"קופת דמי כיס": הממשלה שריינה לעצמה 6 מיליארד שקל - בלי פיקוח
סערה בוועדת הכספים לאחר שהתגלה כי הממשלה הקצתה סכום אדיר בתוספת לתקציב 2026 עבור "רזרבת חירום אזרחית" - ללא מנגנון שיפקח על הוצאת הכספים ובניגוד לעמדת גורמי המקצוע • יועמ"ש האוצר: "נעשה תיקון נוסח, לא הבנו את הדברים ולא הייתה לנו הזדמנות להידרש אליהם בזמן אמת בעת החלטת הממשלה" • ח"כ נאור שירי (יש עתיד): "טירוף על מלא, שר האוצר וראש הממשלה פתחו קופה צדדית"
התוספת העצומה שאישרה הממשלה בתקציב 2026 כוללת סכום גדול של 5.8 מיליארד שקל המיועדים ל"רזרבת חירום אזרחית" - וזאת מבלי שנקבע מנגנון הוצאה מוסדר בחקיקה שיפקח על השימוש בכספים, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע. הדבר התגלה לחברי ועדת הכספים בשעות הבוקר היום (שלישי), בעת שקיבלו את המסמכים לקראת הדיון בוועדה.
"על הבוקר, אנחנו קמים לטירוף על מלא", מסר בשעות הבוקר חבר ועדת הכספים ח"כ נאור שירי (יש עתיד). "שר האוצר וראש הממשלה החליטו לפתוח להם קופת דמי כיס של 5.8 מיליארד שקל בקופה צדדית".
ישיבת ועדת הכספים כונסה לדון בהצעת הממשלה להגדיל את מסגרת תקציב המדינה ל-2026 ולהעלות את תקרת הגירעון השנתי ל-5.1% מהתוצר. בפתח הדיון מנה היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד דודי קופל כיצד יורכבו 40 מיליארד השקלים שהממשלה מבקשת להוסיף לתקציב:
- 32 מיליארד שקל: למערכת הביטחון.
- 7 מיליארד שקל: רזרבה לביטחון.
- 5.8 מיליארד שקל: "רזרבת חירום אזרחית"
- 0.5 מיליארד שקל: הוצאה אזרחית ידועה.
באוצר הסבירו כי המסגרת של 32 מיליארד שקל מתאימה לתרחישי הייחוס של צה"ל לגבי משך הלחימה. על כך מתווספת הרזרבה של 7 מיליארד שקל לתרחיש קיצוני יותר באופן משמעותי.
מתוך התקציב להוצאה אזרחית ידועה, 300 מיליון שקל מיועדים לעלויות מנגנון החל"ת, 100 מיליון שקל לשיפוי הוצאות רשויות מקומיות בגין הלחימה ועוד 100 מיליון שקל להוצאות גיוס מג"ב והוצאות כיבוי אש.
מנגנון הפיקוח שהוצע - הועף בממשלה
במהלך הדיון התרעמו חברי ועדת הכספים על כך שלא נקבע מנגנון מוסדר בחקיקה עבור אותם 5.8 מיליארד שקל שהוגדרו כ"רזרבה אזרחית" - בניגוד למה שנעשה בעבר ובניגוד לרזרבה לתקציב הביטחון. הח"כים הביעו חשש כי הכספים ישמשו שלא למטרות שלשמה הוקצו, ובמיוחד בשנת בחירות. הביקורת גברה כאשר התגלה כי במהלך הדיון בממשלה הוצג מנגנון הוצאה מצד גורמי המקצוע באוצר - אך זה לא נכלל בסוף בהחלטה הסופית.
היועצת המשפטית של ועדת הכספים עו"ד שלומית ארליך הדגישה כי בפעמים קודמות היה מנגנון מוסדר במקרים כאלו. לשאלת הח"כים היא ציינה כי "אפשר יהיה לקבוע מנגנון בחקיקה. בהתחשב בתיקונים קודמים ביחס לשקיפות ובהירות, נכון שגם הפעם יהיה קבוע מנגנון, שלא יאפשר כל מיני זליגות ביחס לתקציב במסגרת החלטות ממשלה - כפי שנקבע לכספים האחרים שהובאו כאן".
באוצר אמרו בתגובה לביקורת כי המטרות המוגדרות כשימוש לכספים הן "הוצאות נוספות הנובעות במישרין ממבצע "שאגת הארי", וכי כל שינוי ייבחן לאור עיקרון זה. נציגי האוצר הוסיפו כי כל הוצאה שתבקש הממשלה להוציא מתוך הרזרבה תצטרך לעבור את ועדת הכספים ולקבל רוב בוועדה.
עם זאת, נציגי האוצר הוסיפו כי החלטת הממשלה המקורית כללה מנגנון לגבי כל סכום הרזרבה - ביטחונית ואזרחית - אך לבסוף נקבע מנגנון רק לגבי הרזרבה הביטחונית, בניגוד להמלצת הגורמים המקצועיים באוצר.
לשאלות הח"כים הבהיר יועמ"ש האוצר כי "נעשה תיקון נוסח, לא הבנו את הדברים ולא הייתה לנו הזדמנות להידרש אליהם בזמן אמת בעת החלטת הממשלה. לאחר מכן ביצענו התייעצויות רבות בין הגורמים הרלוונטיים באוצר ביחס לנקודה הזו, והדברים נאמרו והוצפו".
"יש מניעה משפטית לגנוב מהציבור"
הדברים זכו לביקורת קשה מצד נציגי האופוזיציה בוועדה: "לא כל דבר זה מניעה משפטית. יש מניעה משפטית לגנוב כסף מהציבור", אמר מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד). "לצד ההגדרה הלא ברורה צריך להיות מנגנון מאוד סדור לתקציב הזה, כדי למנוע שימוש בכספים הללו ככספים קואליציוניים. אנחנו יושבים שבועיים על 4.5 מיליארד קואליציוניים - ועכשיו יכולים להתחבא פה עוד 6 מיליארד כספים קואליציוניים".
"בשנת בחירות אי אפשר לשים בידי הממשלה 5.8 מיליארד שקל ככה, בלי פיקוח ובלי שתהיה מעורבות של הכנסת - ואז הקואליציה בדיון בוועדה תאשר את זה ללא דיון", אמר ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו).