היצוא בשפל היסטורי, אבל הגירעון הפתיע לטובה: איך זה ישפיע על הכיס שלנו?

הכלכלה הישראלית סיימה את 2025 בתמונה מורכבת. מצד אחד, צניחה חדה ביצוא: ירידה שנתית של כ-15.6 מיליארד שקל, שמשקפת את המחיר הכבד של המלחמה בעזה. על רקע הקריאות הבין-לאומיות לחרם על מוצרים ישראליים, במקביל לזינוק בשקל שפגע בתחרותיות, ירד היצוא לרמתו הנמוכה ביותר זה שנים.

מצד שני, נרשמה הפתעה יחסית בחזית התקציבית: הגירעון הממשלתי הסתכם ב-4.7% מהתוצר - נמוך מהיעד המתוקן של 5.2% שנקבע לאחר אישור התקציב הנוסף בספטמבר. אלא שמוקדם מדי לחגוג: השיפור בגירעון לא נבע מהידוק החגורה או מקיצוצים בהוצאות הממשלה, שדווקא עלו ב-4.8%. קופת המדינה התמלאה בזכות גל של הכנסות מהמיסים שנגבו מהציבור - קפיצה של כמעט 14%.

המחיר הכלכלי של הלחץ הבין-לאומי

לפי נתונים שפרסמה אתמול (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), היצוא הישראלי ב-2025 הסתכם ב-193.8 מיליארד שקל לעומת 209.4 מיליארד ב-2024 - ירידה חדה של כ-7.5%.

• כשהיצוא צונח, חברות מייצאות מוכרות פחות ומרוויחות פחות, וזה מקשה עליהן להעלות שכר ומסכן מקומות עבודה. במקביל התחזקות השקל הופכת את המוצרים הישראליים ליקרים יותר בעולם.
• השפעות המלחמה ניכרות גם בהתנהגות הצרכנים: לפי נתוני רשות המיסים שפורסמו אתמול, יבוא הרכב הפרטי צנח בכ-26%, בעיקר בגלל הקדמה מסיבית של קניות בסוף 2024 לפני העלאת מס הרכישה על מכוניות חשמליות בינואר 2025.
• גם יבוא מוצרי חשמל לבנים כמו מכונות כביסה ומייבשים ירד ב-12%-24%. למרות זאת, סך היבוא הכולל עלה ב-4.7% והגיע ל-93.7 מיליארד דולר.
• ברבעון האחרון של השנה, על רקע הפסקת האש ברצועת עזה, נרשמו סימנים ראשוניים להתאוששות: היצוא עלה ב-11% לפי נתוני המגמה של הלמ"ס.
• נקודת אור בולטת היא ענף ההייטק: לפי הלמ"ס, יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, שמהוות כ-42% מהיצוא התעשייתי, עלה ב-12% ברבעון האחרון - לעומת עלייה של 1.6% בלבד ברבעון השלישי.

הפתעת הגירעון - וההשלכות

לפי נתונים שפרסם אתמול משרד האוצר, הגירעון הממשלתי - האוברדראפט של המדינה - הסתכם בתום 2025 ב-4.7% מהתוצר, כ-98.6 מיליארד שקל. הנתון נמוך מהיעד המקורי שנקבע בעת אישור התקציב בחודש מרץ (4.9%) וכן מהיעד המעודכן שאושר בספטמבר (5.2%) - אבל חשוב לשים את המספרים בפרספקטיבה:

• הנתון של 4.7% עדיין גבוה משמעותית מנתוני הגירעון של שנים נורמליות בכלכלת ישראל. והמשמעות שלו היא שמדינת ישראל הוציאה כמעט 100 מיליארד שקל יותר ממה שגבתה - כסף שהיא לוותה בשווקים וחוב שאזרחי ישראל יידרשו לשלם עליו ריבית.
• הצמצום בגירעון לא נבע מהתנהלות מרסנת של הממשלה. הוצאות הממשלה דווקא עלו ל-650.5 מיליארד שקל, בהן 31 מיליארד שקל להוצאות מלחמה נוספות שאושרו בתקציב הנוסף. מה שהוביל לירידה בגירעון הוא הכנסות המדינה, שזינקו לכ-552 מיליארד שקל - עלייה של כ-14% לעומת השנה הקודמת.
• במקביל, כספי הריבית שמשלמת המדינה זינקו בעקבות הורדות דירוג האשראי של ישראל על רקע המלחמה. לפי משרד האוצר, ב-2025 הגיעו הוצאות הריבית של מדינת ישראל ל-58 מיליארד שקל, סכום שמעבר לגודלו האובייקטיבי גם גבוה ב-1.8 מיליארד שקל מהתחזיות המוקדמות בעת גיבוש התקציב.
• לפי האוצר, הנתונים התקציביים הטובים יחסים אמורים לדחוף את חברות הדירוג לעדכן את תחזיות הדירוג שלהן עבור ישראל, אך גם שם מודים שהעלאת הדירוג היא תהליך שייקח זמן.
• למרות זאת, באוצר הודו כי התוצאות החיוביות לא צפויות להוביל להפחתת מיסים נוספת בתקציב 2026.

כך צומצם הגירעון: בזכות הכבדת נטל המס

במשרד האוצר מודים שמה שאפשר את צמצום הגירעון הוא הגידול בהכנסות ממיסים - בין היתר הודות לצעדים וגזירות מס שהממשלה אישרה על רקע המלחמה.

• לפי נתוני הכלכלן הראשי, ההכנסות ממיסים ישירים זינקו ב-18.5% ל-303 מיליארד שקל. ההכנסות ממס הכנסה משכירים וניכויים במקור עלו ב-11%, ההכנסות ממס חברות עלו ב-13% וההכנסות מפעילות בשוק ההון זינקו ב-40% - נתון שמשקף את הגאות בבורסה על רקע המלחמה. במקביל ההכנסות ממיסוי מקרקעין קפצו ב-21% וההכנסות ממיסים עקיפים כמע"מ עלו ב-8%.
• לפי האוצר, שינויי המיסוי וגזירות המס שהממשלה הכניסה לתוקף בינואר 2025 על רקע המלחמה תרמו כ-20.7 מיליארד שקל - כמעט שליש מהגידול הכולל בהכנסות. השינויים הללו כללו העלאה של המע"מ מ-17% ל-18%, מס יסף של 2% על הכנסות מהון, וכן הקפאה של מדרגות מס הכנסה ומיסוי רווחים לא מחולקים שנצברו בקופות של חברות.
• חלק נוסף מהעלייה בהכנסות ממיסים קשור לרגע חריג בסוף 2024: חברות וקרנות הון מיהרו לחלק דיבידנדים בהיקפים חריגים לפני כניסתם לתוקף של מס היסף החדש והמס על רווחים לא מחולקים, שהיו מחייבים אותן לשלם שיעורי מס גבוהים יותר בעתיד. התוצאה היתה תוספת חד פעמית של מיליארדי שקלים בהכנסות ממיסים ששולמו בתחילת 2025, ושאי אפשר לצפות לה שוב ב-2026.
• שלל הנתונים שפרסם אתמול משרד האוצר מאפשרים לחשב בדיוק עד כמה הכבידו צעדי המיסוי וגזירות המס שהטילה הממשלה ב-2025 את נטל המס הלאומי על הציבור, שמחושב כתוצאה של חלוקת סך ההכנסות ממיסים בתוצר: נטל המס הוכבד מ-22.7% בשנת 2024 לכדי 24.7% ב-2025, בעיקר בגלל התוספת במיסים הישירים.

המחיר הסופי של המלחמה, בערך

לפי האוצר, הוצאות המלחמה נטו ב-2025 עמדו על כ-78 מיליארד שקל. הוצאות המלחמה הישירות הכוללות מאז טבח 7 באוקטובר הגיעו לפי האוצר לכ-200 מיליארד שקל, מהם 164 מיליארד הוצאות ביטחוניות והיתר הוצאות אזרחיות כפינויים, שיכון, בריאות ותשתיות. לכך יש להוסיף עוד 27 מיליארד שקל ששילמה קרן הפיצויים של מס רכוש מתחילת המלחמה, מתוכם 7 מיליארד ב-2025.

אבל - וזה אבל גדול - המספרים הללו לא כוללים את אובדן ההכנסות ממיסים ואת הפגיעה בתוצר, כך שהמחיר הכלכלי האמיתי של המלחמה גבוה בהרבה.