ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משלחת של משרד האנרגיה והתשתיות צפויה לצאת השבוע לניקוסיה, לשיחות עם מקביליהם הקפריסאים בסוגיית מאגר אפרודיטה־ישי - בתקווה שאלו ייצרו טיוטת הסכם שתפתור את המחלוקות שנמשכות בנושא מאז 2011. כך נודע לראשונה לגלובס.

ההתקדמות המהותית בתהליך לגבי המאגר, שלפי הערכות כ־90% ממנו נמצאים במים הכלכליים של קפריסין, התרחש בוועידה הטרילטראלית ישראל־קפריסין־יוון שהתקיימה בירושלים בחודש שעבר. באותו המעמד, סיכם שר האנרגיה הישראלי אלי כהן עם מקבילו הקפריסאי מיכאל דמיאנוס על האצת המגעים, על בסיס הערכה של חלוקת ההכנסות הנדרשת.

"הרעיון הוא להוציא לפועל את החלטת שרי האנרגיה ולקדם את התהליך", אומר בכיר קפריסאי בשיחה עם גלובס. "השאיפה שלנו היא להשלים את כל ההיבטים שנותרו פתוחים. לאחר שהתקבלה תגובה נוספת מישראל, המטרה היא שהמפגש הנוכחי יוביל לסיום המהלך, ומשם לגיבוש טיוטת הסכם סופי. היעד הוא להביא את השרים למעמד חתימה כבר בפברואר".

במקביל, בסוכנות הידיעות הממלכתית של קפריסין דווח בשבוע שעבר כי ההסכם סביב מאגר 'אפרודיטה־ישי' "נראה כמתכנס לשלבים הסופיים". השיחות בין המדינות יתמקדו בניהול חלקו הקטן של המאגר הנמצא במים הכלכליים של ישראל, לצורך גיבוש מנגנון הפיצוי. בניקוסיה מציינים כי השאיפה היא להגיע להסכם 'איחוד גז' - איחוד רישיונות שיאפשר פיתוח משותף של השדה המפוצל, במטרה למקסם את קצב ההפקה ואת הפוטנציאל הכלכלי שלו".

"אנחנו קרובים מאוד", מדגיש הבכיר. "הגענו למתווה מוצע מתקדם מאוד, ולא נראות באופק סוגיות משמעותיות שעלולות להסיג אותנו לאחור או לדרוש זמן פתרון ממושך. אנחנו פועלים במטרה לסגור את הקצוות בחודשים הקרובים; הרי גם שלב החתימות מציב אתגרים לוגיסטיים מסוימים".

ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "המשלחת שתצא השבוע לדיונים בקפריסין תפעל לקידום החתימה על ההסכם. המתווה המוצע הינו הליך משותף לבחירת מומחה שיבחן את הנתונים הגאולוגיים ואת תכנית הפיתוח, ובהתאם לקבוע מה חלקה היחסי של ישראל במאגר ולהבטיח תגמול הולם. ההסכם, המתייחס לחלק הישראלי (מאגר ישי) צפוי לכלול מספר שלבים, ואנו פועלים מהר על מנת לקדמם".

היעד: הנזלה במצרים, הלקוח: העולם כולו

מאגר אפרודיטה, שעתודות הגז שלו עומדות על 129 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), ממוקם ברובו בבלוק 12, בקצה הדרומי־מזרחי של המים הכלכליים של קפריסין. הוא חופף לגבול עם ישראל, וכעשירית ממנו ממוקם במים הכלכליים של ישראל - במה שמכונה מאגר ישי. כבר בממשלת בנט־לפיד, שרות האנרגיה דאז קארין אלהרר ומקבילתה בקפריסין נטשה פילידס היו קרובות להסכם, אך נכשלו.

השותפות בצד הקפריסאי הן שברון (35%), של (35%) וניו־מד (30%), בעוד שבישראל מחזיקות בזכויות החברות הזדמנות ישראלית, נאממאקס אויל אנד גז, אדן אנרגיה ו־PSH. יצוין כי קפריסין לא המתינה להסדרת המחלוקת מול ישראל לצורך פיתוח המאגר; ניקוסיה אישרה כבר בפברואר אשתקד את התוכנית המעודכנת של 'אפרודיטה'.

התוכנית, שהוגשה בספטמבר 2024, כוללת הקמת מתקן הפקה צף וייצוא גז הטבעי בצנרת תת-מימית למצרים. היות שקפריסין היא צרכנית אנרגיה זעירה, הדרך של ניקוסיה להפקת הכנסות משמעותיות עוברת דרך הנזלה (LNG). לצורך כך, הקפריסאים זקוקים לשיתוף פעולה מצד נשיא מצרים, עבד אל־פתח א־סיסי, השולט בשני מתקני ההנזלה האסטרטגיים בדמייטה ובאידקו. בניגוד להולכת גז בצינורות, הפיכתו ל־LNG מאפשרת שינוע במכליות לכל העולם.

בניו־מד הודיעו באותו מעמד כי השותפות צפויות להשלים את שלבי התכנון ההנדסי, לקראת קבלת החלטת השקעה סופית בשנה הבאה. לפי לוחות הזמנים המעודכנים, ההפקה מיועדת להתחיל ב־2031. להערכת שברון, מפעילת המאגר, עלות תוכנית הפיתוח נאמדת בכ־4 מיליארד דולר.

"המולדת הכחולה" שוב לא מרוצה

מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, הגורם שהוביל מלכתחילה לכינוס הברית הטרילטראלית עם יוון. אנקרה אינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי, ובמקרה של קפריסין המצב רגיש שבעתיים: בעקבות ההפיכה הצבאית ב־1974 פלשה טורקיה לאי, וכעבור תשע שנים הוקמה 'הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין'.

ישות זו, המוכרת על ידי טורקיה בלבד, דורשת לעצמה מים כלכליים בהתאם לדוקטרינה הטורקית 'המולדת הכחולה', השואפת לריבונות ימית טורקית. הרגישות של אנקרה השתקפה לאחרונה כאשר לבנון אשררה את גבולותיה הימיים עם קפריסין - מהלך שעורר זעם בטורקיה, שממשיכה להתעלם מעצם קיומם של מים כלכליים קפריסאיים.

כשבוחנים את פיתוח מאגרי הגז במים הכלכליים של קפריסין, ומאגר 'אפרודיטה' בפרט, עולה חשש כי בחודשים הקרובים תנצל טורקיה את חסותה על משטר א־שרע בסוריה כדי לחתום על הסכם גבול ימי בין המדינות. המגעים בנושא כבר החלו, והחשש האזורי הוא כי אנקרה תשיג 'אשרור' מדמשק לנוכחותה במים הכלכליים של רפובליקת קפריסין - מהלך שיאפשר לנכס לעצמה שטחים נרחבים באופן חד־צדדי ולערער על הריבונות הימית של קפריסין.

התעלמות משכנותיה באזור לא תהיה צעד חסר תקדים עבור נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן. ב־2019 חתמה אנקרה על הסכם שנוי במחלוקת עם לוב, ש'המציא' יש מאין גבול ימי משותף בין המדינות - על חשבון יוון. בעוד שהסכם זה לא פגע בחופש הפעולה הצבאי, הכלכלי או התחבורתי של ישראל במרחב, הרי שהסכם גבול ימי טורקי־סורי, שיבוא על חשבון המים הכלכליים של קפריסין, יהווה פגיעה ישירה באינטרסים האסטרטגיים של ירושלים באגן הים התיכון.

הידיעה פורסמה לראשונה באתר גלובס