תתחילו להתרגל לשלם דמי מנוי לבנק: המהפכה שמקדם בנק ישראל

רבים מלקוחות הבנקים בישראל יצטרכו להתרגל בקרוב לשלם סכום חודשי קבוע לבנק עבור ניהול החשבון שלהם: טיוטה חדשה ומעודכנת שפרסם אתמול (שלישי) בנק ישראל מפרטת איך צפויה להתבצע הרפורמה שנועדה להפוך את עמלות העו"ש לפשוטות, צפויות וזולות יותר.

הרפורמה מגיעה על רקע רווחיות שיא של הבנקים הגדולים, שסיימו את 2025 ברווח נקי מצרפי של 32 מיליארד שקל. זאת, בשעה שלפי נתוני הלובי החברתי לובי 99, ציבור הלקוחות של הבנקים משלם להם יותר מ-6 מיליארד שקל בשנה בעמלות.

הטיוטה שפרסם השבוע הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מוסיפה מספר שינויים בעקבות ביקורת בוועדת הכלכלה - אך בלובי 99 טוענים כי חלק מהשינויים גרועים יותר מההצעה המקורית. N12 עושה סדר ומסביר: למה אנחנו צפויים להתחיל לשלם "דמי מנוי" עבור ניהול חשבון עו"ש ומי צפוי להרוויח מזה.

למה בכלל צריך את הרפורמה הזו?

לפי בנק ישראל, הבעיה בעמלות הבנקים היא לא שהן גבוהות מדי אלא בעיקר שהן לא ברורות ואנשים לא יודעים עבור מה הם משלמים. ניסיונות קודמים שהוביל הבנק, כמו שיטת המסלולים שננקטה ב-2014, נכשלו, ככל הנראה בעקבות חוסר הצלחה בשיווק השינוי ללקוחות.

לפני כשלוש שנים ניסה בנק ישראל גישה חדשה שבה הבנק היה בוחר אוטומטית את שיטת החיוב שתניב את התשלום הנמוך ביותר עבור כל לקוח - אבל הניסיון נכשל כי לקוחות לא יכלו לדעת מראש כמה ישלמו. כעת מנסים בבנק ישראל פתרון חדש שקובע מחיר אחיד לכולם.

מה בדיוק משתנה?

שיטת המסלולים תבוטל ובמקומה ייגבה כל בנק עמלה חודשית קבועה: תקרה של 10 שקלים תמורת ביצוע עד 100 פעולות בחשבון מדי חודש. כל פעולה מעל ה-100 תחייב את הלקוחות בשקל נוסף. כל הלקוחות יועברו אוטומטית לשיטה החדשה, ללא צורך להירשם. בבנק ישראל מדגישים ש-10 השקלים הם תקרה ולא חובה וטוענים כי סביר שיהיו מי שיגבו פחות מכך.

הטיוטה החדשה שפורסמה אתמול הוסיפה שכבת מחיר חדשה במסגרתה מי שמבצע עד שתי פעולות בלבד בחודש ישלם מקסימום של 5 שקלים בחודש. זאת לאחר שבתחילת פברואר ביקש יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן מבנק ישראל לשקול את השלכות הרפורמה על לקוחות שמשלמים פחות מ-10 שקלים בחודש בחשבונות עם פעילות מועטה.

בלובי 99 לא מתרשמים מהמסלול החדש ומסרו כי "במקום לשפר את הרפורמה, הפיקוח חוזר עם הצעה תמוהה עוד יותר. מדובר בניתוק מוחלט מהמציאות בשטח". לדברי מנהלת הרגולציה הפיננסית בלובי אלה תמיר שלמה, "בבריטניה, צרפת, גרמניה ואירלנד הרגולטור קבע פטור מלא מעמלות בסיסיות לאוכלוסיות מוחלשות. כאן אנחנו מקבלים תקרה על מחיר שנקבע בשוק לא תחרותי".

כמה אשלם אחרי יישום הרפורמה?

זו השאלה החשובה באמת וכדי להשיב עליה צריך להבין מה בדיוק נחשב ל"פעולה": למעשה, כל העברת כסף, כניסת משכורת, הוראת קבע, תשלום שובר, הפקדת שיק - כל פעולה כזו כרוכה באפשרות לעמלה. למרות זאת, במערכת הבנקאית משווים את רף 100 הפעולות החודשיות ל-5,000 דקות שיחה בחבילת סלולר - תקרה שמאוד קשה להגיע אליה.

מה השינוי שיראו הלקוחות:

• בעלי פטורים קיימים מעמלות: קשישים, אנשי צבא או עובדים שמעסיקם סגר הסדר עם הבנק שנהנים כבר היום מפטורים צפויים להמשיך לקבל פטור. הפיקוח על הבנקים מבהיר שמצופה מהבנקים לשמור על ההטבות הקיימות.
• עסקים קטנים: לפי בנק ישראל אלו צפויים להיות המרוויחים הגדולים מהרפורמה. בפיקוח על הבנקים אומרים כי כיום משלמים 250 אלף חשבונות עסקיים קטנים ממוצע חודשי של 18 שקל עבור עמלות, וכעת הם צפויים לחסוך.
• לקוחות פרטיים רגילים: מי שמנהל חשבון ומכניס אליו משכורת, משתמש בו לתשלום שכר דירה וביצוע כמה העברות חודשיות - עובר כבר היום את רף חמש הפעולות החודשיות שתשלומי העמלות עבורן חוצים את רף 10 השקלים, ובבנק ישראל מעריכים כי הוא צפוי לחסוך.
• לקוחות שפועלים מול פקיד: מדובר בעיקר בלקוחות מבוגרים או שאינם פועלים בשירותי דיגיטל. כיום הם משלמים יותר עבור ביצוע פעולות מול פקיד במקום בדיגיטל, והם צפויים לחסוך.
• מי צפויים לשלם יותר: בבנק ישראל אומרים כי 20% מלקוחות הבנקים היום משלמים עמלות חודשיות של כ-7-6 שקלים בשל פעילות נמוכה. לקוחות אלו יצטרכו להחליט - להגדיל את הפעילות, לסגור את החשבון או לשלם יותר.

מתי הרפורמה תצא לפועל, ואיך?

הטיוטה שפרסם בנק ישראל פתוחה בשלב זה להערות הציבור. לאחר שיגובש הנוסח הסופי שלה, תינתן לבנקים שנה ליישם אותה. כשהרפורמה תיכנס לתוקף לקוחות הבנקים יקבלו הודעות SMS מהבנק שיודיעו להם על כך ויתחילו לראות את השינוי בחיוב החודשי.