המשק נפתח, חלקית: מה פתוח, מה סגור ולאיפה עדיין אסור להגיע

החל מהיום (ה') בשעה 12:00, מדינת ישראל נכנסת לשלב חדש של "שגרת חירום". לאחר לחץ מצד משרד האוצר בשל הפסדים שבועיים המוערכים בכ-8 מיליארד שקלים, הודיע פיקוד העורף על הקלה משמעותית במדיניות ההתגוננות. בעוד שמערכת החינוך נותרת סגורה וההורים נדרשים להמשיך ולתמרן בין עבודה לטיפול בילדים, המשק העסקי מקבל "אוויר לנשימה" עם פתיחתם המחודשת של הקניונים, המסעדות ומכוני הכושר תחת מגבלות התקהלות של עד 50 איש. המדיניות הנוכחית, שתקפה עד מוצאי שבת ה-7 במרץ בשעה 20:00, מנסה לאזן בין מאמץ הצלת החיים לבין הצורך לשמור על חוסן כלכלי ואזרחי.

מערכת החינוך (גנים ובתי ספר)

• איסור פעילות גורף: על פי פיקוד העורף, חל איסור מוחלט על קיום פעילויות חינוכות בכל רחבי הארץ. זה כולל מעונות יום, משפחתונים, בתי ספר, צהרונים, חינוך מיוחד, תנועות נוער וקייטנות.
  
  עו"ד קרן אוחנה איוס, מנכ"לית חיב"ה (ארגון הגנים הפרטיים בישראל), מבהירה כי למרות הלחץ הכלכלי, הבטיחות עומדת מעל הכל ומצפה מהמנהלות ליישר קו עם ההנחיות. "בשל המצב הביטחוני הקשה, החלטת פיקוד העורף היא הסמכות הבלעדית הקובעת. כרגע, אין לקיים פעילות חינוכית פיזית", היא מבהירה. "פתיחת גן בניגוד להנחיות ("פעילות לא חוקית") עלולה להוביל למצב שבו פוליסת הביטוח לא תהיה תקפה במקרה של פגיעה בילד בדרך לגן או בזמן השהות בו. במקרה של חריגה מההנחיות, האחריות המשפטית והאישית על שלומם של הפעוטות תוטל ישירות על הגננת או המטפלת המפעילה. ארגון חיב"ה קורא לממשלה לקבל אחריות כוללת - הן על ביטחון הפעוטות והן על המענה התקציבי והכלכלי להורים ולצוותי החינוך שנאלצים להישאר בבית".
• חריגים לעובדים חיוניים: ניתן להפעיל מסגרות (שמרטפיות) לילדי עובדים חיוניים בלבד, ובתנאי שהפעילות מתקיימת בתוך מרחב מוגן תקני.
• למידה מרחוק: הלמידה עברה למתכונת מקוונת מהבית.
• זכויות עובדים: מעסיק אינו רשאי לפטר עובד שנעדר כדי להשגיח על ילדו עקב סגירת המוסד החינוכי, אך הוא אינו מחויב בתשלום שכר על ימים אלו (אלא אם יסוכם אחרת או ייקבע פיצוי ממשלתי רטרואקטיבי).

תחבורה ציבורית ותנועה

פעילות במתכונת מצומצמת (כ-60% מהשגרה).

• רכבת ישראל: פועלת בשירות מצומצם של רכבת אחת בשעה במסלולים נבחרים בלבד (כמו נהריה-באר שבע והרצליה-ירושלים) בין השעות 05:00 ל-21:00. בזמן אזעקה, הרכבת תאט ל-30 קמ"ש עד התחנה הקרובה.
• אוטובוסים: חברות כמו דן, אגד וסופרבוס מפעילות את כל הקווים בתדירות מצומצמת.
• הרכבת הקלה: בירושלים הקו האדום פועל עד השעה 22:00 בתדירות מופחתת. בתל אביב הקו האדום מושבת, ותחנותיו התת-קרקעיות (למעט קרליבך) משמשות כמרחבים מוגנים לציבור.

קניונים, מסחר ופנאי

• הגבלת התקהלות: ניתן לקיים התקהלויות של עד 50 אנשים בלבד בשטח פתוח או סגור.
• פתיחת עסקים: ניתן לפתוח מקומות עבודה (כולל קניונים וחנויות) בתנאי שניתן להגיע מהם למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
• קניונים: לפי הפרשנות הכללית, מגבלת 50 האיש אינה חלה על כלל הקניון אלא על מוקדי התקהלות ספציפיים (כמו אירוע בחנות אחת). הקניונים נחשבים בטוחים יחסית בשל ריבוי ממ"מים וחניונים תת-קרקעיים המשמשים כמחסה.
• מסעדות ובתי קפה: מותר לפתוח, אך באחריות בעל העסק לוודא שאינו חורג ממכסת 50 האנשים ושיש לכולם מקום במרחב המוגן במקרה של אזעקה.
• בתי קולנוע: פתוחים לפי ההוראות. ברשת "הוט סינמה" מסבירים כי בהתאם להנחיות הם פותחים את בתי הקולנוע מסבירים כי יש לברר מול בית הקולנוע אליו רוצים ללכת - מה כמות המבקרים המותרת בכל אולם. "יש מקומות שבהם האולמות שהם מוגדרים מרחב מוגן,ויש בתי קולנוע שנמצאים על שתי קומות ובכל קומה יש מרחבים מוגנים. בכל מקרה יש לברר לפני", נמסר מהרשת.

חדר כושר וחוגים

• חדרי כושר: פעילות למבוגרים (מעל גיל 18) מותרת במקומות עם גישה למרחב מוגן תקני. אימונים אישיים או קבוצתיים מוגבלים לעד 30 איש על פי הדיווחים הכלכליים.
• חוגי ילדים: באופן עקרוני אסורים כחלק מהשבתת החינוך. עם זאת, ישנה החרגה לפעילות בלתי פורמלית של עד 30 ילדים בתוך מרחב מוגן תקני בליווי שני מבוגרים.

בתי מלון, חופים וטיולים

• חופים: סגורים לחלוטין לציבור.
• בתי מלון: פועלים לפי מגבלות ההתקהלות. קיימת החרגה לפעילות הפוגה לילדים (מרכזי "יחד") במלונות של מפונים – עד 20 ילדים סמוך למרחב מוגן תקני.
• טיולים: פיקוד העורף מדגיש כי אסור לשהות בשטח פתוח לרבות טיולים.

זכויות עובדים בעקבות הנחיות פיקוד העורף החדשות

עם הצלחת המבצע והצורך בהנעת הכלכלה, הוחלו הקלות המאפשרות פתיחת מקומות עבודה החל מהיום, 5/3/2026. בדקנו עם עו"ד חדוות ינקו ו ועו"ד יותם אלקלעי, שותפים במשרד מיתר עורכי דין, מה הזכויות והחובות של העובדים והמעסיקים עקב ההקלות:

מתי מקום עבודה רשאי (וחייב) להיפתח?

על פי הנחיות פיקוד העורף המעודכנות, ניתן לקיים פעילות במקום העבודה בתנאי שמתקיימים שני תנאים מצטברים:

• קיים במקום מרחב מוגן תקני.
• ניתן להגיע למרחב המוגן בזמן ההתגוננות המוגדר ליישוב. המשמעות: כל עסק ממוגן העומד בתנאים אלו רשאי להיפתח, ועובדיו נדרשים להתייצב לעבודה סדירה. הקלה זו אינה גורעת מחובת ההתייצבות של עובדים ב"מפעל חיוני" כפי שהוגדר ערב ההקלה.

האם עובדים מחויבים לשוב לעבודה פיזית במשרד?

באופן עקרוני, כן. כל עוד מקום העבודה ממוגן ופועל לפי הנחיות פיקוד העורף, העובדים מחויבים לשוב לעבודה סדירה. סירוב להתייצב ללא סיבה חוקית מוצדקת עלול להיחשב להיעדרות בלתי מוצדקת. עם זאת, אנו ממליצים למעסיקים לנהוג בתום לב ולגלות גמישות (כמו צמצום שעות או עבודה מרחוק) בשל המצב המורכב.

כיצד להתנהל כשעובד משגיח על ילדיו עקב סגירת מוסדות החינוך?

זוהי אחת הסוגיות המורכבות ביותר, שכן בעוד המשק נפתח - בתי הספר והגנים נותרים סגורים.

• הגנה מפיטורים: לא ניתן להכריח הורה לילד עד גיל 14 (או גיל 21 לילד עם צרכים מיוחדים) להגיע לעבודה במצב זה, והוא יהיה מוגן מפני פיטורים.
• הזכות לשכר: למרות ההגנה מפיטורים, הורה הנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדיו אינו זכאי לשכר בגין ימי ההיעדרות.
• שימו לב: הגנה זו חלה על אחד ההורים בלבד, ועל הצדדים להתנהל בתום לב.

האם עובד שבוחר לא להתייצב זכאי לשכר?

עובד שבוחר לא להגיע למקום עבודה שפועל כחוק לפי הנחיות פיקוד העורף, לא יהיה זכאי לשכר בגין ימי היעדרותו (אלא אם בחר לנצל ימי חופשה צבורים). נסיון העבר (כמו במבצע "עם כלביא") מלמד כי עובדים בשוק הפרטי שבחרו לא להתייצב לא קיבלו פיצוי רטרואקטיבי על ימים אלו.

גמישות היא שם המשחק: פתרונות אפשריים

כדי לשמור על יחסי עבודה תקינים גם ביום שאחרי, מומלץ למצוא פתרונות ביניים מוסכמים:

• מודל היברידי: חלוקת השבוע בין עבודה מהמשרד לעבודה מהבית.
• פריסת שעות גמישה: התאמת שעות העבודה ליכולת ההורים לתמרן עם הילדים.
• מימוש ימי חופשה: מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה של עד שבעה ימים ללא הודעה מוקדמת (בתנאי שלא ייווצר מאזן חופשה שלילי ללא הסכמת העובד).
• חופשה ללא תשלום (חל"ת): בהסכמה הדדית בין המעסיק לעובד.