הדולר צולל: "גם שער של 3 שקלים תואם את השוק, בנק ישראל לא יתערב"

שערו היציג של הדולר שבר היום (רביעי) את רף 3.10 השקלים - הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2021, כשמשבר הקורונה עוד היה חלק משמעותי מחיינו. התחזקותו המטאורית של השקל בימים האחרונים מעלה שאלות רבות: למה זה קורה, האם בנק ישראל יתערב - ואיך זה ישפיע על הכיס שלנו. N12 עושה סדר.

למה השקל מתחזק?

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, אומר שיש להבחין בין המגמה שהחלה כבר בתחילת 2025 לבין ההתרסקות החדה של הימים האחרונים. "עד ממש 4-3 הימים האחרונים ראינו את השקל מתחזק גם מול הדולר וגם מול האירו - מה שאומר שאלו היו יותר גורמים מקומיים", הוא מסביר.

לפי כץ, שלושה גורמים מקומיים עומדים מאחורי ההתחזקות לאורך 2025. ראשית, השיפור במצב הגיאו-פוליטי: "סיום מהלכים בזמן המלחמה, הפסקת האש בעזה - כל אלה אירועים שהורידו את פרמיית הסיכון, וזה מאוד משמעותי". שנית, כץ מצביע על מצב חזק של המשק הישראלי: יצוא גבוה בקביעות מהיבוא וזינוק בהיקף ההשקעות בהייטק.

הגורם השלישי טכני אך משמעותי, ונובע דווקא מהגאות בבורסות וול סטריט. כץ מסביר שהגופים המוסדיים בישראל - קרנות הפנסיה וחברות הביטוח - מחזיקים חלק לא מבוטל מתיקי ההשקעות הענקיים שלהם בשוק המניות האמריקני, כלומר בדולרים. הגופים הללו מחויבים לשיעור מקסימלי של חשיפה למטבע חוץ, וכשהערך של ההשקעות האלו עולה מעל לרף בגלל הגאות בבורסה - הן חייבות למכור דולרים.

האם זה השקל שמתחזק או הדולר שנחלש?

בעוד שהנסיבות המקומיות הן שדחפו את השקל למעלה מול הדולר במהלך 2025, ההתרסקות החדה האחרונה היא כבר סיפור אחר. "ממש בימים האחרונים ראינו את הדולר מתרסק בעולם", מדגיש כץ: הדולר חצה את רף ה-1.20 לאירו, לאחר שנסחר סביב 1.16-1.17 עד לאחרונה.

"שער השקל המשיך אמנם להתחזק כנגד הדולר, אך כנגד סל המטבעות השקל נחלש קלות", ציין בסקירתו השבועית מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים - מה שמחזק את הטענה כי זה יותר הדולר שיורד מאשר השקל שעולה.

בניתוח שפרסם דיוויד א' מאייר, כלכלן בית ההשקעות יוליוס בר, הוא טוען ש"חולשת הדולר נראית כנובעת בעיקר מחוסר עקביות במדיניות החוץ והפנים של ארה"ב, שפגעה באמון המשקיעים". האיומים של הנשיא טראמפ על גרינלנד, מדיניות המכסים המחמירה והחששות הפיסקאליים בארה"ב - כל אלה דחפו לדבריו משקיעים למכור דולרים.

כץ מוסיף עוד גורם מהימים האחרונים שמוסיף לחוסר הוודאות: החשש מהשבתה נוספת של הממשל בארה"ב כחלק ממחאת המפלגה הדמוקרטית סביב ההתנהלות של כוחות שיטור הפנים ששלח טראמפ למינסוטה.

האם בנק ישראל יתערב ויקנה דולרים?

האם ההתחזקות החדה של השקל מול הדולר תדחוף את בנק ישראל להתערב ולקנות דולרים כדי לבלום את המגמה? כץ חד משמעי: "ממש, ממש, ממש לא". לדבריו, הבנק המרכזי מתערב רק במקרים חריגים, ואלו לא קיימים כרגע, ודאי כאשר מדובר בגורמים חיצוניים שבהם הדולר נחלש אך האירו מתחזק.

מעבר לכך, כץ מציין כי לפי תחזית של בנק ישראל שבחנה את ההתאמה בין שער החליפין לשינויים בבורסות וול סטריט, "אפילו שער של שלושה שקלים תואם לכוחות השוק. אני ממש לא רואה אותם מתערבים".

לדבריו, בעבר בנק ישראל התערב בשוק המט"ח כשהיה חשש שאינפלציה תרד מתחת לרף היעד התחתון של 1%. כעת האינפלציה עומדת על כ-2.5% וצפויה לרדת לכיוון ה-2%, כך שלהערכתו ההתערבות עוד רחוקה.

מה ההשלכות על היצרנים והיצוא?

היצואנים הישראלים נמצאים במצב מורכב. רועי מינקוב, מנכ"ל CofaceBDi מתאר "מלכוד כפול": מצד אחד השקל החזק שוחק את הרווחיות כי "חברות משלמות משכורות בשקלים ומוכרות בדולרים". מצד שני, מדיניות המכסים של טראמפ מציבה חומות חדשות מול הסחורה הישראלית.

כץ מסויג יותר לגבי ההשלכות: הוא מזכיר שרוב היצוא הישראלי הוא הייטק וביטחון - מוצרים עם ערך מוסף גבוה ותמחור חזק. לכן, הוא לא רואה סכנה של "צמצום בכוח אדם וסגירות חברות הייטק, אבל כן פגיעה ברווחיות".

מי כן ייפגעו לדבריו? יצרני מזון, הלבשה והנעלה, וכל מי שמתחרה ישירות מול יבוא זול מחו"ל.

איך יושפע הצרכן הישראלי?

"עבור משקי הבית זה באמת ווין-ווין בהשפעה הישירה", אומר כץ. ראשית, "נוסעים לחו"ל במחירים הרבה יותר זולים", כי גם מחירי הטיסות וגם הקניות בחו"ל הופכות לזולות משמעותית. גם הרכישה מחו"ל באינטרנט הופכת לזולה יותר ומשתלמת יותר - ודאי בשילוב העלאת תקרת הפטור הטרייה ממע"מ על יבוא אישי ל-150 דולר.

שנית, מחירי היבוא יורדים עבור היבואנים, אם כי ההשפעה על המחירים בחנויות תלויה בהעברת ההוזלה. רשת מחסני חשמל מספקת דוגמה קונקרטית: לטענת הרשת, המחירים שמוצעים כיום בסניפים משקפים את שער הדולר של נובמבר, מועד רכישת המלאי הנוכחי, ומבטאים "הוזלה של כ-10%-15% במחירי מוצרי החשמל בהשוואה למחיריהם בתחילת 2025". לפי הרשת, "ככל ששער הדולר ימשיך לרדת, נמשיך לגלגל את ההוזלה ללקוחותינו".

האם נראה השפעות גם במשכנתה?

הקשר בין שער החליפין לריבית המשכנתה עקיף אבל קיים. "באופן עקיף היחלשות הדולר תומכת בהורדת ריבית, שזה גם טוב למשקי בית למימון משכנתאות", מסביר כץ. הדולר החלש ממתן את האינפלציה, וכשזו יורדת, בנק ישראל יכול להרשות לעצמו להוריד את הריבית.

"ככל ששער הדולר/שקל יתקרב לרמה של כ-3.0 כך יגבר גם הסיכוי להורדת ריבית", ציין גם שפריר מבנק הפועלים.

איך יושפעו החוסכים מהתרסקות הדולר?

לפי כץ, עבור מי שחוסכים בקופות פנסיה או בתיקי השקעות עם חשיפה למניות בחו"ל, התמונה מורכבת. מצד אחד, שוק המניות האמריקני עלה השנה בצורה חדה. אלא שירידת הדולר משפיעה על הרווחים - כשהכסף "חוזר" לשקלים, הוא שווה פחות.

לדבריו, החזקה של חיסכון בדולרים שימשה לרוב כ"ביטוח" מפני אינפלציה, אבל עכשיו שווי החיסכון במונחי שקלים ירד. אלא שבמקביל, הדולר הנחלש מוזיל לפי כץ את יוקר המחיה ומוריד את האינפלציה - ולכן הצורך ב"ביטוח" כזה הופך להיות פחות דחוף.