זה כמה שמכניס משק בית ממוצע בישראל - איפה אתם בהשוואה?

נתונים חדשים שמפרסמת היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים כמה הרוויח משק בית ממוצע בישראל של שנת 2023. מאחר שב-2023 חל שינוי מהותי בשיטת מדידת ההכנסות, ההשוואות בין 2022 ל-2023 הן מוגבלות.

לפי הודעת הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), נתוני סקר הכנסות והוצאות משקי הבית לשנת 2023 מציגים תמונת מצב עדכנית של צריכת משקי הבית בישראל ומשקפים שיפור מהותי באיכות ובדיוק מדידת ההכנסות, הודות לשימוש נרחב במקורות מנהליים. העלייה הנצפית ברמת ההכנסות, לצד יציבות יחסית שנרשמה בסעיפי ההוצאה, נובעת בעיקרה מהשינוי המתודולוגי בשיטות המדידה: בעוד שההכנסות נמדדו בשנת 2023 בדיוק גבוה יותר על בסיס קבצים מנהליים, נתוני ההוצאות נאספו בדומה לשנים קודמות באמצעות דיווח עצמי של משקי הבית.

אלו הנתונים המרכזיים:

כמה הכנסנו

• ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית ב-2023 עמדה על 26,330 שקל לחודש.
• ההכנסה הכספית נטו, לאחר ניכוי תשלומי חובה, עמדה על ל-21,606 שקל לחודש.
• 77.7% מהכנסות משקי הבית מקורן בעבודה, 12.9%, בקצבאות ותמיכות, והיתרה מהון, פנסיות וקופות גמל.

כמה הוצאנו

• ההוצאה הכוללת של משקי הבית על צריכה, הכוללת את אומדן ההוצאה על צריכת שירותי דיור, הסתכמה ב-18,088 שקל לחודש - ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022.
• ההוצאה הכספית ללא צריכת שירותי דיור הסתכמה ב-14,823 שקל לחודש - ירידה ריאלית של 2.1%.
• בלמ"ס מציינים כי צריכת שירותי דיור מהווה את זקיפת ערך ההוצאה החודשית עבור צריכת שירותי דירות בבעלות, דירות בדמי מפתח ודירות "חינם". מההפרש בין שני הנתונים שהציגה הלמ"ס עולה כי ההוצאה על צריכת שירותי דיור למשק בית ב-2023 הסתכמה ב-3,265 שקל.
• סעיף הדיור היה סעיף ההוצאה הגדול ביותר - 25.3% מההוצאה הכוללת. אחריו תחבורה ותקשורת (18.6%) ומזון כולל פירות וירקות (17.9%).

פערים חברתיים

• חלקו של העשירון העליון מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה עמד על 22.1% לעומת 2.6% בעשירון התחתון.
• מדד ג’יני לאי־שוויון בהכנסות עמד על 0.349.
• בעשירון התחתון, רכיב ההכנסה מעבודה נאמד ב-59.6% מההכנסה הכספית, בעוד רכיב הקצבאות ותמיכות היווה 38.3% ממנה.
• בעשירון העליון רכיב ההכנסה מעבודה נאמד ב-81.6%, ורכיב הקצבאות והתמיכות היווה 5.6% בלבד מההכנסה.
• ישנה שונות במבנה משק הבית ובהרכב התעסוקתי בין העשירונים: בעשירון התחתון גודל משק הבית הממוצע נאמד ב-4.2 נפשות ומספר המפרנסים הממוצע עמד על 0.9, ואילו בעשירון העליון גודל משק הבית הממוצע נאמד ב- 2.4 נפשות, ומספר המפרנסים הממוצע עמד על 1.7.
• ל-93.7% ממשקי הבית בעשירון העליון היה מחשב אחד לפחות ול-96.6% מהם היה מינוי לאינטרנט. זאת בהשוואה ל-51.6% ול-55.9%, בהתאמה בקרב העשירון התחתון.

תנאי דיור

• 64.1% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם, 31.8% בדירה שכורה ו-4.1% בדיור חינם, בדמי מפתח או במעונות.
• ערך דירה ממוצעת בעשירון העליון היה 3.96 מיליון שקל - גבוה פי 2.6 מערך דירה בעשירון התחתון שעמד על 1.51 מיליון שקל.
• משקי בית בעשירון העליון משלמים פי 2 משכר הדירה החודשי שמשלמים משקי בית בעשירון התחתון (5,630 שקל לחודש ו-2,763 שקל לחודש, בהתאמה), וגרים בצפיפות דיור נמוכה כמעט פי 2 מהם (0.6 ו-1.0, בהתאמה).