ניצול ההזדמנות של ארדואן: מקדם "מסלול טראמפ" שיעקוף את המצור האיראני - ואת ישראל

מעבר הגבול הטורקי אליג'אן לארמניה היה סגור ב-32 השנים האחרונות, אך לפי דיווח ב"פייננשל טיימס" (FT), בשבועות האחרונים החלו הרשויות בהתקנת מערכות לבדיקת דרכונים. המהלך הוא חלק מניסיון טורקי למצב את המדינה כמרכז סחר מאובטח עבור סחורות ואנרגיה, על רקע האיומים הגוברים במצר הורמוז וים סוף.

הפרויקט, שזכה לשם "מסלול טראמפ לשלום ושגשוג בין-לאומי" (TRIPP), נחשף בבית הלבן בפברואר האחרון לצד הסכם שלום ראשוני בין ארמניה לאזרבייג'אן. "זהו כבוד גדול עבורי", אמר אז דונלד טראמפ. היוזמה נועדה להרחיב את "המסדרון התיכון" – נתיב יבשתי המחבר את סין לאירופה דרך הקווקז וטורקיה, ומקצר את זמן ההובלה בהשוואה למסלול הימי מ-40 ימים ל-15-12 בלבד.

"טורקיה בולטת כאי של יציבות וכחוף מבטחים", הכריז הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בשבוע שעבר. "אנו מאמינים בלב שלם שהמשבר העולמי יפתח דלתות חדשות למדינתנו".

טראמפ והאזרים משאירים את ישראל בחוץ

התוכנית הנוכחית, הזוכה לגיבוי מלא של ממשל טראמפ, עומדת בסתירה מוחלטת למסדרון ה-IMEC (הודו-מזרח תיכון-אירופה) שקידם ממשל ביידן. בעוד שהתוכנית הקודמת התבססה על ציר שעבר דרך סעודיה וישראל, המסלול של טראמפ וארדואן עוקף את ישראל לחלוטין. מדובר בשינוי אסטרטגי שבו הממשל האמריקני הנוכחי מעדיף את הציר הטורקי-קווקזי, תוך התעלמות מהמרכזיות שהוקצתה לישראל בתוכנית המקורית של ממשל ביידן.

החזון הטורקי מבוסס על שני עורקי ענק: הראשון הוא "דרך הפיתוח", שנועדה לחבר את המפרץ הפרסי לאירופה דרך עיראק. השני הוא פרויקט TRIPP - חלק מ"המסדרון התיכון" - היוצר לראשונה רצף יבשתי מאזרבייג'אן, דרך ארמניה ועד לנמלי טורקיה. כך ניתן להזרים סחורות מסין ואנרגיה מהמפרץ ומהים הכספי ישירות לאירופה, בלי צורך בשינוע ימי יקר.

ההבדל המהותי טמון בשינוי "מרכז הכובד" של הסחר העולמי: בעוד מסדרון ה-IMEC של ממשל ביידן נועד לחבר את הודו והמפרץ לאירופה דרך נמל חיפה, המסלול הטורקי של טראמפ מתמקד בחיבור סין ומרכז אסיה ליבשת הישנה. עבור האירופים, אזרבייג'אן היא לא רק תחנת מעבר, אלא 'השער' למאגרי הגז והנפט העצומים של הים הכספי – תחליף קריטי לאנרגיה הרוסית.

נקודה מרכזית ביוזמה היא שיתוף הפעולה ההדוק של אזרבייג'אן עם טורקיה. בעוד שאזרבייג'אן נחשבת בשנים האחרונות לבת ברית קרובה של ישראל, היא פועלת כעת בתיאום מלא עם ארדואן – מי שממצב את עצמו כיריב המרכזי של ירושלים באזור. חברות בנייה טורקיות המקורבות לארדואן כבר החלו בעבודות בצד האזרי של הגבול, מה שמציב את באקו בנקודת חיכוך בין מחויבותה לישראל לבין האינטרס הכלכלי-אסטרטגי עם טורקיה.

האתגרים: תשתיות מיושנות - ופוליטיקה

למרות המומנטום, בפייננשל טיימס מזכירים כי עתידו של פרויקט TRIPP תלוי בפוליטיקה לא פחות מאשר בהנדסה. הכתבה מזכירה את "צל העבר" המלווה את מעורבותו של הנשיא האמריקני באזור: הפעם האחרונה שבה טראמפ העניק את שמו לפרויקט בקווקז הייתה ה"טראמפ טאואר" בבאקו. הפרויקט ההוא קרס תחת האשמות בשחיתות וקשרים למשמרות המהפכה של איראן, ומעולם לא נפתח.

גם כיום המכשולים רבים. רוסיה, החוששת מאובדן השפעתה בקווקז, כבר איימה על ארמניה בקיצוץ אספקת הגז אם תמשיך להפנות את נתיבי הסחר שלה לכיוון אירופה. בנוסף, הנתיב תלוי בתשתיות רכבת מיושנות ובמעבורות איטיות בים הכספי. מומחים וכלכלנים המצוטטים בכתבה מזהירים כי הרעיון שצירים יבשתיים דרך טורקיה יהוו תחליף מהיר למעברים ימיים במפרץ הוא בגדר "חלום בהקיץ".