שרפה 12 מיליארד דולר בשבוע: המלחמה באיראן דוחקת את טורקיה לקצה

על אף חברותה בנאט"ו, המלחמה מציבה את טורקיה במלכוד: אנקרה חוששת ששינוי משטרי באיראן יסלול את הדרך לאוטונומיה כורדית, ובמקביל מוטרדת מהתעצמות הכוחות היווניים שנפרסו בקפריסין כדי להגן עליה מאיראן. מנגד, בטורקיה מקווים שהיחלשות המשטר בטהרן - ללא הפלתו - תבצר את מעמדה כשחקן האזורי הדומיננטי.

על הכף הכלכלית, המצב לא פחות מורכב. הזינוק במחירי הנפט מאיים להצית מחדש את האינפלציה, שרק לאחרונה נבלמה משיא של 85% ל־32%. כדי למנוע את קריסת הלירה, הבנק המרכזי כבר "שרף" 12 מיליארד דולר מהרזרבות - צעד שאינו בר־קיימא לאורך זמן ומעמיד את המשק הטורקי בסיכון גבוה.

לדברי ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה למזרח התיכון ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, "מאז בחירות 2023, טורקיה חזרה למדיניות כלכלית אורתודוקסית (העלאת ריבית כדי לבלום את האינפלציה, ע"א)", אך העלאות הריבית אינן מספיקות מול הפיחות בלירה והיעדר עצמאות מערכת המשפט, המרתיעים משקיעים מערביים. הכלכלה נשענת כעת על סיוע מקטאר, שאף היא נפגעת מהמלחמה ונאלצה להפסיק את יצוא הגז והדשנים שלה.

מה שצפוי להכביד על טורקיה יותר מכל הוא הזינוק במחירי הנפט. טורקיה מייבאת כ־70% מצורכי האנרגיה שלה, ולמרות שהיא פחות תלויה ישירות במצר הורמוז - שכן היא מייבאת ביבשה מאזרבייג'ן, רוסיה ועיראק - מחירי הנפט שחצו את רף ה־100 דולר לחבית פוגעים בה מכיוון אחר. הכלכלה הטורקית מבוססת על תעשייה כבדה ליצוא, ועליית מחירי האנרגיה מייקרת את עלויות הייצור ומאיימת לתדלק מחדש את האינפלציה שאנקרה עמלה שנים לבלום.

הפחד מהיום שאחרי האייתוללות

למרות זאת, המטבע הטורקי מפגין עמידות יוצאת דופן במלחמה, ואף מתחזק קלות מול הדולר. אלא שהסיבה היא לא חסינות מיוחדת של הכלכלה הטורקית, אלא התערבות אגרסיבית של הבנק המרכזי הטורקי, "ששרף" בשבוע האחרון לא פחות מ־12 מיליארד דולר - כ־15% מרזרבות מטבע החוץ של טורקיה - כדי להגן על הלירה מלחצי המלחמה. בינתיים, רזרבות הזהב הנרחבות של טורקיה מספקות לה כרית ביטחון, אך היא אינה בלתי מוגבלת.

באופן כללי, המטבע הטורקי נמצא כיום בפיחות ארוך טווח: מרמה של 14 לירות לדולר ב־2022 ל־44 לירות לדולר כיום. אמנם הלירה נסחרת באופן חופשי בלי מגבלות קשיחות על מחיר, אך הבנק המרכזי של טורקיה, כאמור, מתערב באגרסיביות כדי לשמור אותו יציב יחסית. טרם ברור כיצד טורקיה תתמודד עם מלחמה ממושכת יחסית שתשאיר את מחירי הנפט גבוהים.

עניין נוסף הוא תעשיית הנשק הטורקית, שלדברי פרופ' מירי שפר־מוסנזון מהחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב "נחשבת מצליחה למדי, גם מבחינה טכנולוגית. כעת, בשל המלחמה, תעשיית הנשק מישראל מתחזקת על חשבונה". אך היא מציינת שהבעיה העיקרית היא האינפלציה, ש"הם הצליחו לרסן במידה מסוימת בעזרת העלאות ריבית אגרסיביות, ועכשיו מחירי הנפט הגבוהים צפויים להעלותה שוב".

על פי ד"ר כהן ינרוג'ק, החשש בטורקיה הוא שינוי משטרי באיראן. "לטורקיה ממש לא נוח כרגע. היא יודעת איך להתנהל מול האייתוללות. אם וכאשר המשטר ייפול, קרוב לוודאי שהוא יוחלף על ידי משטר פרו־ישראלי. אחרי 7 באוקטובר, טורקיה הגדירה את ישראל כאיום מספר אחד. ברגע שאיראן תשתנה, טורקיה מפחדת שבנות ברית של ישראל יקיפו אותה: איראן ממזרח, קפריסין מדרום, יוון ממערב.

"כשיש משטר כמו איראן במזה"ת, אף אחד לא מדבר על שחיקת הדמוקרטיה בטורקיה. אם יהיה שינוי משטרי, הם יהיו תחת זרקור. בנוסף, שווה לזכור שהבלאגן התחיל עם ההפגנות באיראן, הם לא רוצים תקדים שבזכות הפגנות ומלחמה מגיע שינוי משטרי" אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, מדגישה ש"טורקיה לא רצתה להגיע למצב הזה, היא רצתה פתרון דיפלומטי. גם בהסלמה הנוכחית היא הציעה שיחות באיסטנבול".

בחוץ ומבית: החזיתות של ארדואן

ברקע זה, טורקיה מאוימת מהפעילות של הכורדים באזור. חבל כורדיסטאן מחולק מאז מלחמת העולם הראשונה בין ארבע מדינות: טורקיה, עיראק, איראן סוריה. "נפילה של המשטר האיראני תסלול את דרכם של הכורדים לאוטונומיה", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. ד"ר גליה לינדנשטראוס מציינת כי בטורקיה פעלו כדי לגרום לשינוי בעמדתו של טראמפ. "בהם רצו לגרום לפניית פרסה של טראמפ מהרעיון של פלישה כורדית לאיראן. לטראמפ ולארדואן יש קשרים יחסית חזקים", היא מסבירה.

במקביל, איראן מגבירה את תקיפותיה בצפון עיראק הכורדית במטרה לייצר הרתעה. "הם הודיעו שהם לא ישתפו פעולה נגד איראן", מוסיפה לינדנשטראוס. טורקיה, מצדה, מנצלת את הזעזוע כדי לבלום התחמשות מחודשת בזירה הכורדית, במיוחד לאחר ההתפרקות מנשק של המחתרת הכורדית בטורקיה, ה־PKK.

חזית נוספת נפתחת מול יוון, ששלחה ספינות מלחמה לאזור קפריסין במטרה להגן עליה מתקיפות איראניות. בתגובה, טורקיה הציבה 6 מטוסי F-16 בצפון קפריסין הטורקית - ישות מדינית שהוקמה על ידה בשנות ה-70 ואינה מוכרת על ידי אף מדינה אחרת.

ובכל זאת, טורקיה מוצאת את עצמה נפגעת מהתוקפנות האיראנית, שהגיעה לשיאה בשיגור טיל בליסטי שיורט מעל שטח טורקיה. האירוע מעורר סימני שאלה לגבי היעד המקורי של השיגור. ד"ר לינדנשטראוס מסבירה כי "לא ברור בכלל במה ניסו לפגוע: אולי בבסיס הגרעיני של נאט"ו באינג'ירליק בדרום טורקיה, או בצינור הנפט הסמוך בג'ייהאן שמחבר בין הנפט מאזרבייג'ן לים התיכון".

יצוין כי צינור זה מהווה את מקור הנפט העיקרי של ישראל. באנקרה, עם זאת, טענו כי הטיל כוון בכלל לעבר קפריסין, תוך ניסיון להמעיט בחשיבות האירוע כדי להימנע מהצורך להגיב. זאת, בניגוד מוחלט לתגובה החריפה שהגיעה מבאקו; אזרבייג'ן, בת בריתן של טורקיה וישראל כאחד, "מאשימה את איראן באופן ישיר בפגיעה. הם ניסו לפגוע בנחצ'יבן, אזור שנפרד משאר אזרבייג'ן בגבול המזרחי של טורקיה", מציינת לינדנשטראוס.

"רוצים שהמשטר יישאר, רק חלש יותר"במקביל, נפתח היום משפטו של אקרם אימאמולו, ראש עיריית איסטנבול ומי שנחשב לאחד מגורמי האופוזיציה החזקים והכריזמטיים במדינה. ד"ר חי איתן כהן ינורג'ק מסביר כי "אנשים מורתעים, וגם ראש עיריית אנקרה נמצא תחת חקירות. ארדואן משתמש ברשויות כדי להרתיע יריבים פוליטיים", הוא אומר, ומצביע על כך שהמטרה היא ביצור שלטונו של הנשיא לקראת הבחירות הבאות ב־2028.

השפעת הטלטלות באיראן על טורקיה נותרה תעלומה, אך האינטרס הטורקי ברור. לפי ד"ר גליה לינדנשטראוס, "הרבה מהזירות שטורקיה מעורבת בהן מתחממות. אנקרה הייתה רוצה שהמלחמה תיגמר עם המשטר באיראן על כנו, אבל חלש יותר". לדבריה, החלשת המשטר בטהראן תפנה מקום להרחבת ההשפעה הטורקית באזור, וזהו למעשה "התרחיש האופטימלי מבחינת טורקיה".

הידיעה פורסמה במקור באתר גלובס