N12
פרסומת

לא רק הייטק: הכירו את טרנד ה-HALO שסוחף את הבורסה

אחרי שנים שבהן הבינה המלאכותית (AI) הייתה הכוכבת הבלעדית, המשקיעים מגלים מחדש את "העולם האמיתי". קוראים לזה HALO - מניות של חברות עם נכסים פיזיים כבדים שאי אפשר להחליף בקוד מחשב. למה רכבות, משקאות מפורסמים ותשתיות הפכו לדבר הכי לוהט בתיק ההשקעות שלכם? מדריך

אפרת נומברג יונגר
פורסם: | עודכן:
מפעלים בארה"ב
מפעלים בארה"ב
הקישור הועתק

בתחילת 2026, המשקיעים בוול סטריט התעוררו למציאות חדשה. בעוד שחברות הטכנולוגיה ממשיכות להמציא את הגלגל, שוק ההון התאהב דווקא בגלגלים הישנים והטובים. הכירו את ה-HALO Stocks – ראשי תיבות של Heavy Assets, Low Obsolescence (נכסים כבדים, התיישנות נמוכה). מדובר בחברות שבבעלותן נכסים פיזיים אדירים שקשה מאוד לשכפל, והמוצרים שלהן לא הופכים ללא-רלוונטיים כשיוצא עדכון תוכנה חדש.

לפי דוחות עדכניים של גולדמן זאקס, מניות אלו עקפו בביצועיהן את חברות ההייטק בכ-35% מאז 2025. הסיבה? "חסינות AI", או כפי שנכתב ב-CNBC: "אולי הבינה המלאכותית יכולה לכתוב שיר, אבל היא לא יכולה לסלול רכבת, לייצר חשמל או לשלוח משאית עם אוכל לסופר".

המנצחות הגדולות: מותגים שכולנו מכירים

טרנד ה-HALO לא שייך רק לחברות תעשייה אפורות. הוא כולל כמה מהמותגים הכי חזקים בעולם, שהנכס הפיזי שלהם הוא לא רק מפעלים, אלא "צינורות" של הפצה וייצור שאי אפשר להתחרות בהם:

  • קוקה קולה (KO): הנכס שלה הוא לא רק הנוסחה הסודית, אלא מערך ההפצה הפיזי הגדול בעולם. כדי להתחרות בה, צריך לבנות אלפי מפעלים ולשנע מיליוני משאיות בכל יום - משימה שה-AI לא תפתור בקרוב.

  • מקדונלד'ס (MCD): רבים טועים לחשוב שהיא חברת המבורגרים, אבל וול סטריט רואה בה חברת נדל"ן. בבעלותה כמה מהקרקעות היקרות ביותר בעולם. זהו "נכס כבד" (Heavy Asset) שמייצר הכנסה קבועה שלא תלויה בטרנד טכנולוגי חולף.

  • Union Pacific (UNP): ענקית הרכבות. אי אפשר להקים היום רשת מסילות חדשה שתחצה את יבשת אמריקה. זהו מונופול פיזי שאין לו תחליף דיגיטלי.

  • Halozyme Therapeutics (HALO): הדוגמה הקלאסית מעולם הביוטק. הנכס שלה הוא טכנולוגיה מוגנת פטנט שמאפשרת להזריק תרופות קשות מתחת לעור במקום עירוי ממושך. לפי בלומברג, החברה הפכה ל"מכונת מזומנים" בזכות תמלוגים מחברות הענק.

שיעור קצר למתחילים: מה זה "מכפיל רווח" (P/E) ואיך בודקים אותו?

כשמדברים על מניות HALO, המושג "מכפיל רווח" (Price to Earnings Ratio) עולה שוב ושוב. זהו המדד הכי חשוב כדי להבין אם המניה יקרה או זולה.

מה זה אומר? המכפיל אומר לכם כמה שקלים אתם מוכנים לשלם על כל שקל אחד שהחברה מרוויחה.

  • אם למניה יש מכפיל 10, זה אומר שאתם משלמים 10 שקלים על כל שקל של רווח שנתי.

  • אם המכפיל הוא 50, המניה נחשבת ליקרה מאוד (כי אתם משלמים "קנס" גבוה על הרווח).

איך בודקים את זה ב-3 שניות?

  1. נכנסים לאתר כלכלי (כמו Google Finance או Yahoo Finance).

  2. מקלידים את שם המניה (למשל KO לקוקה קולה).

  3. מחפשים בשורה של הנתונים את המונח "P/E Ratio".

מה נחשב למכפיל טוב? אין מספר קסם, אבל במניות HALO (שהן יציבות יותר), מכפיל שנע בין 15 ל-25 נחשב לרוב לסביר. אם המכפיל נמוך מ-10 (כמו במקרה של Halozyme עם מכפיל עתידי של כ-7), האנליסטים בגולדמן זקס, אחד מבתי ההשקעות הגדולים בעולם טוענים שהמניה עשויה להיות "מתחת לרדאר" ומתומחרת בזול מדי.

פרסומת

איך עושים את זה נכון?

לפי ה-Wall Street Journal, בשביל להצליח בטרנד הזה לא צריך להיות "זאב מוול סטריט". הכלל הוא פשוט:

  1. חפשו "חפיר": האם קל להקים חברה מתחרה? אם התשובה היא "לא, זה דורש מיליארדים בתשתיות", זו מניית HALO פוטנציאלית.

  2. בדקו את הדיבידנד: רוב חברות ה-HALO מחלקות חלק מהרווחים למשקיעים בכל רבעון. זה הכסף שנכנס לכם לחשבון רק כי החזקתם במניה.

  3. אל תשלמו יותר מדי: פה נכנס המכפיל. אל תרוצו אחרי מניה שהמכפיל שלה זינק ל-100 רק כי כולם מדברים עליה.

בשורה התחתונה, שנת 2026 מחזירה אותנו לבסיס. בעוד שהעולם הדיגיטלי משתנה מדי שבוע, מי שמחזיק ב"ברזלים", בצינורות ובקרקעות ישן טוב יותר בלילה. מניות ה-HALO הן אולי לא ה"סטארט-אפ" הנוצץ הבא, אבל הן אלו שבונות את העולם שעליו הסטארט-אפים האלה רצים.