התערבות ב-801 מיליון דולר: בנק ישראל מודה - רכשנו דולרים במהלך חודש מאי
הבנק המרכזי מאשר רשמית כי רכש בחודש מאי כ-801 מיליון דולר "באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים" • בשבוע שעבר אותת נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי הריבית צפויה לרדת מהר יותר מכפי שציפו עד כה • מאז דברי הנגיד התחזק הדולר בעקביות מדי יום בשיעור מצטבר של יותר מ-3% • מה דחף את בנק ישראל להתערב - ואיך זה עשוי להשפיע על הריבית במשק?


בנק ישראל מודיע היום (ראשון) רשמית כי התערב בשוק המט"ח באמצעות רכישות דולרים על רקע התרסקות הדולר: לפי הודעת הבנק, נרכשו 801 מיליון דולר "באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים". זו הפעם הראשונה שבנק ישראל רוכש דולרים מאז 2022.
לפי הבנק, בסוף חודש מאי הסתכמו יתרות מטבע החוץ בסוף מאי בכ-238.7 מיליארד דולר - גידול של 2.95 מיליארד דולר לעומת החודש הקודם. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 37.2%.
ביום שלישי שעבר אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי "ככל שהציפיות לאינפלציה ימשיכו לרדת, זה מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצב מהיר יותר" - אמירה שלדברי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, פורשה בשוק ההון כאיתות לכך שריבית בנק ישראל צפויה לרדת בשיעור חד יותר מכפי שהעריכו עד כה.
מאז התבטאות זו הדולר התחזק בעקביות מדי יום ועלה בשיעור של יותר מ-3% נכון לשער היציג שנקבע ביום שישי האחרון - 2.908 שקלים. גם האירו עלה בהתמדה, ושערו היציג האחרון הוא 3.3812 שקלים.
למה הכוונה ב"שמירה על פעילות סדירה"?
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, אומר כי כשבנק ישראל אומר שהוא התערב לשם "שמירה על פעילות סדירה של השווקים", ייתכן שהוא מרמז לכך שבבנק זיהו התנהלות ספוקלטיבית בשוק מטבע החוץ (המט"ח). הוא מזכיר שמאז הורדת הריבית שעליה הודיע הבנק בסוף מאי ועד להתבטאות הנגיד בשבוע שעבר, השקל המשיך להתחזק בעקביות מדי יום - התנהגות שעל פניו לא בהכרח מתיישבת עם שוק תקין, שפעם עולה ופעם יורד.
דוגמה אפשרית לפעילות בעייתית כזו שמציע מנחם, היא ספקולנטים שרכשו שקלים עכשיו, כשהשקל חזק, מתוך הנחה שבנק ישראל ימשיך להוריד ריבית, ובשלב מסוים השקל ייחלש. במצב כזה הם יוכלו למכור את השקלים בחזרה לדולרים ברווח. "אם זה היה השיקול", אמר מנחם, "זה לא שיקול כלכלי שנובע מביקוש אמיתי".

מה ההשלכות של המהלך לריבית?
מנחם מציין כי אם בנק ישראל מתחיל לרכוש דולרים כדי להשפיע על השקל, הפעולה עשויה לשמש כתחליף להורדת ריבית. כלומר, ספקולנטים שבנו על הורדה קרובה כדי להרוויח מהיחלשות עתידית של השקל - "שיחשוב פעמיים. כי לבנק ישראל יש הרבה מאוד כלים שהוא יכול להפעיל". על הדרך, כל מי שחיכה להורדת ריבית במשק לטובת הקלה בתשלומי המשכנתה או ההלוואות עלול להיפגע.
האם זו סוף התרסקות הדולר?
מנחם מסרב להכריז על "תחתית" לדולר, וטוען שהתמונה תלויה במידה רבה בהתפתחויות המדיניות: אם יוכרז הסכם בין ארה"ב לאיראן הכולל גם הסדר לחזית הצפונית, פרמיית הסיכון של המשק הישראלי תרד והשקל עשוי להמשיך להתחזק. אבל גם ההפך אפשרי: "אם טראמפ מחליט להילחם באיראן ואין הסכמה בין הצדדים, נראה ירידה של השווקים - וירידה של השווקים עשויה להתפשט לפיחות של השקל". לדבריו, חלק ניכר מהעליות בשווקים שדחפו גם את השקל למעלה, נובע מהתקוות לעסקה לסיום המלחמה.
