N12
פרסומת

מבקר המדינה: כמעט חצי מהתלונות נגד גביית ארנונה - מוצדקות

דוח שחיבר נציב תלונות הציבור ומבקר המדינה מצביע על בעיה מהותית בהתנהלות הרשויות המקומיות בנושא הארנונה • הדוח חושף כשל מערכתי שחוזר על עצמו: הנחות ופטורים מתשלום שמגיעים לתושבים - אך לא ניתנים להם • וגם: אלו הרשויות שבהן נמצא השיעור הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות

ליאור באקאלו
פורסם:
שכונה בחריש
העיר שבה הכי הרבה תלונות נמצאו מוצדקות. חריש | צילום: AP / FLASH 90, פלאש 90
הקישור הועתק

40% מהתלונות שהגישו תושבי ישראל בנושא מיסי ארנונה נמצאו מוצדקות, כך לפי דוח חדש שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן. לפי המבקר, שיעור התלונות המוצדקות הגבוה מצביע על בעיה ממשית בהתנהלות הרשויות המקומיות בנושא. זאת במקביל לעלייה עקבית בהיקפי הגבייה שהגיעו ב-2023 ל-31.2 מיליארד שקל ושיעור גבייה של 72%.

הדוח שחיברה נציבות תלונות הציבור בחן 937 תלונות שהוגשו בין ינואר 2023 לנובמבר 2025. הודות להתערבות הנציבות תושבים קיבלו בחזרה 376 אלף שקלים ששולמו ביתר או שהיו אמורים לקבל כהנחה אך לא קיבלו.

"לצד פעילות הרשויות המקומיות לגבות ארנונה – עליהן להתנהל באופן תקין ויעיל גם ביחס למתן הנחות לתושבים ולעסקים הזכאים לכך", כותב אנגלמן. "לא ניתן לקבל התנהלות המונעת זכויות מתושבים באופן המנוגד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין. על שר הפנים וראשי הרשויות לפעול לתיקון".

עדויות חדשות נגד ההטרדות של ראש עיריית חריש
חריש (ארכיון)

הרשויות הכי בעייתיות

הדוח מצביע על רשויות שבהן שיעור התלונות המוצדקות גבוה במיוחד, שבחלקן יותר ממחצית מהתלונות נמצאו מוצדקות. מרבית התלונות הגיעו מאוכלוסיות חלשות מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, שלא מצליחות לממש את הזכויות המגיעות להן לפי חוק להנחות ופטורים.

  • בראש הרשימה מבחינת שיעור התלונות שהגישו תושבי הרשות ניצבות טבריה וחריש עם 64.2 ו-60.5 תלונות לכל 100 אלף תושבים בהתאמה. אחריהן בית שמש (45.6), נתיבות (41.9) ולוד (40.7).
  • חריש וטבריה מובילות גם בשיעור התלונות המוצדקות בהן: בחריש 60% מהתלונות היו מוצדקות, בטבריה 58%, בירושלים 51%, בבאר שבע 47% ובלוד 42%.
  • הבעיה חמורה יותר בערים: 39.3% מהתלונות שהוגשו נגד עיריות נמצאו מוצדקות לעומת 21.8% במועצות מקומיות ו-25% במועצות אזוריות.
פרסומת

מה מוביל לתלונות המרובות?

מהדוח עולה שמאחורי התלונות מסתתר כשל מערכתי שחוזר על עצמו ברשויות רבות. לא מדובר בטעויות מקריות של פקידים בודדים אלא לכאורה בהתנהלות שיטתית לקויה שפוגעת בתושבים. בחלק מהמקרים הרשויות אפילו פעלו בניגוד מפורש לחוק, ולא רק התנהלו באופן לא תקין.

  • 70% מהתלונות המוצדקות נבעו מהתנהלות בניגוד לכללי המינהל תקין: כלומר, הרשות לא עבדה לפי הכללים והנהלים שמחייבים אותה.
  • ב-24% מהתלונות שנמצאו מוצדקות פסקה הנציבות שהרשות המקומית פעלה בניגוד לחוק או ללא סמכות.
טבריה
טבריה (ארכיון) | צילום: מור סטיקלרו , mako

ההנחות לא מגיעות והאנשים משלמים

הנושא השכיח ביותר לתלונות (42%) הוא הנחות ופטורים שלא ניתנו. מדובר במצבים שבהם הזכות קיימת בחוק, התושב עומד בתנאים, אבל הרשות לא מעניקה את ההנחה באופן אוטומטי או דוחה את הבקשה בטעות. התוצאה: משפחות שמתקשות לשלם מוצאות את עצמן משלמות יותר ממה שהן צריכות, לפעמים במשך שנים.

פרסומת

מקרים בולטים מהדוח:

  • אישה מאשקלון שבנה הוכר כנפגע איבה מאירועי 7 באוקטובר וזכאי לגמלת ילד נכה פנתה לעירייה לקבל הנחה. העירייה סירבה בטענה שהילד אינו המחזיק בנכס. הנציבות קבעה שמגיעה לה הנחה של 33% כהורה לילד נכה.
  • עיריית ירושלים חישבה מענק קורונה כהכנסה לצורך בדיקת זכאות להנחה של 849 עצמאים, למרות שהחוק קובע שמענק לא נחשב כהכנסה. בעקבות הבירור כולם זוכו מחדש והנחותיהם הוגדלו.
  • אדם ששירת 8 חודשים במילואים ביקש הנחה בארנונה עבור דירה בקריית אתא שבבעלותו בשעה שהתגורר ביישוב אחר. עיריית קריית אתא דרשה שישלם ארנונה כבעל הנכס, אך סירבה להעניק לו הנחת מילואים בטענה שאינו רשום כתושב העיר. הנציבות פסקה שלא ניתן לגבות מס בלי להעניק את ההטבות הנלוות אליו.
  • אישה בת 62 מאשדוד נדחתה מקבלת הנחה לאזרח ותיק כי העירייה התנתה את מתן ההנחה בגיל 62 ו-8 חודשים. הנציבות הבהירה שהחוק קובע 62 בלבד, והעירייה תיקנה באופן מערכתי את מתן ההנחה לכל הנשים בגיל הזה.
בית דירות ישן בשכונת גונן בירושלים
שכונת גונן בירושלים (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: הדס פרוש, פלאש/90

טעויות בסיסיות בהתנהלות הרשויות

מעבר לסוגיות המורכבות של הנחות ופטורים, הדוח חושף טעויות בסיסיות במדידת שטחים, בזיהוי מחזיקים בדירות ובשליחת דרישות תשלום. במקרים כאלה התושב משלם יותר בגלל טעות של הרשות ורק כשהוא מתלונן הבעיה מתגלה.

מקרים בולטים מהדוח:

  • זוג מתל אביב ששילם ארנונה על דירה בגודל 28 מ"ר במשך שנים גילה שהדירה בפועל 25 מ"ר בלבד. העירייה לא מצאה תיעוד למדידה המקורית שעליה התבסס החיוב. הנציבות קבעה שמדובר ברשלנות והעירייה החזירה להם תשלומים עבור שבע שנות גבייה.
  • עיריית נצרת ביצעה סנכרון עם מרשם האוכלוסין וחייבה אוטומטית בארנונה כל תושב שרשום בנצרת, גם אם אין לו נכס בעיר. הנציבות קבעה שחיוב כל התושבים נעשה שלא כדין, שכן לא די בכך שאדם רשום כתושב העיר כדי לחייבו בארנונה.
  • משפחה מבית שמש עם 13 ילדים קיבלה הנחה בארנונה מטעמי הכנסה, אך העירייה ביטלה אותה בטענה לשימוש עסקי בנכס לצורכי משרד. בירור הנציבות העלה שהבקשה להנחה בארנונה הוגשה לפני הקמת המשרד ולכן לא היה צורך לדווח עליו. בעקבות ההתערבות העירייה השיבה את ההנחה.