יותר לביטחון ויותר לחרדים: הממשלה הגישה באיחור ניכר את תקציב 2026 לכנסת

משרד האוצר הפיץ הבוקר (שני) את הצעת חוק התקציב 2026 ואת חוק ההסדרים הנלווה לו, לקראת הנחתם הצפויה על שולחן הכנסת היום, כלשונו. הבאת התקציב לכנסת לקריאה ראשונה מתבצעת באיחור של יותר מחודשיים וחצי מהמועד הקבוע בחוק, על רקע החשש כי לא יזכה לרוב קואליציוני.

ההוצאה הכוללת בהצעת התקציב עומדת על כ־811.7 מיליארד שקל, ותקציב ההוצאה של הממשלה הועמד על 660 מיליארד שקל. עיקר המשאבים מופנים לביטחון, חינוך, בריאות ותשלומי ריבית וחוב, כאשר הסעיף האחרון כבר התנפח לכ-65 מיליארד שקל בעקבות גיוסי החוב למימון המלחמה על רקע הידרדרות דירוג האשראי של ישראל.

הצעת התקציב נוקבת ביעד גירעון של 3.9% תוצר - תוספת משמעותית בהשוואה ליעד של 3.2% שעליו הצהיר שר האוצר סמוטריץ' בעת הצגת עקרונות התקציב בנובמבר האחרון. במקביל הממשלה משנה את החוק כדי להגדיל את יעדי הגירעון גם בשנים הבאות.

סמוטריץ' עיכב את הגשת התקציב מחשש שהחרדים לא יתמכו בו בעקבות החרם שהכריזו על רקע היעדר ההתקדמות בסוגיית חוק הפטור מגיוס. לבסוף התקציב הוגש בהנחיית היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק.

הצעת התקציב מציגה גידול דרמטי בסעיף "הוצאות ביטחוניות שונות" בהשוואה לשנת 2025, וזאת אף שעל פניו המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הגיעה לסיומה. במקביל כולל התקציב גידול ניכר בתקציבי רשתות החינוך הפרטיות של המפלגות החרדיות מעיין החינוך התורני של של ש"ס והחינוך העצמאי של יהדות התורה.

שאלת המפתח של היקף הכספים הקואליציוניים נותרת בשלב זה ללא מענה שכן הסכומים מוחבאים בסעיפי הרזרבה בתקציב. בעת הצגת עקרונות תקציב 2026 בחודש נובמבר האחרון התחייב סמוטריץ' כי היקף הכספים הקואליציוניים לא יעלה על מה שהיה ב-2025 - כ-5 מיליארד שקל.

הצעת חוק ההסדרים (המכונה גם חוק התוכנית הכלכלית) ידעה מספר שינויים מאז שמשרד האוצר הציג אותו לראשונה לפני מספר חודשים. עם זאת, הגרסה שמובאת היום לכנסת עדיין כוללת את תוכנית סמוטריץ' לריווח מדרגות מס הכנסה, שתאפשר למי שמשתכרים ברוטו בין כ-16 ל-47 אלף שקל בחודש ליהנות משיעורי מס נמוכים יותר מהמצב עד כה. בנוסף החוק עדיין כולל את רפורמת החלב השנויה במחלוקת שמקדם סמוטריץ'.

הסעיפים המרכזיים של תקציב 2026

משרד הביטחון: 112.3 מיליארד שקל

• כוח אדם: 58.4 מיליארד שקל, מתוכם הוצאות כוח אדם 46 מיליארד שקל וגמלאות 12.5 מיליארד שקל.
• הוצאות ביטחון: 43 מיליארד שקל, בתוספת 22 מיליארד שקל הוצאה מותנית בהכנסה.
• אגפי שיקום ומשפחות והנצחה: 10.9 מיליארד שקל.

משרד החינוך: 96.9 מיליארד שקל

• יסודי וחטיבות ביניים: 26.6 מיליארד שקל, מתוכם החינוך העצמאי 2.1 מיליארד שקל, מעיין החינוך התורני 1.2 מיליארד שקל, מוכר שאינו רשמי 509 מיליון שקל ומוסדות הפטור 289 מיליון שקל.
• חינוך מיוחד: 19.8 מיליארד שקל.
• חטיבה עליונה: 15.3 מיליארד שקל.
• קדם יסודי: 9.3 מיליארד שקל, בתוספת 2.4 מיליארד שקל הוצאה מותנית בהכנסה.
• חינוך התיישבותי ועליית הנוער: 5.5 מיליארד שקל.
• רזרבות: 5.8 מיליארד שקל
• תמיכה בנושאי יהדות ומוסדות תורניים: 312 מיליון שקל.

משרד הבריאות: 63.3 מיליארד שקל

• קופות חולים ובתי חולים: 52.9 מיליארד שקל, בתוספת 3.3 מיליארד שקל הוצאה מותנית בהכנסה.
• רכש שירותי בריאות: 7 מיליארד שקל, מתוכם בריאות הנפש 4.2 מיליארד שקל וגריאטריה 1.7 מיליארד שקל.
• שירותי בריאות הציבור: 2 מיליארד שקל, כולל לשכות הבריאות ורפואה מונעת.

המשרד לביטחון לאומי: 29.3 מיליארד שקל

• משטרת ישראל: 20.2 מיליארד שקל, מתוכם שכר 10.7 מיליארד שקל, גמלאות 4.9 מיליארד שקל וקניות 3.7 מיליארד שקל.
• שירות בתי הסוהר: 6.3 מיליארד שקל, מתוכם שכר 3.6 מיליארד שקל, קניות 1.6 מיליארד שקל וגמלאות 1.1 מיליארד שקל.
• כבאות והצלה: 2 מיליארד שקל, מתוכם שכר 1.4 מיליארד שקל.

שאר משרדי הממשלה

• משרד הרווחה והשירותים החברתיים: 14 מיליארד שקל.
• משרד המשפטים: 5 מיליארד שקל.
• משרד התעסוקה: 4.8 מיליארד שקל.
• כלכלה ותעשייה: 4.5 מיליארד שקל.
• משרד האוצר: 4.1 מיליארד שקל.
• משרד החוץ: 3.3 מיליארד שקל.
• משרד המדע החדשנות והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט: 2.9 מיליארד שקל.
• רזרבות במשרד ראש הממשלה: 2.1 מיליארד שקל.
• משרד החקלאות ופיתוח הכפר: 1.7 מיליארד שקל.
• המשרד לקליטת העלייה: 1.5 מיליארד שקל.
• משרד ראש הממשלה הראשי: 1.3 מיליארד שקל, כולל מטה המשרד ומערך הסייבר הלאומי.
• המשרד לשירותי דת: 887 מיליון שקל.
• משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: 660 מיליון שקל.
• משרד האנרגיה והמים: 543 מיליון שקל.
• המשרד להגנת הסביבה: 535 מיליון שקל.
• מערך הדיגיטל הלאומי: 534 מיליון שקל.
• משרד ההתיישבות: 426 מיליון שקל.
• משרד הפנים: 413 מיליון שקל.
• המשרד לפיתוח הנגב: 368 מיליון שקל.
• משרד הבינוי: 337 מיליון שקל.
• משרד התיירות: 189 מיליון שקל.
• משרד התפוצות: 183 מיליון שקל.
• המשרד לשוויון חברתי: 140 מיליון שקל.
• משרד ירושלים ומסורת: 101 מיליון שקל.
• משרד התקשורת: 86 מיליון שקל.
• משרד מורשת: 76 מיליון שקל.

סעיפים כלליים מרכזיים, תקציבי פיתוח והוצאות רוחב

• תשלום חובות: 171.4 מיליארד שקל, מתוכם תשלום חובות לביטוח הלאומי 19.6 מיליארד שקל.
• תשלום ריבית ועמלות: 64.6 מיליארד שקל.
• הקצבות לביטוח לאומי: 63.7 מיליארד שקל.
• פיתוח התחבורה: 44.9 מיליארד שקל.
• גמלאות ופיצויים: 26.8 מיליארד שקל.
• הוצאות ביטחוניות שונות: 21.9 מיליארד שקל.
• השכלה גבוהה: 15 מיליארד שקל.
• רזרבה כללית: 10 מיליארד שקל.
• הרשויות המקומיות: 7 מיליארד שקל.
• הוצאות שונות: 5.9 מיליארד שקל.
• רשויות הפיקוח: 5.9 מיליארד שקל.
• הרשות לזכויות ניצולי השואה: 5.1 מיליארד שקל.
• מענקי בינוי ושיכון: 3.8 מיליארד שקל.
• חוק חיילים משוחררים: 3.2 מיליארד שקל.
• דיור ממשלתי: 2.6 מיליארד שקל.
• שיכון: 2.4 מיליארד שקל.
• חינוך: 2 מיליארד שקל.
• המשטרה ובתי הסוהר: 1.3 מיליארד שקל.
• בריאות: 1 מיליארד שקל.
• רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבולות: 996 מיליון שקל.
• הוצאות חירום אזרחיות: 708 מיליון שקל.