הממשלה אישרה שינויים דרמטיים בתקציב ל-2026: מה זה אומר עבורכם

הממשלה אישרה אמש, בשעות הערב המאוחרת של יום שלישי, שינויים דרמטיים בתקציב 2026 על רקע ההוצאות האדירות של המלחמה המחודשת נגד איראן. שאלת המפתח היא מה המחיר שישלם המשק - ומשלמי המיסים - על השינויים האלו לאורך זמן. לפי רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי בבנק מזרחי טפחות, עדכון התקציב היה מהלך הכרחי בזמן המלחמה, אבל הוא מגדיל את אי הוודאות התקציבית, והכל תלוי בשאלה אחת: כמה זמן תימשך הלחימה?

בשורה התחתונה אישרה הממשלה תוספת ענקית לתקציב הביטחון בגובה 28 מיליארד שקל, לצד "קופסה" תקציבית נוספת של כ-10 מיליארד שקל. לצד אלו אושרו כספים קואליציוניים בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקל וקיצוץ רוחבי של 3% בכל משרדי הממשלה. יעד הגירעון (האוברדראפט של המדינה שקובע את היקף הריבית שמשלמת המדינה על חובותיה) קפץ ל-4.9% מהתוצר לעומת יעד מקורי של 3.9% - תוך שהממשלה הצהירה שהיא שואפת כי לא יחרוג מ-5%.

בדיון שהתקיים הבוקר (רביעי) בוועדת הכספים לאחר אישור התקציב בממשלה כינה מרכז האופוזיציה בוועדה ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) את הלילה "ליל הביזה", וקרא עם חברי אופוזיציה נוספים לפתוח מחדש את כל דיוני התקציב לאור השינויים.

השינויים המרכזיים בתקציב:

• תוספת ביטחונית: נתניהו, כץ וסמוטריץ' סיכמו על 28 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, לצד קופסה של כ-10 מיליארד שנשמרת לתרחישים נוספים.
• כספים קואליציוניים: הסכום המוצהר עמד על כ-5 מיליארד שקל - אך בפועל הוא נושק ל-6 מיליארד, לאחר שתקציבים כמו תוכנית "אופק חדש" לרשתות החינוך החרדיות הוכנסו ישירות לבסיס התקציב. המהלך אושר בניגוד גמור להמלצות אנשי המקצוע באוצר. סעיף המוסדות התורניים לבדו עומד על כ-1.6 מיליארד שקל - לעומת 6 מיליון שקל בלבד שהוקצו למיגון בתי חולים.
• קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה: היקף הקיצוץ מגיע ל-1.7 מיליארד שקל. ראשי רשויות בצפון גילו אמש שהקיצוץ יחול גם על מנהלת "תנופה לצפון", בהיקף של 150 מיליון שקל.
• רפורמות שנשרו בדרך: רפורמת החלב של סמוטריץ' הוצאה סופית מחוק ההסדרים ובוטלה לעת עתה. הבטחת שר האוצר לריווח מדרגות מס הכנסה שהייתה צפויה להגדיל את שכר הנטו של מעמד הביניים נותרה בערפל, לאחר שהתוכנית מס הרכוש שתוכנן לממן אותה ננטשה בשל התנגדות רחבה.

במקביל לאישור התקציב בממשלה פרסם משרד האוצר תחזית כלכלית חדשה לשנה הנוכחית. תחזית הצמיחה ל-2026 הונמכה מ-5.2% ל-4.7% בגלל נטל המילואים, שיבוש הפעילות העסקית ועליית אי-הוודאות. לצד זאת, האוצר דווקא העלה את תחזית הכנסות המדינה ל-2026 מ-575 מיליארד שקל ל-586 מיליארד בעקבות גבייה חזקה מהצפוי בינואר ובפברואר. אלא שלא בטוח שהגבייה החזקה תימשך, וכשכל התחזיות מבוססות על תרחיש של לחימה קצרת טווח בלבד - התארכותה תחייב לפתוח את כל המספרים מחדש.

מה משמעות השינויים בתקציב בפועל:

• אם המלחמה קצרה: לפי מנחם, בתסריט זה הגירעון יישמר סביב 5%, השווקים וסוכנויות הדירוג יקבלו את הגדלת הגירעון בהבנה כהכרח ביטחוני והפגיעה הכלכלית תהיה מוגבלת.
• אם המלחמה מתארכת: לפי מנחם, בתסריט זה הגירעון יגדל, דירוג האשראי של המדינה יספוג לחץ נוסף, תשואות האג"ח הממשלתיות יעלו - כלומר המדינה תשלם יותר על החובות שלה - השקל ייחלש והבורסה תציג ירידות מתונות.
• הריבית במשק: אי הוודאות התקציבית תגרום לבנק ישראל לנקוט זהירות יתר, לפי מנחם. המשמעות היא לא רק צמצום הסיכוי להורדת ריבית בהחלטה הקרובה בסוף החודש אלא גם הארכה של מסלול הורדת הריבית כולו בהשוואה לתוכנית לפני פרוץ המלחמה. ההקלה בתשלומי המשכנתאות וההלוואות תתעכב.
• הקיצוץ הרוחבי: לפי מנחם, דווקא הצעד שנועד לרסן את הגירעון הוא הבעייתי ביותר לטווח ארוך. לדבריו, קיצוץ חכם היה מאפשר בידול המשרדים - מגן על תקציבי חינוך, תשתיות ובריאות שמניעים צמיחה, וחותך באחרים. אבל לחץ הזמן לאישור התקציב הוביל לכך שבחרו בקיצוץ רוחבי טיפש שפוגע שווה בשווה בכולם, והציבור ישלם את המחיר.