המסע לישראל דרך מצרים: הישראלים שגם בזמן המלחמה - עושים הכל כדי לחזור הביתה

נמל התעופה באתונה היה שקט באופן חריג אתמול בשלוש לפנות בוקר. בין הטרמינלים הריקים בלט תור אחד ארוך של ישראלים שהגיעו מכל העולם – מארצות הברית, מאירופה, מחופשות סקי או מחופים רחוקים. על לוח ההמראות הופיעה טיסה מסתורית, ללא שם של חברת תעופה, שהיעד שלה הוא טאבה שבמצרים. עבור הנוסעים האלו, זו לא הייתה טיסת נופש, אלא טיסת חילוץ הפוכה: מהשקט והביטחון של אירופה, הישר אל לב המלחמה.

"אי אפשר ליהנות כשהארץ בוערת"

התחושה בקרב הנוסעים הייתה שאי אפשר להמשיך כרגיל. "אי אפשר להכתיב את החיים לפי הסובבים כל הזמן", שיתפה אחת הנוסעות שיצאה עם אמה לאתונה. עבורה, הניסיון להתנתק לא צלח: "אי אפשר ליהנות כשהארץ בוערת... זה פשוט לא לעניין".

לאחר הנחיתה בשדה התעופה הקטן בטאבה, המתינו לנוסעים עשרות נהגי ואן מקומיים. עבור המצרים בסיני, הגעתם של כל כך הרבה ישראלים בבת אחת הייתה הפתעה לטובה לפרנסה. משם, בשיירת רכבים מאובטחת על ידי המשטרה והצבא המצרי, הם החלו את דרכם לעבר הגבול הישראלי.

יציאת מצרים - בפורים

הנסיעה מהשדה למסוף הגבול ארכה כ-50 דקות, ושם המתין להם תור נוסף שנראה כמו גרסה מודרנית ליציאת מצרים. בין המזוודות והתיקים, נשמעו סיפורים על מסעות חוצי יבשות: משפחה שהגיעה מארצות הברית כדי לגייס את בתם הגדולה, ונשים שמיהרו לחזור לבעלים שהוקפצו למילואים.

"יש לי שני ילדים קטנים שמחכים לי. מטיול של שלושה ימים זה הפך כבר לחמישה לילות, ואני פשוט רוצה לחזור אליהם. מתגעגעים למשפחה, לבית, ובמיוחד במצב כזה רוצים להיות בבית".

למרות שהדרך חזרה תוארה על ידי חלק מהנוסעים כ"סיוט" לוגיסטי, לא הייתה חרטה בקרב השבים. הם בחרו לוותר על השלווה שבחו"ל כדי לחזור לאזעקות ולטילים, פשוט כי בסופו של יום, עבורם – אין מקום אחר שהוא באמת בית.