אלו הערים שהרוויחו הכי הרבה בזמן המלחמה

השבוע השני של מבצע "שאגת הארי" ייזכר כרגע שבו המשק הישראלי התחיל לנער מעליו את האבק של תחילת המערכה. אם בשבוע הראשון הציבור היה עסוק בהצטיידות בממ"דים ובישיבה מול מהדורות החדשות, הרי שהנתונים החדשים של חברת שב"א, המנהלת את מערכות התשלומים הלאומיות, מלמדים על שינוי מגמה ברור.

הישראלים אולי עדיין מודאגים, אבל הם בהחלט חוזרים להוציא את כרטיסי האשראי מהארנק. סך ההוצאות בשבוע החולף עמד על 9.392 מיליארד שקלים - קפיצה מרשימה של 33% לעומת השבוע הראשון, שבו נרשם שפל של 7.048 מיליארד שקלים בלבד.

אילת בראש, תל אביב מאחור

הסיפור הגדול של השבוע מגיע מהעיר הדרומית ביותר. אילת, שהפכה למקלט עבור אלפי ישראלים שחיפשו שקט מהטילים, רשמה את הזינוק החד ביותר בארץ: עלייה של יותר מ-88% בהוצאות לעומת השבוע הראשון למבצע. סך הרכישות בעיר הגיע ליותר מ-86.7 מיליון שקלים.

אלא שאילת לא לבד במגמת ההתאוששות. ערים נוספות שנחשבות לרחוקות יחסית מקו האש המרכזי הציגו נתונים חיוביים: באר שבע רשמה עלייה של 70% בהוצאות, ירושלים עם 67% וראשון לציון עם 62%. אפילו בשדרות, שספגה לא מעט בראשית המבצע, נרשמה התאוששות של 37% בהוצאות - נתון המעיד על חוסן הצרכנים המקומיים ועל חזרתם לפעילות מסחרית כמעט מלאה.

לעומתן, תל אביב-יפו, שבימי שגרה היא מנוע הצמיחה המרכזי, רשמה את הגידול הקטן ביותר - 9% בלבד - מה שמצביע על כך שהעיר העברית הראשונה עדיין נמצאת תחת השפעת המצב הביטחוני והיעדרות המבלים והתיירים.

חוזרים לקניון, נפרדים מהשימורים

אחד המדדים המעניינים ביותר בניתוח של חברת שבא הוא הפילוח הענפי. אם בשבוע הראשון המנצחות הגדולות היו רשתות המזון, הפעם התמונה התהפכה. ענף המזון רשם ירידה קלה של 0.8%, מה שמסמן את סוף שלב ה"אגירה" – אותה הסתערות על המדפים לטובת מלאי של פסטה ומים מינרליים.

במקום זאת, הישראלים חזרו לקנות בגדים. ענף ההלבשה וההנעלה, שכמעט נמחק בשבוע הראשון עם צניחה של 59%, זינק בשבוע השני פי 2.6 - מסכום צנוע של 199 מיליון שקלים ל-509 מיליון שקלים. גם ענף החשמל והאלקטרוניקה נהנה מהתעוררות עם עלייה של 63%, ובתי הקפה והמסעדות רשמו צמיחה של 44% (הוצאות של 666 מיליון שקלים).

עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות: למרות הזינוק המעודד, המשק הישראלי עדיין לא חזר לעצמו. סך ההוצאות השבוע נמוך ב-14% מהממוצע השבועי הרגיל של שנת 2026, שעומד על כ-10.9 מיליארד שקלים. ענף המלונאות, למשל, למרות עלייה של 31% לעומת השבוע הראשון, עדיין רחוק ב-33% מהיקפי הפעילות הרגילים שלו.

כשמשווים את הנתונים הנוכחיים לתחילת מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, אפשר לזהות נקודת אור. בשבוע הראשון של המלחמה ההיא, ההוצאות עמדו על 6.489 מיליארד שקלים - סכום הנמוך ב-8% מהשבוע הראשון של "שאגת הארי". זה מעיד אולי על כך שהמשק הישראלי למד לתפקד תחת אש בצורה יעילה יותר, ושהחוסן הכלכלי של הציבור גבוה מבעבר.

השורה התחתונה ברורה: הישראלים לא מוותרים על השופינג ועל הבילויים, גם אם זה קורה תחת מגבלות פיקוד העורף. המעבר מאגירת מזון לרכישת בגדים ומוצרי חשמל מעיד על תחילתה של תקופת הסתגלות למצב החדש, כשהעיניים נשואות להמשך ההקלות בהנחיות, בתקווה שהזינוק שראינו באילת ובבירה יתפשט בקרוב לשאר חלקי הארץ.