פירות ראשונים להצטרפות קזחסטן להסכמי אברהם: חוזה הענק של מקורות
חברת המים הישראלית תספק שירותי ייעוץ, תפעול ותחזוקה לשטח הגדול פי 5 מישראל ומאכלס יותר מ-2 מיליון איש • המטרה העיקרית בהסכם: להוריד דרמטית את אובדן המים במערכות המקומיות משיעור של יותר מ-50% כיום כדי שמי השתייה יגיעו לתושבים • שר האנרגיה אלי כהן: "צעד לחיזוק מעמד ישראל"

מהדורת היום
פורסם: | עודכן:

חברת המים הלאומית מקורות חתמה על הסכם אסטרטגי עם קזחסטן להקמת תשתיות מים במחוז טורקסטן, כך דיווחנו לראשונה היום (שלישי) ב"מהדורת היום" בחדשות 12. ההסכם, שמוערך בפוטנציאל של עשרות מיליוני דולרים, הוא אחד הפירות המוחשיים הראשונים להצטרפות קזחסטן להסכמי אברהם בנובמבר 2025.
המהלך קודם על ידי שר האנרגיה אלי כהן (הליכוד), שמסר כי "ההסכם עם קזחסטן הוא צעד חשוב שיחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית וכמובילה עולמית בטכנולוגיות מים".
אתגר המים הקזחי
- מחוז טורקסטן מונה יותר מ-2 מיליון תושבים ומשתרע על שטח של כ-116,000 קמ"ר - פי חמישה משטח ישראל. כ-75% מהתושבים במחוז חיים באזורים כפריים, והמחוז כולו מאופיין באקלים צחיח ומתבסס בעיקר על חקלאות.
- בעיית המים העיקרית במחוז אינה נובעת ממחסור במקורות טבעיים אלא מהיעדר תשתיות מודרניות. כתוצאה מכך, פחת המים - כלומר המים שנאבדים בדרך - עומד על יותר מ-50%.
- תשתיות המים במחוז מיושנות וסובלות מהיעדר השקעות, מה שמונע ממי השתייה להגיע לרבים מהתושבים.

מה מקורות תעשה בקזחסטן
- חברת המים הישראלית תפתח, תתפעל ותתחזק את מערכת המים האזורית על בסיס טכנולוגיות מתקדמות שפותחו בישראל. התוכנית כוללת שילוב טכנולוגיות מדידה וניטור, הקמת תשתית פיקוד ושליטה מרכזית והגנות סייבר.
- מטרה מרכזית של ההסכם היא לייעל את ניהול ותפעול משאבי המים במחוז, לרבות הורדת פחת המים והגברת אמינות האספקה. במקורות טוענים כי פחת המים של החברה עומד על כ-3% בלבד ונחשב לאחד הנמוכים בעולם.
- ממלא מקום מנכ"ל מקורות, דני סופר, מדגיש שהחברה גאה "להיות שותפים בחזון הפיכת המחסור במים למנוע של צמיחה. מקורות מקדמת במקביל מספר יוזמות נוספות במדינה ורואה בקזחסטן אפיק צמיחה אסטרטגי מהותי".

למה זה חשוב
- ההסכם הופך את מקורות לחברת תשתיות ישראלית מובילה בעולם המוסלמי, עם פעילות במדינות כמו ירדן, בחריין, מרוקו, אזרבייג'ן וכעת גם קזחסטן.
- מדובר בהזדמנות כלכלית לישראל והמחשה של האופן שבו ניתן לרתום את הידע החדשני והתשתיתי שנצבר בישראל לצרכים מדיניים.
מצאתם טעות לשון?
