יוכל לחזור לפוליטיקה? הסדר טיעון למשה כחלון בפרשת "יונט קרדיט"

החדשות בקצרה:

• הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד משה כחלון במסגרת הסדר טיעון.
• לפי האישום, השר לשעבר נמנע מדיווח על אי-סדרים מהותיים בסניף חברת "יונט קרדיט" בנצרת במשך ארבעה חודשים.
• כחלון יודה בכתב האישום והצדדים הסכימו למאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקלים.
• לא יוכל לכהן כנושא משרה בחברה ציבורית במשך 18 חודשים.
• כתב אישום יוגש גם נגד בעלי השליטה בחברה בגין מרמה בנסיבות מחמירות.

הפרקליטות הגישה היום (ראשון) כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד השר לשעבר משה כחלון, בגין מעורבותו בפרשת חברת "יונט קרדיט". כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית בין יוני 2021 ליוני 2022, מואשם כי לא פעל כנדרש על פי חוק ניירות ערך להבאת מידע מהותי לידיעת הדירקטוריון והציבור.

על פי כתב האישום, בתחילת שנת 2022 עודכן כחלון בדבר אי-סדרים מהותיים שהתגלו בסניף החברה בנצרת. למרות הממצאים, נטען כי במשך ארבעה חודשים נמנע השר לשעבר מלדווח עליהם למוסדות החברה או לציבור המשקיעים. הפרשה כללה חשדות למעילה בסכום של חמישה מיליון שקלים, אשר הוסתרו לכאורה מהדירקטוריון ומהציבור.

בהתאם להסדר הטיעון שהוגש, כחלון יודה בעובדות כתב האישום. הצדדים בתיק יעתרו במשותף לבית המשפט בבקשה להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 180 אלף שקלים והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים. המהלך מגיע לאחר שבעקבות חשיפת הפרשיות לציבור הושעה המסחר במניית החברה, דירוג האשראי שלה ירד ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים.

במקביל, הוגש כתב אישום נגד בעלי החברה בגין עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד. על פי כתב האישום שהגישו עוה"ד יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, הפרשה המרכזית עוסקת ב"עסקת הקצאה שבוצעה בשנת 2020".

במסגרת העסקה הוקצו שני מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי של 50 מיליון שקלים, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ויועצים נוספים. בפרקליטות טוענים כי המעורבים הציגו מצגי שווא לפיהם מקור המימון הוא חיצוני, בעוד שבפועל מדובר היה בעסקה סיבובית שמומנה מכספי החברה הציבורית עצמה.