הקלה במשכנתה: בנק ישראל הוריד את הריבית במשק

בנק ישראל הודיע היום (שני) שהוא מוריד את הריבית בשיעור של 0.25%, והיא תעמוד בחודש יוני על 3.75%. בהתאם, ריבית הפריים, שממנה נגזרות רבים מתשלומי המשכנתאות והחזרי ההלוואות במשק, תעמוד על 5.25%. ההחלטה על הפחתת הריבית תואמת את ההערכה הכללית של האנליסטים והכלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות שציפו להורדה, אך תהו אם תהיה בגובה רבע אחוז או חצי אחוז.

הנימוק העיקרי בהודעה שפרסם הבנק הוא כי "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאו-פוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות". עוד צוין כי "אי הוודאות הגיאו-פוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת. למבצע 'שאגת הארי' השלכות על הפעילות הריאלית במשק, ובנתוני הקצה מסתמנת התאוששות".

ההחלטה להוריד את הריבית ב-0.25% מגיעה לאחר לחצים עזים מהמגזר העסקי. בשבוע שעבר שיגר יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי מכתב דחוף לנגיד בנק ישראל אמיר ירון, ובו קרא להפחית את הריבית כבר עכשיו. לטענתו, האינפלציה בשליטה, פרמיית הסיכון ירדה - ואין עוד הצדקה לריבית ברמת חירום.

מה המשמעות של הורדת הריבית

• המשכנתה יורדת - אבל במידה: לפי התאחדות יועצי המשכנתאות, מי שיש לו משכנתה של מיליון שקל עם 450 אלף שקל במסלול הפריים, ישלם כ-67 שקלים פחות בחודש, ויחסוך כ-20 אלף שקל לאורך חיי ההלוואה. ההתאחדות מציינת שמאז שיא הריבית של 4.75%, הריבית ירדה כבר אחוז שלם בסך הכול.
• הפיקדונות יניבו פחות: מי שחוסך בפיקדון בנקאי ייווכח שהריבית שהבנק משלם לו תתחיל לרדת. זו הצד השני של אותה מטבע - ריבית נמוכה יותר עוזרת ללווים, אבל פחות טובה לחוסכים.
• שוק הדיור עשוי להתחמם: הציבור הישראלי יושב היום על יותר מ-2.3 טריליון שקל בפיקדונות - כמעט פי שניים מ-2017. לפי ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, כשהריבית יורדת, כסף מפיקדונות נוטה לזרום בחזרה לנדל"ן ולשוק ההון.
• מחירי הדירות עשויים לטפס: עטיה מציין שכאשר הריבית הייתה נמוכה מאוד בין 2017 ל-2022, מחירי הדיור עלו בממוצע של כ-6% בשנה. לדבריו, הכיוון היורד של הריבית עשוי לדחוף את מחירי הדירות חזרה מעלה.

למרות ירידת מחיר האשראי - לא למהר: ארגון פעמונים, שמסייע למשפחות בקשיים כלכליים, ממליץ להשתמש בהפחתת הריבית כדי לסגור מינוס או לחסוך, ולא לרוץ לקחת הלוואות חדשות. יגאל אהרוני, מנכ"ל ברק ייעוץ והשקעות, מוסיף שגם מחזור משכנתה לא בהכרח כדאי כבר עכשיו - בחלק גדול מהמקרים החיסכון עדיין אינו משמעותי מספיק, ועדיף לבחון כל מהלך בצורה מדויקת ולא מתוך לחץ.

נימוקי ההחלטה של בנק ישראל

מה תומך בהורדה:

• האינפלציה השנתית עמדה באפריל על 1.9%, ואינפלציית הליבה (בניכוי אנרגיה ופירות וירקות) על 1.5% - בתוך טווח היעד. ציפיות האינפלציה לשנה קדימה, ולשנה השנייה ואילך, מצויות בסביבת מרכז היעד.
• השקל התחזק מאז ההחלטה הקודמת ב-8.3% מול הדולר וב-7.4% במונחים נומינליים אפקטיביים - ייסוף שפועל לריסון האינפלציה.
• התוצר התכווץ ברבעון הראשון של 2026 בקצב שנתי של 3.3% על רקע מבצע "שאגת הארי", ורמת התוצר נמוכה ממגמתו ארוכת הטווח בכ-4.5%.

מה מעורר זהירות:

• אי הוודאות הגיאו-פוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת.
• מאז ההחלטה הקודמת חלה עלייה חדה בסביבת האינפלציה בעולם.
• הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם הותירו ריבית ללא שינוי, ותוואי הריבית המתומחר בשווקים עלה משמעותית מאז תחילת העימות עם איראן.
• השכר בסקטור העסקי עולה בקצב גבוה, שוק העבודה נותר הדוק, ומגבלות היצע עדיין משמעותיות.
• קיימת אי-ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון ועלייה ביעד הגירעון.

האנליסטים: השיקולים שהיו על השולחן

הערכות האנליסטים, שפורסמו מתחילת השבוע לפני פרסום החלטת בנק ישראל, חזו הורדת ריבית, אך גם הכירו בנימוקים שעשויים לדחות מהלך כזה. אלו הנימוקים שהם תיארו:

• שער הדולר: השקל התחזק ב-8% מול הדולר מאז הודעת הריבית הקודמת, והגיע לרמות היסטוריות. כלכלני בית ההשקעות מיטב ציינו שהמהלך כבר מתחיל לשחוק את הרווחיות של חברות ישראליות שמוכרות לחו"ל, ושוחק את כוח התחרות שלהן מול מתחרים זרים, מה שדחף להורדת ריבית לחיזוק המשק.
• האינפלציה: קצב עליית המחירים ירד אל פחות מ-2% בשנה - בדיוק בתוך היעד של בנק ישראל. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ציין שתחזיות האינפלציה הן הנמוכות ביותר בשנים האחרונות, כך שגם בהסתכלות קדימה לא רואים איום ממשי - דבר שתומך בהורדת ריבית.
• מצב הכלכלה: בנק ישראל עצמו הודה שהתוצר הכלכלי עדיין נמוך ביחס להיכן שהיה לפני מלחמת 7 באוקטובר. שמואל קצביאן, האסטרטג הראשי של בנק דיסקונט, ציין שהריבית גבוהה מכפי שהייתה רוב הזמן ב-20 השנים האחרונות, וזאת בשעה שהצמיחה חלשה ושוק הנדל"ן קפוא - מה שמעודד לדבריו הורדה.
• סביבת הריבית העולמית: יונתן כץ מלידר שוקי הון ציין שמחירי הנפט והסחורות עלו לאחרונה, ומדינות רבות דווקא שוקלות להעלות ריבית - מה שמציב את ישראל בכיוון הפוך לעולם, ומהווה סיבה לזהירות.
• הסיטואציה הביטחונית: במקביל, אי הוודאות הנמשכת סביב הלחימה נגד איראן, לצד חשש להרחבת הוצאות הממשלה, הוזכרו כגורמים שעלולים להפוך הורדת ריבית מהירה מדי לטעות.

התגובות במשק להורדת הריבית

• שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "החלטת הנגיד על הורדת הריבית היא מעט מדי, ומאוחר מדי. מצדנו כממשלה, אנחנו מנהלים את תקציב המדינה באחריות וההשפעה על השווקים מורגשת היטב. הנגיד היה צריך להוריד את הריבית בשיעור חד יותר כדי להקל על היצואנים, על משקי הבית ועל בעלי העסקים".

• נשיאות המגזר העסקי: יו"ר הנשיאות דובי אמיתי מסר כי ההחלטה להוריד את הריבית "מהווה צעד אחראי ומידתי שמשדר ודאות ואמון במשק הישראלי. בדיוק כפי שדרשתי בפנייתי הדחופה לנגיד בשבוע שעבר".

• התאחדות התעשיינים: תקפה את החלטת להוריד את הריבית "ברבע אחוז בלבד". לפי ההתאחדות "זוהי החלטה תלושה מהמציאות, המפקירה את ליבת הצמיחה של המשק. בנק ישראל מאבד את האמינות בכך שהוא מתעלם ממצב האינפלציה מירידת הסיכון במשק ומשערי החליפין".
• התאחדות הקבלנים בוני הארץ: סגן נשיא ההתאחדות עמית גוטליב מסר כי "בנק ישראל הולך בכיוון נכון אבל בקצב איטי מדי. למשק בכלל, לשוק הדיור וענף הבנייה והתשתיות כולו נדרשת תמיכה הרבה יותר דרמטית".
• לשכת רואי החשבון: נשיא הלשכה רו"ח חן שרייבר מסר כי "שוב פעם הוכח כי בנק ישראל פועל בהססנות יתרה. אומנם מדובר באיתות חיובי, אבל כפי שאומרים 'מעט מדי ומאוחר מדי'".
• להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים: נשיא הלשכה עו"ד רועי כהן מסר כי ההפחתה היא "הצעד חיובי אבל מאוחר מדי וגם לא מספק, המשק זקוק להפחתה משמעותית יותר".