לראשונה אחרי יותר מ-30 שנה: הדולר ירד אל מתחת ל-3 שקלים - מה זה אומר?

לראשונה אחרי יותר מ-30 שנה, הדולר שבר את הרף של 3 שקלים - מחסום פסיכולוגי משמעותי שמבטא את היחלשות המטבע האמריקני ואת ההתחזקות הגדולה של המטבע המקומי. הפעם האחרונה שבה הדולר היציג עמד על פחות מ-3 שקלים הייתה ב-19 באוקטובר 1995, כשבועיים לפני רצח ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. אז נסגר הדולר על שער של 2.991 שקלים - ומאז לא ירד חזרה לשם. עד עכשיו.

למה הדולר נופל מתחת ל-3 שקלים?

התשובה הקצרה היא שגם השקל מתחזק ולא רק הדולר שנחלש. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מציין שהשקל הגיע לשיא היסטורי מול סל המטבעות - כלומר, הוא לא רק עלה מול הדולר, אלא מול המטבעות המרכזיים בעולם. "זה בראש ובראשונה סיפור של השקל", הוא אומר, "ורק אחר כך חולשה של הדולר".

מה הפך את השקל לחזק כל כך? יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מונה כמה גורמים מצטברים:

• אופטימיות סביב המצב הגיאו-פוליטי של ישראל - וזאת על רקע האפשרות להפסקת אש במלחמה עם איראן והפחתת האיום ממנה, וכן המשא ומתן עם לבנון.
• כלכלת ההייטק: חברות הסטארטאפ הישראליות ממשיכות לגייס הון בחו"ל ולהביא דולרים ארצה והיצוא עולה על היבוא, הרבה הודות לחברות הטכנולוגיה.
• צפי להמשך הגידול ביצוא הביטחוני על רקע הזינוק בתקציבים הביטחוניים בעולם ובמיוחד באירופה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.

לאלו נוסף גם מנגנון טכני, פחות אינטואיטיבי אך משמעותי, שנובע דווקא מהגאות בבורסות וול סטריט. הגופים המוסדיים בישראל - קרנות הפנסיה וחברות הביטוח - מחזיקים חלק לא מבוטל מתיקי ההשקעות הענקיים שלהם בשוק המניות האמריקני, כלומר בדולרים. הגופים הללו מחויבים לשיעור מקסימלי של חשיפה למטבע חוץ, וכשהערך של ההשקעות האלו עולה מעל לרף בגלל הגאות בבורסה - הן חייבות למכור דולרים וקונות שקלים. התוצאה של זה היא ביקוש גובר לשקל שמחזק את המטבע המקומי.

עד כמה שבירת רף 3 השקלים באמת משמעותית?

יוסי מנשה, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, אומר שפריצת הרף כלפי מטה עשויה לייצר תגובת שרשרת: משקיעים יגיבו לשבירה עצמה ויחזקו את השקל עוד יותר. כלומר, לא רק שהרף נשבר, השבירה עצמה עלולה להיות הדחיפה הבאה להמשך ירידת הדולר.

מנגד, מנחם מציין כוח בלימה אפשרי: לדבריו, בנק ישראל רואה ב-3 שקלים לדולר שער הוגן מבחינה כלכלית - לא חזק מדי ולא חלש מדי. לכן, ייתכן שהשוק דווקא יתבסס סביב הרמה הזו לפני שינוע לכיוון ברור.

הירידה החדה בדולר טובה לצרכן הישראלי?

בחלק מהדברים, כן ובהחלט. כץ מלידר מציין שהנהנים הגדולים מהיחלשות הדולר הם מי שטסים לחו"ל או קונים מוצרים ושירותים בדולרים, ובמיוחד חופשות בחו"ל. גם רכישות מאתרי אינטרנט בחו"ל שמבוצעות בדולרים הופכות לזולות יותר.

מנחם מוסיף סייג למוצרים מיובאים: אומנם היבואנים רוכשים מוצרים בדולרים, אך לדבריו המצב הביטחוני פגע בזמינות הסחורות מחו"ל. במקביל, הזינוק בעלויות האנרגיה, השינוע ותעריפי הביטוח הימיים בעקבות חסימת מצר הורמוז בידי איראן מקזז חלק לא מבוטל מירידת מחירי היבוא.

בארגון דף חדש, שמתמקד בניטור יוקר המחיה בישראל, ספקנים עוד יותר: בארגון מצביעים על דפוס מוכר, במסגרתו כשהדולר מזנק - מחירי המוצרים בסופר עולים במהירות; אך כשהדולר יורד - המחירים כמעט לא משתנים.

האם השינוי משפיע על ריבית בנק ישראל?

לשבירת הרף הפסיכולוגי אין השפעה מיידית, אבל היא מהווה כיוון מעודד. מנחם מציין שהשקל החזק מוזיל את עלויות היבוא והדבר אמור לכל הפחות למתן את האינפלציה - כלומר גם אם המחירים לא ירדו, העליות יתמתנו. אם האינפלציה תישאר בשליטה, בנק ישראל יוכל להרהר בהמשך הדרך בהורדות ריבית נוספות.

מה ההשפעה על התעשייה והעובדים?

כאן התמונה שונה לחלוטין. "דולר חלש שותה את הרווחיות של היצואנים", מזהיר נשיא התאחדות התעשיינים אברהם נובוגרוצקי. "ירידה של קרוב ל-20% בשער החליפין מוחקת לחלוטין שיעורי רווח. התוצאה של היחלשות הדולר היא שההכנסות שמבוצעות בדולרים מניבות פחות שקלים, בשעה שההוצאות - ובראשן שכר, ארנונה ואנרגיה - לא משתנות.

לטענת ההתאחדות, בסקר שערכה בפברואר האחרון, קרוב לשני שלישים מהתעשיינים דיווחו על צפי לירידה במכירות בשל היחלשות הדולר. מחציתם אמרו שיאלצו לצמצם פעילות בארץ ו-40% אמרו שהם שוקלים להעביר חלק מהפעילות לחו"ל. בהתאחדות מעריכים שהפגיעה ביצוא בגלל היחלשות הדולר תגיע השנה ליותר מ-30 מיליארד שקלים - ותצמצם קרוב ל-3 מיליארד שקלים מהכנסות המדינה ממיסים.

האם בנק ישראל יתערב כדי לבלום את הדולר?

זו השאלה שכולם שואלים - ולהערכת המומחים התשובה היא כנראה שלא, לפחות לא בצורה דרמטית. מנחם וכץ סבורים שניהם שכל עוד האינפלציה בתוך היעד והמסחר בשוק מתנהל בצורה תקינה, בנק ישראל לא צפוי לצאת להתערב. מנחם מוסיף שמכיוון שהבנק עצמו רואה ב-3 שקלים שער הוגן, פחות סביר שיפעל כדי להחזיר את הדולר מעל לרף. לדבריו, ייתכנו פעולות שקטות במהלך המסחר, אבל לא צפויה הצהרה רשמית רחבה.