יעדי הגירעון על רקע המלחמה. לפי הכלכלן הראשי, המהלך עלול לערער את אמון השווקים ולהוביל לייקור החוב הממשלתי.
• סיוע למי שיש להם כסף: הכלכלן מציין כי מדובר ב"מתן הטבה כלכלית לאוכלוסייה בעלת נכס, שברובה יציבה וחזקה יותר כלכלית מאוכלוסיות שלא יכולות להרשות לעצמן רכישת נכס במיליוני שקלים".
• פגיעה בעצמאות בנק ישראל: ההצעה מתערבת ישירות במדיניות הריבית של הבנק המרכזי ועלולה לפגוע באמינותו. הכלכלן הראשי מזהיר כי היא אף עלולה לגרום לבנק להימנע מהורדת ריבית - ובכך דווקא לפגוע בהרבה יותר משקי בית מאלו שהיא מבקשת לסייע להם.

(לחצו לקריאת חוות הדעת המלאה)

הכלכלן לא לבד: התנגדות מקצועית נרחבת

עמדת הכלכלן הראשי מהדהדת ביקורת שהביע בנק ישראל עוד לפני כחודש וחצי. בעת הצגת הדוח השנתי של הבנק במהלך חודש מרץ תקף נגיד הבנק פרופ' אמיר ירון את היוזמה, ואמר כי "אין בהצעה כל היגיון כלכלי", והוסיף ש"הנטל על לווי המשכנתאות לא רק שלא עלה אלא אף ירד".

במכתב שעיקריו פורסמו לראשונה ב-N12, כתב מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר יוסי סעדון, כי מדובר בתוכנית שבמסגרתה "הכסף הולך לאלה שצברו עושר, לא לאלה שנפגעו". סעדון ציין גם כי בעל משכנתה שרכש דירה בשווי ממוצע כבר צבר עושר של כ-200 אלף שקל על פני שוכר דירה, הודות לעליית מחירי הנדל"ן.

גם ראש אגף התקציבים מהרן פרוזנפר יצא נגד ההצעה. לטענתו היא "מענישה" לווים שנהגו באחריות, ובהם מי שמיחזרו את המשכנתה כדי להקטין את ההחזר החודשי במחיר של תשלום מצטבר גדול יותר לאורך חיי המשכנתה. אלו לא צפויים לקבל כעת פיצוי מהמדינה.

מהצד המשפטי, הייעוץ המשפטי לממשלה ציין כי ההצעה לוקה בפגמים חוקתיים בנושא שוויון, נעדרת מנגנוני פיקוח ואכיפה - וכי "לא ניתן לקדם את הצעת החוק בדרך הזו".