פרסום ראשון | בג"ץ הורה אבל ביש עתיד טוענים: הכסף לחרדים הועבר עוד לפני אישור הכנסת

סאגת העברת מיליארד השקלים למוסדות החינוך החרדי לא תמה: בבקשה שהגישו היום (חמישי) חברי מפלגת יש עתיד לבג"ץ הם טוענים כי מתשובת המדינה עולה שהכסף הועבר עוד לפני שהמהלך בכלל אושר בכנסת. "במהלך הדיון בוועדה לא נאמר לחברי הוועדה דבר וחצי דבר המלמד כי הם מצביעים לאישור העברות - בהיקף של מיליארד שקל - שכבר בוצעו, וכי הדיון וההצבעה אינם אלא פאסדה, הצגה למראית עין", נכתב בבקשה.

לטענת חברי יש עתיד, מתשובת המדינה עולה כי רק 82 מיליון שקל מתוך 1.1 מיליארד השקלים טרם הועברו לרשתות החינוך החרדיות. בעקבות זאת מבקשים מגישי העתירה כי בג"ץ יחייב את ועדת הכספים, משרד האוצר ומשרד החינוך לפעול להחזרת הכספים - גם אם כבר חולקו למוסדות החינוך.

צו הביניים שהוציא אתמול בג"ץ לעצור העברה של 1.1 מיליארד שקל לחינוך החרדי חילץ תגובות זועמות מהפוליטיקאים החרדים, שכינו אותה "הכרזת מלחמה" על הציבור החרדי והמוסדות התורניים. אלא שברקע ההחלטה עומדות סוגיות מורכבות הרבה יותר. ההעברה עצמה מהווה ניסיון עיקש של הקואליציה והפוליטיקאים החרדים לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח פיקוח מינימלי על מוסדות החינוך שבשליטת יהדות התורה וש"ס. N12 מסביר על מה המהומה.

מה בדיוק הורה בג"ץ ולמה?

שופטת העליון יעל וילנר הוציאה צו ביניים שמקפיא את החלטת ועדת הכספים מיום 25 בדצמבר להעביר כ-1.1 מיליארד שקל לחינוך החרדי. הצו ניתן בהמשך לעתירה שהגישה מפלגת יש עתיד, ובה טענה שההעברה נוגדת לכאורה את החוק ועוקפת את מנגנוני הפיקוח שנקבעו. בית המשפט קבע כי דיון בעתירה יתקיים עד ה-8 בינואר.

ההחלטה על העברת הכספים התקבלה בוועדת הכספים ארבעה ימים לפני סוף השנה האזרחית, כלומר ברגע האחרון לאישור שינויים בתקציב. באותה ישיבה אושרה העברה של 426 מיליון שקל לחינוך העצמאי של יהדות התורה, 360 מיליון למעיין החינוך התורני של ש"ס, 151 מיליון למוסדות הפטור (תלמודי תורה) ו-136 מיליון שקל למוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי. ההעברה נעשתה דרך רזרבות תקציביות, כלומר עודפי תקציב שלא נוצלו במהלך השנה.

לטענת עתירת יש עתיד, ועדת הכספים ביקשה לנצל את העברת הרזרבות כדי לעקוף את כל המגבלות הקיימות שמונעות העברת תקציבים למוסדות שאינם מפוקחים.

איזו הסדרה ניסתה לעקוף ועדת הכספים ולמה?

עד 2024 רשתות החינוך החרדיות קיבלו מהמדינה כסף בדיעבד לפי ההוצאות שלהן בפועל, ללא תקציב קבוע ומוגדר. אלא שב-2023 נחשפו בבג"ץ בעיות חמורות במצב הכלכלי של רשתות החינוך החרדי, לאחר שהתברר שרשת החינוך העצמאי נמצאת במצב של חדלות פירעון ושהחשב הכללי במשרד האוצר לא מצליח לפקח על הרשתות. על רקע זה נקבעה הסדרה חדשה שכללה שלושה עקרונות: ניתוק מחשבונות המדינה, תקצוב לפי כללים ברורים וקבועים ופיקוח של הרשת עצמה.

העברת אותם 1.1 מיליארד שקל לרשתות החינוך החרדיות היא "ניסיון לעקוף את התהליכים שנעשו לקראת ההסדרה, לפיהם המדינה תקבע כמה היא צריכה לתקצב ותתקצב לפי הכללים שנקבעו", אומרת ד"ר שלומית שהינו קסלר, חוקרת בכירה בתוכנית החברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריה, העברת הכסף מהרזרבות התקציביות בסוף השנה נועדה לעקוף את מנגנוני הפיקוח שנבנו במסגרת ההסדרה.

למה העברת הכסף הזו בעייתית?

לפי עתירת יש עתיד, ההעברה עוקפת את ההסדרה ומנגנוני הפיקוח שנקבעו, ומועברת ללא הליך תקין ובחינה מקצועית. חלק מהכספים, 151 מיליון שקל, מיועדים למוסדות הפטור שכלל לא מפוקחים ואינם מחויבים ללמד לימודי ליבה מלאים. בדיון בוועדת הכספים ב-25 בדצמבר סירב נציג הלשכה המשפטית של משרד החינוך לענות על שאלות חברי הכנסת בנושא הפיקוח על לימודי הליבה. הוא השיב שהנושא מצוי בהליך משפטי והתשובה תינתן לבג"ץ. אלא שלפי עתירה שהגישה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, משרד החינוך מעכב את התשובה לבג"ץ כבר יותר משמונה חודשים.

המלחמה על תקצוב רשתות החינוך החרדיות מגיעה בהקשר רחב יותר, על רקע הסנקציות הכלליות שמוטלות על הציבור החרדי בשל חוסר היכולת להגיע להסכמות על חוק הפטור מגיוס. כפי שמציינת שהינו קסלר, "ענף ההוראה הוא ענף התעסוקה המרכזי של משקי בית חרדים, שקיבלו מכות כלכליות אחרות בגלל כל הסנקציות".

אילו מוסדות חינוך נמצאים במחלוקת?

כדי להבין את המחלוקת, יש לדעת שהחינוך החרדי מורכב ממספר סוגי מוסדות עם מעמד משפטי שונה ורמות שונות של תקצוב. הרשתות המפלגתיות – החינוך העצמאי של יהדות התורה ומעיין החינוך התורני של ש"ס – מחויבות ב-100% לימודי ליבה ומתוקצבות בהתאם ב-100%. מוסדות הפטור, שהם בעיקר תלמודי תורה לבנים, מחויבים רק ב-55% לימודי ליבה ומתוקצבים בהתאם ב-55% ממה שמוסד ממלכתי רשמי מקבל עבור אותו מספר תלמידים.

שהינו קסלר מציינת שהמחלוקת נסובה על מוסדות החינוך לבנים, שכן הבנות החרדיות לומדות לימודי ליבה משום שמצופה מהן להשתלב בשוק התעסוקה. בנוסף, מדובר במוסדות לימוד יסודיים בלבד ולא בבתי ספר תיכוניים או ישיבות גבוהות.

לפי שהינו קסלר, אף ששאלת לימודי הליבה היא לכאורה לא מוקד הדיון הנוכחי, למעשה היא מכתיבה את זכאות המוסדות לתקצוב: השאלה האם המוסדות האלה עומדים בחובות לימודי הליבה שמוטלות עליהם, והאם הם ראויים לקבל את התקציב המלא.

מי נפגע מעצירת העברת הכספים?

על פניו, הנפגעים המיידיים מעצירת העברת הכספים צפויים להיות המורים ברשתות החינוך החרדיות. בניגוד למערכת החינוך הממלכתית, המורים החרדים אינם עובדי מדינה אלא מועסקים ישירות על ידי הרשתות ותלויים במשכורות שהן משלמות. אבל התמונה מורכבת יותר: כאמור, לפי תשובת המדינה לבג"ץ, רוב הכסף 700 מיליון שקל מתוך ה-1.1 מיליארד - כבר הועבר, ורובו לשכר מורים. מה יקרה אם המורים לא יקבלו את השכר? האם יפתחו בשביתה שתפגע גם בתלמידים? במערכות החינוך החרדי קיים טאבו על שביתות שקשה להאמין שיישבר בקלות.

מה נדרש מהמוסדות כדי לקבל תקציב?

לפי שהינו קסלר הפתרון לקבלת הכספים הוא לכאורה פשוט: עמידה של מוסדות החינוך החרדי בדרישות לימודי הליבה והסכמה לפיקוח של משרד החינוך. כאמור, מציאות הפיקוח היא חדשה והחלה רק ב-2024. במפלגות החרדיות מסרבים להסכים לפיקוח הזה ויו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי (הליכוד) וחברי הקואליציה זורמים איתם.

איך אמור להיראות הפיקוח הזה? "הפיקוח נעשה לפי מוסד ומוסד", מסבירה שהינו קסלר, ולא רק ברמת הרשת המנהלת. המפקחים בודקים את מערכות השעות, כמה שעות יש לכל מקצוע לימוד והאם ניתן מספר השעות שתוקצב. מוסד שלא עומד בדרישות אמור לקבל תחילה קיצוץ בתקציב, ובמקרים חמורים יותר להיות מוצא מחוץ לרשת המפלגתית - מה שיוריד אותו למעמד משפטי נמוך יותר עם תקצוב מופחת. אבל לפי עתירת יש עתיד, למרות שעשרות מוסדות לא עומדים בחובת לימודי הליבה, מעולם לא נשלל או קוצץ תקציב ממוסד חינוך בפועל.

מה אמור לקרות עכשיו?

דיון בעתירת יש עתיד אמור להתקיים עד ה-8 בינואר 2026. היום כאמור (חמישי) הגישה המפלגה בקשה לתיקון העתירה, שבמסגרתה היא מבקשת שבג"ץ יחייב להחזיר את הכספים שכבר הועברו. לפי בקשת התיקון, "לכאורה, המשיבים העבירו כספים בניגוד לדין, בטרם ניתן אישור ועדת הכספים על ההעברות, שהוא תנאי מחייב לביצוען". להצדקת דרישתם, חברי יש עתיד מצטטים פסק דין קודם של בית המשפט העליון שקבע כי "ועדת הכספים אינה אמורה להיות 'חותמת גומי' המאשרת את החלטות שר האוצר ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי".

במקביל, ביום שני הקרוב (5 בינואר) יתקיים דיון נפרד בבג"ץ בעתירת עמותת חדו"ש שהוגשה במרץ אשתקד סביב מענקי "אופק חדש" ולימודי ליבה במוסדות החינוך החרדי. בשבוע שעבר ביקש שר החינוך יואב קיש ייצוג נפרד מהפרקליטות במטרה לדחות את הדיון, אך השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את הבקשה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הקים צוות שרים בראשותו לטיפול בנושא, זאת לאחר שיו"ר ש"ס אריה דרעי והנהגת יהדות התורה איימו לפרק את הקואליציה אם יקוצצו תקציבי מוסדות החינוך שלהם.