זו לא רק תחושה: ב-2025 עבדנו יותר - והרווחנו פחות

האבטלה בישראל בשפל של 50 שנה, במשק מדברים על שוק עבודה "הדוק" והשכר הממוצע שובר שיאים - אבל מתחת לפני השטח מבעבעת מציאות שונה ומטרידה. פרק שוק העבודה בדוח מצב המדינה ל-2025 של מרכז טאוב שמתפרסם היום (שלישי) מצביע לראשונה על ירידה של 0.8% בשכר הריאלי במחצית הראשונה של 2025 לעומת 2024. זאת במקביל לעלייה בשעות העבודה - פרדוקס שעשוי לאותת על ירידה נוספת בפריון העבודה הנמוך ממילא של המשק המקומי.

"למרות שיעור האבטלה הנמוך, התאפיינה השנה האחרונה בהיפוך במגמת עליות השכר של השנתיים האחרונות ובירידה ריאלית בשכר השכירים", כותבים החוקרים ומוסיפים: "הירידה השנתית בשכר מוּנעת מירידה חריפה יותר בתפוקה לשעת עבודה, שהשפעותיה על השכר מוּתנוּ עקב עלייה בשעות העבודה".

האבטלה הנמוכה לא מתרגמת לתעסוקה גבוהה בסטנדרטים בין-לאומיים: שיעור התעסוקה של גברים בני 65-15 בישראל נמוך ב-8% מממוצע המדינות המפותחות - כאשר לפני עשור הפער היה 3% בלבד. כל זה מצביע לפי הדוח על "שוק הדוק" מסוג אחר: לא עודף ביקוש לעובדים, אלא מחסור בהיצע בשל שירות מילואים ממושך ופינוי תושבי הצפון והדרום. עם זאת, החוקרים זהירים בניסוח ומדגישים כי "מוקדם לקבוע" אם מדובר בשינוי מבני או בזעזוע זמני.

על רקע היציאה מהמלחמה, המשק הישראלי עובר ממה שבמרכז טאוב מכנים "סיכונים אסטרטגיים" לסיכונים טכנולוגיים על רקע האימוץ הגובר של כלי בינה מלאכותית. כל זאת כשישראל לא מצליחה לצמצם את פער הפריון משאר המדינות המפותחות.

מה קרה לשכר?

• ענף ההייטק נפגע קשה במיוחד, עם ירידה של כ-400 שקל לחודש בשכר הממוצע בשירותי ההייטק. השכר הממוצע בענפי מידע ותקשורת מחוץ להייטק ירד בכ-300 שקל, והשכר הממוצע עבור שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים שאינם בהייטק ירד בכ-250 שקל.
• ירידות קלות יותר נרשמו גם בענפי המסחר, הנדל"ן והמגזר הציבורי, כאשר היקף הירידה היה נמוך יותר מבענפים המובילים.
• עליות שכר נדירות נרשמו בעיקר בענף הפיננסים, שבו השכר עלה בכ-1,000 שקל לחודש, ובענף שירותי תחבורה, אחסנה ודואר עם עלייה של כ-300 שקל.
• כ-45% מהשכירים במחצית הראשונה של 2025 עבדו בענפים שבהם השכר עלה, אולם לפי הדוח "לרוב בשיעור זניח", כך שהעליות לא היו משמעותיות מבחינה כלכלית.

איך השתנו שעות העבודה?

• מגמת הירידה במספר שעות העבודה שהואצה עם פרוץ המלחמה נבלמה זמנית במחצית הראשונה של 2025, אך חזרה והתחדשה במהלך השנה, כך שבממוצע הישראלי עבד 35 שעות שבועיות ב-2025 - מספר זהה לשנת 2024.
• עלייה בשעות העבודה נרשמה בענפים ספציפיים: שירותי ניהול ותמיכה רשמו גידול של קצת יותר משעה שבועית, אירוח ואוכל רשמו גידול של קצת פחות משעה, ומידע ותקשורת כולל ההייטק רשמו גידול של כחצי שעה.
• ברוב הענפים האחרים מספר שעות העבודה נותר דומה או אף ירד מעט ביחס לשנת 2024, כך שהתמונה המצרפית משקפת שונות רבה בין ענפים.

אילו מגזרים נפגעו יותר?

• פערי התעסוקה בין הפריפריה למרכז שהועמקו עם פרוץ המלחמה אומנם צומצמו מעט ב-2025, אך נותרו משמעותיים: לפי חוקרי מרכז טאוב, שיעור התעסוקה בצפון, בדרום ובירושלים היה נמוך ב-15% משיעור התעסוקה במחוזות המרכז ותל אביב.
• תעסוקת גברים ערבים נפגעה קשה בתחילת המלחמה והתאוששה רק חלקית, כך ששיעור התעסוקה שלהם נותר על 77% - נמוך מהשיא של 79% שנרשם ב-2023 לפני המלחמה.
• גברים חרדים חוו ירידה בשיעורי התעסוקה ב-2025, והם נמצאים כעת ברמה נמוכה מזו שנרשמה ב-2023. לפי הדוח, כ-70% מהגברים החרדים בגילאי 25-44 שאינם עובדים הם תלמידי ישיבה.
• בקרב נשים התמונה שונה לחלוטין: נשים חרדיות ונשים ערביות ממשיכות לרשום עלייה מתמשכת בשיעורי התעסוקה למרות המלחמה, כך שנשים חרדיות הגיעו ל-83% תעסוקה וכמעט השתוו לנשים לא-חרדיות.
• נשים ערביות הגיעו ל-49% תעסוקה במחצית הראשונה של 2025, ולפי תחזית דרמטית של הדוח - אם יימשכו המגמות המגדריות והמגזריות כפי שנצפו מאז תחילת המלחמה, שיעור התעסוקה של הנשים הערביות יעקוף את זה של הגברים החרדים ב-2026 ונמצא בדרך להשגת היעד הממשלתי עוד לפני 2030.

האיום הטכנולוגי הבא

• לפי הדוח, 20% מהמשימות של עובד ממוצע בישראל יכולות להתבצע על ידי בינה מלאכותית "טוב מבני אדם".
• סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מיוני 2025 שמצוטט בדוח מצביע על אימוץ איטי אך משמעותי: 28% מהעסקים כבר משתמשים בבינה מלאכותית, ו-16% משתמשים בה למשימות שעובדים ביצעו בעבר.
• 9% מהמעסיקים שאימצו את הבינה המלאכותית כבר צמצמו את כוח האדם שלהם בעקבות השימוש בטכנולוגיה, מה שמצביע על השפעה ממשית על תעסוקה.
• בענפי ההייטק והפיננסים ההשפעה בולטת יותר: 5.5% מהעובדים הושפעו כבר מאימוץ הבינה המלאכותית, וכשליש מהם הם עובדים בעלי מיומנויות גבוהות והשכלה גבוהה.
• החוקרים מזהירים כי "ייתכן שנראה שינויים מרחיקי לכת בהרכב התעסוקה והשכר במשק" בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית, וממליצים על מדיניות שתקל על כוח העבודה להסתגל למציאות המשתנה.