בגודל של סיגריה אלקטרונית: המכשיר הנייד שיגלה מה שמו לכם במשקה

בבר חשוך או במסיבה רועשת, גם ב-2026, לרוב אין דרך אמיתית לדעת מה נכנס לכן או לכם לכוס. זה נכון במיוחד כשמדובר בסם אונס כמו GHB, חומר שנמס במשקה מבלי לשנות טעם או ריח וגורם לטשטוש וערפול. לאורך השנים קמפיינים להעלאת מודעות קראו לנשים לא להשאיר כוס ללא השגחה, אך סטארטאפ ישראלי חדש ומבטיח מנסה לשנות את כללי המשחק: להעביר יכולת זיהוי שבדרך כלל שמורה למעבדות אל מכשיר בגודל של סיגריה אלקטרונית – כזה שמאפשר לבדוק בזמן אמת מה יש במשקה.

מאחורי המיזם עומדים ליאת ואביב קפלן, בני זוג בשנות ה־40 לחייהם, שהקימו את החברה "כדי לשמור על הבת שלהם" - ובהשראת סיפורה של נפגעת האונס אופיר שטוי. "הרעיון ל-WiSP נולד מצפייה בכתבה בטלוויזיה על נפגעת אונס כתוצאה מסם אונס", מספרת קפלן בשיחה עם N12. בן זוגה אביב – כימאי ודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב – אמר אז שהכלים שקיימים היום פשוט לא מדויקים, ושבמעבדה יש שיטות הרבה יותר טובות. "אני חשבתי שאם יש צורך ויש טכנולוגיה, אז רק חסר מישהו שיהפוך את זה למוצר".

עבורם כהורים, זו לא הייתה שיחה תיאורטית: "זו הייתה מחשבה מאוד קונקרטית על הילדים שלנו ועל העולם שאליו הם ייצאו". סביב הרעיון התגבשה קבוצה של אנשי מקצוע מתחומי האופטיקה, החומרה והאלגוריתמיקה. "מהר מאוד הבנו שאם לא נתרגם את הידע המדעי למוצר שאנשים באמת ישתמשו בו – הוא יישאר במעבדה", אומרת קפלן. "תוך כדי העבודה התחדדה גם ההבנה שאנחנו לא רק פותרים בעיה נקודתית, אלא בונים יכולת לזהות חומרים קריטיים בצורה מדויקת".

מעבדה בכף היד

התוצאה היא מכשיר נייד ורב-פעמי הכולל דוגם קטן. המשתמש לוקח דגימה מהמשקה, ותוך פחות מעשר שניות מתקבלת תוצאה בטלפון או בשעון חכם. במקרה של זיהוי חריג ניתן להגדיר מראש שליחת מיקום או התראה. בליבת המכשיר פועלת מערכת חיישנים לזיהוי חומרים. בניגוד לבדיקות כימיות חד-פעמיות, מדובר בטכנולוגיה פיזיקלית שאיננה "נצרכת" בבדיקה, ולכן המכשיר רב-פעמי.

"יש חומרים במשקאות ובמזון שאין דרך לדעת את הנוכחות או הכמות שלהם לפי מראה, צבע או צילום", מסבירה קפלן. "ברגע שיש יכולת מדידה ישירה – אפשר להתחיל לחבר את הנתון הזה לאופן שבו הגוף מגיב".

בשלב זה המערכת מזהה את החומרים GHB ו-GBL, הנחשבים לסמי האונס הנפוצים ביותר – חומרים חסרי צבע, ריח וטעם שנעלמים מהגוף בתוך שעות. אב-הטיפוס נבדק במכון למדע פורנזי עם דיוק של מעל 95%. "הפלטפורמה שבנינו מתוכננת לזהות לא רק חומרים מוכרים, אלא גם דפוסים חריגים. בעולם הפשע, אין סם אחד קבוע – הרחוב תמיד ממציא את הבא בתור. האלגוריתם שלנו מחפש גם את מה שהוא עוד לא מכיר".

בנוסף, המערכת מספקת כיום כימות אלכוהול, ובהמשך צפויה להתרחב לכימות סוכר. הפלטפורמה בנויה כך שניתן יהיה להוסיף יכולות זיהוי באמצעות עדכוני תוכנה מבלי להחליף את המכשיר. "בהתחלה חשבנו: קודם סמי אונס, ואחר כך אולי אלכוהול, סוכר וקלוריות", אומרת קפלן, "ואז גילינו – שזה לא 'אחר כך'. זה הערך".

לאן זה הולך מכאן

באביב האחרון ערכה החברה פיילוטים עם אחוות סטודנטים בארה"ב ועיריית נוטינגהם באנגליה, שקיבלו משוב חיובי והובילו להזמנות והסכמי מסגרת לשנת 2026. כעת היא נערכת לייצור ולהשקת הדגם הראשון לשוק. "WiSP תוכנן לסיטואציה החברתית הכי מורכבת שיש – מסיבה רועשת, הרבה אנשים מסביב, משתמש שלא בהכרח בפוקוס, ושבריר שנייה שבו צריך לקבל החלטה. הכול בו אינטואיטיבי ומהיר, כדי לספק מידע בזמן אמת כשזה באמת קריטי".

התגובות של המשתמשות לא עסקו רק בתחושת הביטחון, אלא גם בדאטה. "שתי מרגריטות בשני מקומות שונים – באחת יש 11 גרם סוכר ובשנייה 22", מדגימה קפלן. "אישה בת 23 תישן לילה שלם, ואחת בת 43, תתעורר. הדור הזה אובססיבי לדאטה. הם חיים עם טבעות חכמות, עם ניטור מתמיד. הם רוצים להבין איך מה שהם מכניסים לגוף משפיע עליהם".

WiSP היא אחת מזוכות תחרות הסטארטאפים ע"ש קולר, הנחשבת לאחת מתחרויות היזמות האקדמיות הבולטות בישראל, שמתקיימת בבית הספר לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ומציינת בימים אלה עשור לפעילותה. מחר תיפתח ההרשמה לתחרות העשור, שתכלול השקעה כוללת של 400 אלף דולר בשלושה מסלולים, עבור סטארטאפים בתחומי ה-DeepTech, Animal-Free Tech ו-Climate Tech.

עבור סטארטאפ חומרה, תחום שנחשב מאתגר לגיוס בישראל, מדובר בדחיפה משמעותית. מאז, החברה גייסה מעל שלושה מיליון דולר וכל היחידות המתוכננות לייצור ב-2026 כבר שוריינו במכירה מוקדמת.

רן בר-סלע, ראש מסלול ה-DeepTech בתחרות, מסביר כי "WiSP מדגימה את סוג היזמות שתחרות קולר מבקשת לטפח: מיזמים שנולדים מתוך צורך אנושי מובהק, ושבהם הפוטנציאל של הטכנולוגיה מזוהה כבר בשלב מוקדם – עוד לפני שקיים פתרון שלם. אלה מיזמים שבהם יש התאמה בין יכולות הצוות, הסקרנות והנכונות ללמוד, וההבנה שטכנולוגיה נמדדת לא רק בהישגיה במעבדה או במאמר, אלא ביכולת שלה לעבוד בסביבה האמיתית".

לפניות לכתב: eitama@n12.tv