"יש לנו עוד לאן לרדת": הסכנה בהתערבות של סמוטריץ' בהחלטת הריבית

"יש רק דבר אחד שהנגיד צריך לעשות - להוריד את הריבית הרבה ומהר", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהצגת תקציב 2026 אתמול (רביעי) במליאת הכנסת. ההתבטאות החריפה כנגד נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון חילצה תגובה חריגה מהבנק המרכזי שמסר כי "הדברים אינם ראויים לתגובה". אבל מעבר לעימות הציבורי, מה המחיר האמיתי של לחצים כאלה על הבנק המרכזי?

"זה הצעד הכי לא מקצועי שיש, זה צעד מאוד קיצוני", אומר פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל-אביב, ראש פורום כלכלנים למען הדמוקרטיה. "המקצועיות שאנחנו כן רוצים שתהיה כאן זה שיהיו שיקולים רציניים, סקירת נתונים והבנה של מה ההשלכות על האינפלציה ועל הצמיחה".

שר האוצר לא הסתפק בקריאה להורדה מהירה של הריבית אלא אף נקב בשיעור ההורדה שהוא מבקש: "תוריד את הריבית הרבה, כן, באחוז וגם ביותר מזה". מדובר, כהגדרת אטר, בשיעור הורדה חריג וקיצוני שבנקים מרכזיים נוקטים בו רק במצבי חירום.

המתקפה של סמוטריץ' מגיעה דווקא לאחר שבנק ישראל כבר שינה כיוון, ואחרי כמעט שנתיים ללא שינוי הוריד את הריבית פעמיים ברצף בצעדים מדודים. "בנק ישראל כן הוריד ריבית", מדגיש אטר, "אבל כמובן שסמוטריץ' רוצה יותר".

אטר גם מחדד את מה שהוא רואה כסיבה האמיתית למתקפה הנוכחית, ולמתקפות קודמות על בנק ישראל מצד הדרג הפוליטי: "כששר האוצר רוצה להעביר את האש למישהו אחר ולהגיד למה המצב לא טוב, אז מעבירים את זה לנגיד", הוא אומר, "אנחנו רואים את זה כל פעם, כמו ריטואל כזה".

הסכנה האמיתית: פגיעה בהפרדת הסמכויות

מעבר לשאלה המקצועית של קצב הורדת הריבית, אטר מחדד שהפעלת הלחץ על בנק ישראל מהווה פגיעה בעיקרון יסוד של הכלכלה המודרנית. "יש הבחנה מאוד ברורה, מבוססת ומקובלת בעולם שמפרידה בין הצד הפיסקלי שהממשלה מקבלת לגביו החלטות - כמו התקציב - לעומת המדיניות המוניטרית שזה באחריות בנק ישראל".

ההפרדה הזו, שגם מעוגנת בחקיקה, קיימת לפי אטר מסיבה טובה: הריבית היא הכלי המרכזי למניעת התפרצויות אינפלציוניות ועליות מחירים פראיות. "בנק ישראל חושש מזה", הוא אומר. "מצד שני, אנחנו יודעים שהורדת ריבית יכולה לתרום לצמיחה ולהוריד את התשלומים של משלמי המשכנתאות. זה מתח קיים, ולכן ברור שמי שאחראי לקבלת ההחלטה ויסתכל על השיקולים המקצועיים זה בנק ישראל".

את המתקפה על עצמאות הבנק המרכזי צריך לדברי אטר לראות בהקשר רחב יותר: "בנק ישראל הוא אחד המקומות הבודדים שנותרו, שהשיקולים המקצועיים בהם מאוד דומיננטיים ורלוונטיים. כואב לראות את הניסיון לבוא ולקחת עוד מוסד שיש בו שיקולים מקצועיים ולהפוך את זה לעוד שק חבטות".

אטר מבהיר שהבעיה אינה בביקורת עצמה: "לדרג הפוליטי יש כמובן את הזכות להביע את דעתו, אבל צריך לעשות את זה בהבנה של השיקולים ומתוך כבוד לגוף המקצועי".

המחיר: פגיעה במעמד ישראל בעיני המשקיעים

לדברי אטר, הלחצים על בנק ישראל משפיעים לא רק על האווירה הציבורית, אלא גם על המעמד הכלכלי של מדינת ישראל עצמה בעיני המשקיעים הבינלאומיים. "חברות דירוג האשראי מתחשבות בשאלת עצמאות המוסדות, זה בפירוש פרמטר שנכנס לנוסחה לפיה הם קובעים את דירוג האשראי", הוא מסביר.

הכלכלה הישראלית כולה נהנית מההערכה הגבוהה שבנק ישראל זוכה לה, מציין אטר: "יש הערכה גדולה למקצועיות של בנק ישראל, אז יש לנו עוד לאן לרדת".

לדבריו, המשמעות היא שפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי עלולה להוביל להעלאת עלויות האשראי למשק הישראלי ולפגיעה באמון המשקיעים - מה שעשוי להתבטא בסופו של דבר בריביות גבוהות יותר שמשלם המיסים הישראלי ובפגיעה ביכולת הממשלה לממן שירותים לאזרחים.

עם זאת, אטר מסייג ומציין שכל עוד מדובר רק בהתבטאויות ולא בצעד אופרטיבי ממשי נגד עצמאות הבנק, הנזק לדירוג האשראי כנראה יישאר מוגבל.

רגע המבחן: החלטה הריבית בסוף פברואר

החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל צפויה ב-23 בפברואר, וגם ללא הלחצים הפוליטיים קיימים על פניו תנאים שעשוים לתמוך באפשרות של הורדה נוספת, אף שהמומחים מסוייגים.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, כתב בסקירה השבועית שפרסם בתחילת השבוע כי "מרבית הגורמים תומכים בהותרת הריבית על כנה בחודש פברואר", בין היתר בשל עלייה בהיקף המשרות הפנויות לרמות שיא. עם זאת, הוא ציין שהתחזקות נוספת של השקל - במיוחד אם שער הדולר/שקל יתקרב ל-3.0 שקלים - עשויה להגביר את הסיכוי להורדה.

אטר משוכנע שבנק ישראל ימשיך לנקוט במקצועיות ויתעלם מהלחצים הפוליטיים: "בנק ישראל עושה את העבודה שלו, אלו אנשים מקצועיים. הם יכולים כמובן לטעות אבל יש להם את השיקולים שלהם. אם הם יורידו את הריבית אז שר האוצר יוכל להגיד 'בזכותי הורידו' - ואם הם לא יורידו, אז הוא יוכל להגיד שהם עושים טעות".