כמה עולה לישראל נחיל מדוזות? הרבה יותר ממה שחשבתם

נחיל מדוזות שמשבית יחידת ייצור חשמל, חזיר בר שגורם לתאונת דרכים, דבורי האבקה שנעלמות מהשדה. אלה לא תרחישים אקזוטיים אלא אירועים שגרתיים במשק הישראלי, כאלה שמתורגמים לעלויות של מיליוני שקלים בשנה. סקירה שביצעה חברת הייעוץ Good Vision מקבוצת פאהן-קנה חושפת עד כמה הכלכלה הישראלית חשופה לסיכונים ביולוגיים, וכמה מעט היא ערוכה להתמודד איתם.

הנתונים מוצגים היום (ג') בכנס שנערך במוזיאון הטבע בתל אביב ומתמקד בסיכונים ביולוגיים וסביבתיים למגזר העסקי. בין המשתתפים נציגי חברת הייעוץ הבינלאומית Grant Thornton מהולנד, גורמים מקצועיים מאירופה ונציגי קבוצות עסקיות גדולות בישראל.

הדוגמה הבולטת ביותר בסקירה היא חדירה עונתית של מדוזות למערכות הקירור בתחנות הכוח החופיות באשקלון ובחדרה. המדוזות סותמות את מסנני היניקה וגורמות להשבתה זמנית של יחידות ייצור. לפי הנתונים, יחידת ייצור גדולה מייצרת ערך של 400 אלף עד 600 אלף שקל בשעה. השבתה של 12 שעות בלבד משקפת ערך ייצור בסיכון של 4.8 עד 7.2 מיליון שקל.

במערכת אנרגיה שנשענת על מספר מצומצם של תחנות חופיות, שיבוש נקודתי עלול להפוך במהירות לסיכון תשתיתי רחב. זו לא תקלה תיאורטית, אלא אירוע שחוזר על עצמו מדי קיץ.

170 תאונות בשנה בגלל חיות על הכביש

על הכבישים המצב לא פחות חמור. כ-12 אלף דיווחי דריסת בעלי חיים הוזנו לאפליקציית Waze בתוך שישה חודשים בלבד. מחקר שבחן תאונות דרכים בשנות ה-90 תיעד כ-70 תאונות פציעה בשנה שבהן היו מעורבים יונקים גדולים כמו סוסים, גמלים, חמורים וחיות בר. מאז גדל צי הרכב בישראל פי 2.44, ולפי ההערכות מדובר כיום בכ-170 תאונות פציעה בשנה עם כ-270 פצועים.

מעבר לנזק האנושי, דרישות סביבתיות להקמת מעברי חיות ולשינויי תוואי בפרויקטי כבישים גוררות עיכובים של חודשים. בפרויקטים גדולים העיכובים מצטברים לעלויות מימון וקבלנות של עשרות מיליוני שקלים.

הסיכון השקט ביותר, אולי גם המשמעותי ביותר, נוגע לירידה באוכלוסיות המאביקים. בעולם תועדה ירידה של 10% עד 30% בתפוקה בגידולים שתלויים בהאבקה ביולוגית, בהם פירות, ירקות ואגוזים. בישראל, שבה שטחי החקלאות מוגבלים והתלות ביבוא מזון גבוהה, הפגיעה רגישה במיוחד.

חקלאים נאלצים להסתמך יותר ויותר על כוורות מסחריות ופתרונות האבקה חלופיים. התוצאה: עלויות ייצור גבוהות יותר, שמתגלגלות בסופו של דבר אל הצרכן.

"ארגונים מגלים את המחיר בדיעבד"

עברי ורבין, מנכ"ל Good Vision, מסביר כי סיכוני טבע אינם מחליפים את ניהול הסיכונים הקיים אלא מרחיבים אותו. "כשפעילות עסקית משתבשת בגלל גורם אקולוגי, זו כבר לא סוגיה סביבתית בלבד אלא סוגיה פיננסית," הוא אומר. "בישראל אין כיום מיפוי שיטתי של החשיפה הזו, ולכן ארגונים מגלים את המחיר רק בדיעבד."

באירופה התמונה שונה. חברות ציבוריות וגופים פיננסיים כבר משקפים בדוחותיהם סיכונים הקשורים לטבע ולמגוון ביולוגי, בין היתר באמצעות מסגרת TNFD, סטנדרט בינלאומי לדיווח סיכוני טבע שהפך למחייב באיחוד האירופי. בישראל אין מסגרת דומה, והחשיפה הכלכלית של המשק לסיכונים ביולוגיים אינה נמדדת באופן שיטתי.