לילדים אין מסגרת אבל המעסיק רוצה שאגיע לעבודה - מה הזכויות שלי?

ההקלות שעליהן הודיע פיקוד העורף, שמאפשרות להחזיר עובדים למקומות העבודה, הכניסו את המשק למצב חדש. אומנם ניתן לחזור לעבוד רק במקום עם גישה למרחב מוגן תקני, אך בזמן שההורים מתבקשים לשוב לעבוד - ההנחיות מותירות את מסגרות החינוך סגורות. ההנחיות החדשות מאמצות את עמדת משרד האוצר, שקרא אתמול (רביעי) לפתיחה חלקית של המשק, ועבור הורים רבים הן יוצרות סיטואציה מורכבת: האם הם חייבים להגיע לעבודה אם אין סידור לילד - ואם הם מחליטים להישאר בבית, האם הם מסתכנים בפיטורים?

התשובה תלויה בגיל הילד. לפי משרד העבודה, הורים לילדים עד גיל 14 שהמסגרת החינוכית שלהם עדיין סגורה - רשאים להיעדר מהעבודה ומוגנים מפיטורים. זאת, בתנאי שבן או בת הזוג של ההורה עובדים ולא נעדרים מהעבודה גם הם לצורך השגחה על הילד, ואין סידור נאות אחר. אם הילד הוא בעל צרכים מיוחדים, ההגנה מפני פיטורים מתארכת עד גיל 21. הורים לילדים בני 15 ומעלה אינם זכאים להגנה.

בנוסף, במקומות תעסוקה שאין בהם גישה למרחב מוגן תקני, תחול הגנה מפיטורים על עובדים שלא מתייצבים לעבודה.

תשלום השכר לעובדים נעדרים טרם הוסדר

במשרד העבודה מבהירים כי בשלב הזה החוק מקנה לעובדים אלו רק הגנה מפני פיטורים - בעוד סוגיית תשלום השכר עבור ימי ההיעדרות טרם הוסדרה. סוגיית תשלום השכר עבור תקופת היעדרות בשל הנחיות פיקוד העורף לרוב מוסדרת בדיעבד, בהתאם למתווה הפיצויים למשק.

ביום שלישי חשפנו ב-N12 כי משרד האוצר ונציגי המעסיקים סיכמו על גיבוש מתווה פיצויים למבצע "שאגת הארי", שמבוסס על המתווה שעליו הוחלט בסבב הקודם נגד איראן - במבצע "עם כלביא". לפי הודעת הצדדים, סוכם על הקמת צוות משולב של משרד האוצר ונציגי המגזר העסקי, שיעבוד על גיבוש מתווה פיצויים מותאם למבצע הנוכחי. הצוות צפוי לכלול את סגן ראש אגף התקציבים באוצר כפיר בטט, מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים אמיר דהן ואת נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי.

לפי סיכום מתווה הפיצויים, שגובש מול נציגי המעסיקים, המדינה תעביר למעסיקים את התשלום עבור שכר העובדים שייעדרו בשל הנחיות פיקוד העורף. מתווה זה צפוי לחול על כלל המשק לאחר שייחתם הסכם קיבוצי שיורחב בצו בידי שר העבודה, כפי שנעשה במתווים שנקבעו בתחילת מלחמת 7 באוקטובר ומבצע "עם כלביא". עם זאת, בשלב זה מדובר בסיכום שטרם גובש וחובת תשלום השכר תלויה במתווה הפיצויים שייקבע.

במקביל, באוצר מקדמים גם מתווה חזרה לפעילות חלקית עבור מערכת החינוך כבר בשבוע הבא, באופן שיחזיר תלמידים למוסדות שיש בהם מרחבים ממוגנים. חידוש פעילות מוסדות החינוך הכרחי כדי שניתן יהיה להחזיר את העובדים לעבודה.

"החלטה מנותקת מהמציאות"

ההחלטה להקל בהנחיות, ועוד קודם לכן הדיווח על כווונת האוצר להקל בהנחיות, עוררו תגובות זועמות מצד ישראלים רבים. אלו חוששים כי הדרישה לחזור לעבודה בשעה שאיום הטילים והכטב"מים האיראניים עדיין נמשך עלול לתפוס אותם בכבישים, בפקקי תנועה, בדרכם אל העבודה או חזרה ממנה.

למעשה, זה בדיוק מה שקרה בסבב הלחימה הקודם נגד איראן, במבצע "עם כלביא" ביוני אשתקד. אז נקלעו ישראלים רבים בדרכם למקומות העבודה למטח טילים כבד, עם כניסתן לתוקף של הקלות פיקוד העורף.

במגזר העסקי ובארגוני העובדים ההחלטה על פתיחת המשק התקבלה בצורה מעורבת. מנשיאות המגזר העסקי נמסר כי אנשיו רואים "בפתיחה אחראית של המשק צורך חיוני ומהותי לשמירה על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל". זאת, לאחר בחינה שקולה ואחראית של פיקוד העורף. התאחדות התעשיינים מסרה כי אנשיה "מברכים על פתיחת המשק והחזרת הפעילות הכלכלית, בהתאם למדיניות ההתגוננות ובאופן המאפשר שמירה על רציפות תפקודית גם בתקופת הלחימה".

עם זאת, באיגוד לשכות המסחר נשמעים אחרת ותוקפים את פתיחת המשק לפני גיבושו של מתווה פיצויים מוסכם. לדברי נשיא האיגוד שחר תורג'מן, "כדי שהמהלך יצליח, על הממשלה להפעיל מנגנון חל"ת גמיש ולהבטיח תשלום עבור הימים שבהם העובדים נדרשו להישאר בבתיהם. החיסכון התקציבי לא יכול לבוא על גבם של העובדים המסורים. במקביל, יש לגבש במהירות מתווה פיצויים לעסקים שייתן מענה אמיתי לאובדן ההכנסות ולירידה הצפויה במחזורים עד לחזרה מלאה לפעילות".

עו"ד רועי כהן, נשיא להב שמייצגת עצמאים ועסקים קטנים, תקף את משרד האוצר על פתיחת המשק: "לא ייתכן שמצד אחד המדינה לא מציגה מתווה פיצויים ברור, ומצד שני מנסה להחזיר את העצמאים והעסקים לעבודה או לשלוח אותם לתפקד תחת אש עם מגבלות רק כדי להתחמק מתשלום פיצוי".

גם בקרב ארגוני העובדים התגובות מעורבות. מההסתדרות הכללית נמסר כי הארגון תומך בהחזרת המשק לפעילות "כמה שניתן ובשיתוף פעולה עם האוצר והמעסיקים, תוך נתינת מענה מיגוני ראוי לאדם העובד".

בארגון כוח לעובדים לעומת זאת תקפו בחריפות את המהלך: "הרחבת ההקלות מנותקת מהמציאות ופוגעת באופן קשה ועמוק במשפחות עובדות. לאחר לילות של אזעקות וריצות למקלטים, דורשת המדינה מאזרחיה לחזור לעבודה כאילו החיים חזרו לשגרה. אין כל היגיון בהחזרת עובדים למקומות העבודה כאשר המסגרות החינוכיות עדיין אינן פועלות. במקום לספק רשת ביטחון כלכלית בתקופה מורכבת, הממשלה מטילה את הנטל על העובדים וההורים – שנאלצים למצוא פתרונות לילדיהם תוך סיכון פרנסתם".