מעומר אדם ועד יוחננוף: הממשלה מפנה את הדרך ל"בהלה לזהב" של היזמים - מי ישלם את המחיר?

חברות נדל"ן מניב, רשתות קמעונאות, זמרים - נראה שכל מי שיש לו הון פנוי נכנס בשנה האחרונה לתחום חוות השרתים לבינה מלאכותית (AI). עזריאלי, מבנה, יוחננוף, מגה אור של צחי נחמיאס, וענן של עומר אדם חתמו בחודשים האחרונים כל אחת על עסקאות בהיקפים של מאות מיליוני ומיליארדי דולרים להקמת מרכזי מחשוב ל-AI בישראל. השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק חדשה שנועדה לקצר משמעותית את הדרך להקמת חוות השרתים, ומעוררת התנגדויות.

הצעת החוק החדשה מגדירה חוות שרתים לבינה מלאכותית כ"תשתית לאומית" - מהלך שאישורו הסופי יאפשר ליזמים לעקוף תהליכי תכנון רגילים ולהגיש תוכניות במסלול מהיר ישירות לוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל). עוד מצוין בהצעה כי היא מסתמכת על מסקנות ועדת נגל, לפיהן פערי תשתיות מחשוב בישראל מהווים "סיכון אסטרטגי לאומי" שמרתיע חברות בין-לאומיות מלהשקיע בארץ.

חוות השרתים ל-AI הן למעשה מתקנים שבהם שוכנים שרתים שמריצים את מודלי הבינה המלאכותית ומאפשרים את פעילותם השוטפת. העברת האישור לוות"ל מהווה קיצור משמעותי בהליכי התכנון, אבל היסטורית מהלכים דומים להקמת תחנות כוח ומיזמי תשתיות אחרים הובילו למאבקים מקומיים קשים, וסביר שתוצאה דומה תהיה גם כאן.

בארה"ב, שבה נבנות אלפי חוות שרתים בקצב מסחרר, ההתנגדות הציבורית הפכה לנושא פוליטי חם. קואליציות של תושבים, ארגוני סביבה ופוליטיקאים מקומיים מימין ומשמאל מתאגדים נגד הקמת חוות שרתים בשכונותיהם.

הפרלמנט של מדינת מיין אפילו אסר בחקיקה על הקמת חוות שרתים גדולות, עד שמושלת המדינה הטילה וטו על ההצעה. סקר גאלופ שפורסם לאחרונה מצא כי 70% מהאמריקנים מתנגדים להקמת חוות כאלו באזורם. הנימוקים המרכזיים: עליית מחירי החשמל, צריכת מים עצומה, פגיעה סביבתית ואכזבה מההבטחות לתעסוקה מקומית שלרוב לא מתממשות.

הנימוקים נגד המהלך בישראל

קידום החקיקה בישראל זוכה להתנגדות בין היתר מארגון הסביבה מגמה ירוקה ומארגון לובי 99. שני הארגונים מדגישים שהם לא מתנגדים להקמת חוות השרתים עצמן, ומסכימים שישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ למרוץ הבינה המלאכותית. עם זאת, הם טוענים שהחקיקה החדשה מקדמת את המהלך בצורה שגויה ובלי לבחון מספיק את ההשלכות:

• השפעה על עלויות ותעריפי החשמל: חוות שרתים פועלות 24 שעות ביממה וצורכות חשמל בהיקפים עצומים - ובמגמה ירוקה מזהירים כי אישור פריסת חוות בהיקפים רחבים בלי בחינת המשמעויות תעמיס על רשת החשמל שכבר היום מתקשה לעמוד בביקושים. בארה"ב עלויות החשמל הן סיבה מרכזית להתנגדות לחוות השרתים: לפי סקר של מכון Pew, כ-43% מהאמריקנים מצביעים על החוות כגורם מרכזי לעליית חשבון החשמל. לובי 99 מוסיף שחוות השרתים צפויות להאיץ את תהליך ריקון מאגרי הגז שישראל תלויה בהם להפקת 70% מייצור החשמל שלה.
• קושי בהתנגדות ציבורית: העברת אישור חוות השרתים לוות"ל תקצר את הליכי התכנון תוך צמצום משמעותי של היכולת להתנגד להם. הרשויות המקומיות מאבדות סמכות על פרויקטים ומהתושבים נלקחים כלי השפעה בהשוואה להליך רגיל. בנוסף, לפי מגמה ירוקה, במדינה צפופה כמו ישראל שבה השטחים הפתוחים ממילא נמצאים תחת לחץ כבד, מדובר בחשש ממשי לפגיעה סביבתית תוך עקיפת מנגנוני בקרה ציבוריים.
• מי ירוויח מהמסלול המהיר: הצעת החוק לא מבחינה בין חוות שרתים לצרכים לאומיים כמו ביטחון, מחקר או ממשל ובין מתקנים מסחריים שישרתו חברות פרטיות או לקוחות מחו"ל. על רקע זה שואלים שני הארגונים על בסיס אילו שיקולים יקבלו המתקנים מעמד של "תשתית לאומית". לובי 99 אף מציין שהצעת החוק מקודמת בשעה שהצוות המקצועי שמינתה הממשלה לנושא טרם פרסם את מסקנותיו.

שני הארגונים מציעים כיוון חלופי דומה: עידוד הקמה של חוות שרתים עם שקיפות מלאה לציבור וסמוך למקורות אנרגיה מתחדשת - מה שבפועל אומר בפריפריה, שם רשת החשמל פחות עמוסה ויש מקום לייצור חשמל מאנרגיה סולארית ומרוח.