הפתעה: מי המרוויחים והמפסידים האמיתיים מהמלחמה במפרץ

המלחמה במפרץ הפרסי לא עוצרת בגבולות המזרח התיכון. מחירי האנרגיה זינקו, שרשראות האספקה שובשו ומשקי בית בכל העולם עומדים לשלם את המחיר - בתחנת הדלק, בחשבון החשמל, ובעגלה בסופר. עכשיו כשחוזרים למשרדים כדאי לשאול: מי ישלם את החשבון, ומי, בשקט, דווקא מרוויח?

צוואר הבקבוק של העולם

מצר הורמוז שבפתח המפרץ הפרסי הוא נקודה צרה שבכל יום עוברים דרכה כ-20% מהנפט העולמי ואספקת הגז הטבעי, לפי נתוני מינהל האנרגיה האמריקאי. רוחב המצר שמפריד בין איראן בצפון לעומאן בדרום מגיע בנקודה הצרה ביותר שלו לרוחב של 50 ק"מ בלבד. בשבוע החולף תנועת הספנות דרכו הופסקה כמעט לחלוטין לאחר שמשמרות המהפכה של איראן הודיעו שכל אונייה שתנסה לעבור במצר - תותקף.

איך החסימה מבוטאת בשטח:

• עיראק, יצרנית הנפט החמישית בגודלה בעולם, נאלצה לצמצם את ייצור הנפט: לפי דיווח הוול סטריט ג'ורנל, מכליות נפט לא יכולות לצאת מגבולות המפרץ, מיכלי האחסון במדינה מתמלאים וכתוצאה מכך הופסקה פעילות בארות הנפט.
• קטאר ספגה מכה כפולה: תקיפות איראניות על מתקן הגז הגדול בעולם בראס לפאן הביאו את חברת QatarEnergy להשעות את פעילותו, לפי הג'ורנל, אם כי הבנק השוויצרי יוליוס בר מציין שההשבתה בוצעה בעיקר כאמצעי זהירות. במקביל, מכליות הגז כבר לא יכולות לצאת דרך המצר החסום.
• מחירי הביטוח עבור אוניות שחולפות במצר זינקו פי 12 תוך ימים ספורים לאחר שכוחות איראניים תקפו לפחות שמונה מכליות.
• סעודיה ואיחוד האמירויות מסוגלות להמשיך לייצא נפט גם כשמצר הורמוז חסום, הודות לצינורות עוקפים שמגיעים לים האדום, אך היקף היצוא שלהן נפגע.
• לכווית, קטאר ובחרין אין מוצא חלופי: כל חבית נפט וכל מכלית גז שלהן חייבות לעבור דרך הורמוז, ובינתיים הן תקועות.

המחירים שהעולם משלם

כשהנפט מתייקר, תחנת הדלק היא רק ההתחלה. הג'ורנל ציטט כלכלנים הטוענים שכל עלייה של 5% במחיר הנפט מוסיפה כ-0.1 נקודת אחוז לאינפלציה השנתית - לחץ שמצטבר מהר כשהמחירים עולים ברצף. מפרוץ המלחמה עלה מחיר הנפט ביותר מ-13%. ניל שיירינג, הכלכלן הראשי של קפיטל אקונומיקס מעריך שאם הנפט יחצה את רף 100 הדולר לחבית, התוספת לאינפלציה עלולה להגיע ל-0.7 נקודת אחוז - רמה שתקשה מאוד על הפדרל ריזרב להוריד ריבית.

איך מורגשת עליית המחירים:

• דלק ותחבורה: מחיר הנפט הגולמי הוא המרכיב המרכזי במחיר בתחנת הדלק, לפי מינהל האנרגיה האמריקאי - אבל הוא גם מה שמייקר כרטיסי טיסה ואת עלות המשלוח של כל מה שמגיע לסופר.
• גז טבעי: עצירת יצוא הגז הקטארי הציתה עליית מחירים חדה בשוק הגלובלי. אירופה, שנכנסה למשבר עם מאגרים נמוכים מהרגיל, חשופה במיוחד. גם שדות הגז הישראלים נסגרו זמנית כאמצעי זהירות, עם השלכות אפשריות על חשבון החשמל.
• מחירי מזון: הובלה יקרה מגיעה במהירות למדפי הסופר והצרכנים ברחבי העולם צפויים להרגיש תוך שבועות ספורים בעליות מחירים.
• ריבית ומשכנתות: כשהאינפלציה עולה, בנקים מרכזיים מפסיקים להוריד ריבית. ג'נט ילן, לשעבר נגידת הפד ושרת האוצר האמריקנית, העריכה השבוע ב-CNBC שהמלחמה מרחיקה את הורדת הריבית בארה"ב. הבנק המרכזי האירופי מצוי בדילמה דומה. בישראל הבנק המרכזי כבר הודיע בשבוע שעבר שהמתיחות לקראת פרוץ המערכה הייתה הסיבה העיקרית להשארת הריבית ללא שינוי.

המרוויחים והמפסידים הגדולים מהמלחמה

• ארה"ב: כמפיקת ויצואנית נפט גדולה, אמריקה נהנית מהמחירים העולים בשוק הגלובלי. אבל לנהגים האמריקנים זה לא עוזר - הם משלמים יותר בתחנה וזה בטח לא עוזר לרפובליקנים ולטראמפ לקראת בחירות האמצע הקרבות.
• אירופה: היבשת מייבאת כמעט את כל האנרגיה והגיעה למערכה הנוכחית עם מאגרי גז מדולדלים מהרגיל בעקבות חורף קר במיוחד, והמאמצים הנמשכים לפצות על הפסקת השימוש בגז הרוסי בעקבות המלחמה באוקראינה. במקביל, הבנק המרכזי האירופי תקוע בדילמה: העלאת ריבית תפגע בשיקום הצמיחה המדשדשת, בשעה שהשארת הריבית ללא שינוי תאפשר לאינפלציה להתפשט.
• מדינות מזרח אסיה: כ-90% מהנפט שעובר דרך הורמוז מיועד לסין, יפן, הודו, קוריאה ולמדינות דרום-מזרח אסיה. בנק ההשקעות גולדמן זאקס מעריך שסגירה ממושכת של המצר תוסיף כ-0.7 נקודת אחוז לאינפלציה האזורית ותכריח מדינות רבות לדחות הורדות ריבית מתוכננות.
• סין: מדינת הענק נהנתה במשך שנים מרכישת נפט איראני בהנחה ניכרת הודות לסנקציות האמריקניות שפגעו בכוח המיקוח של טהראן. ביוליוס בר מציינים שכעת מקור הנפט הזה נעלם, בדיוק כשסין מתמודדת עם השפעת המכסים של טראמפ ומשבר נדל"ן וצריכה פנימיים.
• מדינות המפרץ: המשבר בשוק הנפט והזינוק במחיריו פוגע גם ביצואניות. הבורסות בדובאי ואבו דאבי נסגרו ליומיים בגלל המתקפות האיראניות באזור וכשנפתחו — השערים צנחו. לפי CNBC, המשקיעים הבינו שמחירי נפט גבוהים לא יעילים במיוחד כשהתשתיות בוערות והמכליות לא יכולות לצאת מהנמל.
• רוסיה: המדינה של פוטין היא דווקא אחת המרוויחות הגדולות מהמשבר החדש. נפט יקר מוחק את הגירעון התקציבי שלה ומסייע לה לממן את המלחמה באוקראינה.

איפה ישראל בכל זה? לטענת משרד האנרגיה, ההפקה המקומית והסתמכות על עתודות גז עצמאיות מגנות על מחירי הגז בישראל מפני השפעת סגירת מצר הורמוז. בנוסף, רוב חוזי הגז במשק לא מוצמדים למחירי האנרגיה העולמיים. לפי רשות החשמל, העדכון החצי-שנתי של תעריפי החשמל לא מוצמד למחירי הגז הטבעי - עיקר ייצור החשמל בישראל מבוסס על חוזים ארוכי טווח שלא מושפעים מהתנודות במחיר.

אבל איתן גלזר, שותף וראש מגזר האנרגיה ב-PwC ישראל, מציין סייג חשוב: מאחר שחלק מאסדות הגז הישראליות עצרו פעילות בגלל איומי הטילים, "חלק מייצור החשמל עובר לדלקים ממלאי החירום, כמו סולר, שמחירם גבוה יותר, ולכן בטווח הקצר עלולה להיות עלייה בעלויות ייצור החשמל". גלזר מוסיף גם נקודה נוספת: חוזי יצוא הגז הישראלי דווקא כן מוצמדים למחיר הנפט - כלומר שותפויות הגז וקופת המדינה צפויים להרוויח מהעלייה במחירי האנרגיה בעולם.

איך כל זה הולך להתפתח?

כיוון השוק ומחירי האנרגיה תלוי באופן שבו תתפתח הלחימה בשבועות הקרובים. בנק ההשקעות יוליוס בר מעריך שאם הסכסוך יהיה קצר, מחיר הנפט יגיע לשיא בטווח 80–90 דולר לחבית ויתמתן לאחר מכן - לחץ מורגש אבל נסבל. אבל אם מצר הורמוז יישאר חסום לאורך זמן, לפי בנק אוף אמריקה, המחירים צפויים לטפס ליותר מ-100 דולר לחבית. בתרחיש כזה האינפלציה בארה"ב חוצה את יעד הפדרל ריזרב ואירופה נכנסת למיתון. תרחיש זה מוערך כפחות סביר, אבל כבר לא בלתי אפשרי.