"תיקון עוול": יוזמת החקיקה שתקל על שירות מילואים במקביל לעבודה | פרסום ראשון
חוק שמקודם בימים אלו יחייב את המדינה לפצות את המעסיקים על ההוצאות הסוציאליות שהם משלמים עבור עובדים בזמן שהם משרתים במילואים • החקיקה תקבע את המצב שנקבע בהוראת שעה במהלך המלחמה ותחיל אותו גם בעת שגרה • בנשיאות המגזר העסקי, שקידמה את המהלך, מברכים על המהלך • האתגרים: מימון היוזמה מתוך תקציב הביטחון ואישור החקיקה לפני פיזור הכנסת
יוזמת חקיקה חדשה שמקודמת בימים אלו מבקשת להפוך לקבוע את העברת התשלום מהמדינה למעסיקים עבור הוצאות סוציאליות שהם משלמים לעובדים שמשרתים במילואים, כך אנחנו מפרסמים לראשונה ב-N12. במגזר העסקי אומרים כי אם המהלך יאושר, הוא צפוי לבטל את התמריץ השלילי שהיה למעסיקים להימנע מהעסקת מי שמבצעים שירות מילואים משמעותי בגלל ההוצאות הכבדות הכרוכות בכך.
החקיקה מציעה לקבע את המצב הזמני שהתקיים בשנתיים האחרונות לאחר פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, שבמהלכה החלה המדינה לשפות את המעסיקים על הוצאות אלו - כלומר לפצות אותם כספית. עד למלחמה המעסיקים לא פוצו עבור ההוצאות הסוציאליות, אך על רקע תקופות שירות המילואים הממושכות, הממשלה החליטה בכל זאת לפצות אותם. כעת, רואים בנשיאות המגזר העסקי את קיבוע השיפוי כ"תיקון עוול היסטורי".
עלות המהלך עומדת על כ-1.1 מיליארד שקל בשנה עבור כל אחת מהשנים 2028-2026 - כספים שלפי תזכיר החקיקה צפויים להגיע מתקציב הביטחון. בנוסף כולל התזכיר מענק למעסיקים שנפגעו קשה, שתקציבו נאמד ב-800 מיליון שקל ב-2026 ועוד 200 מיליון ב-2027. יוזמת החקיקה היא פרי של עבודה משותפת שהוביל יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והביטוח הלאומי.
איך זה עבד עד עכשיו
- לפני המלחמה: עובדים שגויסו למילואים קיבלו מהמדינה תגמולים כחלף שכר, אך המעסיקים נדרשו להמשיך לשלם עבורם זכויות סוציאליות כמו פנסיה, קרנות השתלמות ותשלומי ביטוח לאומי. ההוצאה הזו מוערכת ב-20% משכרו של העובד, והמדינה לא שיפתה את המעסיקים עליה.
- אחרי 7 באוקטובר: על רקע המלחמה הממושכת נוצר מצב שבו במקומות עבודה מסוימים גויסו עשרות אלפי עובדים למילואים. בנשיאות המגזר העסקי אומרים שבענף האבטחה לבדו גויסו למילואים כ-20 אלף מאבטחים. חברות נותרו בלי כוח אדם, לא יכלו לספק שירותים, ועדיין נדרשו לשלם את ההוצאות הסוציאליות עבור העובדים המגויסים.
- הפתרון הזמני: בפברואר 2024 הוחלט על מתן שיפוי למעסיקים בגובה 20% מעלות השכר של משרת המילואים, רטרואקטיבית מ-7 באוקטובר. המהלך קודם בהוראת שעה שהיתה תקפה עד סוף 2024, והוארכה גם לשנת 2025. במסגרת הסיכום ההוא הסכמו המעסיקים להאריך את תקופת ההגנה מפני פיטורים לעובדים ששירתו במילואים וכן לתת ימי היעדרות בתשלום לבני ובנות זוג של משרתי מילואים.
מה החידוש שמקודם עכשיו
- קביעות במקום זמניות: לפי יוזמת החקיקה, השיפוי למעסיק בגובה 20% משכר העובד יהפוך לחלק קבוע מהחוק, גם בתקופת שלום וללא קשר למצב ביטחוני. מעסיקים לא יצטרכו להסתמך על הארכות זמניות של הוראת שעה ויקבלו יציבות. בנוסף, השיפוי יחול אוטומטי לכל שירות מילואים, בלי צורך בהכרזה על מצב חירום.
- מענק למעסיקים שנפגעו קשה: מעסיקים שהעסיקו עובדים ששירתו או ישרתו 20 ימי מילואים ומעלה בכל אחת מהשנים 2025-2026 יקבלו מענק חד-פעמי. גובה המענק יהיה בשיעור של 10%-55% מסכום השיפוי, תלוי במספר ימי המילואים של העובד.
סימני השאלה והאתגרים
- מקור התקציב לא ברור: לפי התזכיר, הכסף אמור לבוא מתקציב הביטחון, אבל לא ברור שמשרד הביטחון היה חלק מהסיכום - דבר שעלול ליצור עימות תקציבי עם משרד האוצר.
- הליך חקיקה בשנת בחירות: התזכיר צריך לעבור את כל תהליך החקיקה בכנסת, כולל הכנה בוועדות ואישור בשלוש קריאות במליאה. זה יכול לקחת זמן, ויכולות להיות התנגדויות או שינויים בדרך, כך שאי אפשר להגיד שמדובר בסוף פסוק.
- תיעדוף תקציבי: השנים הקרובות צפויות להיות מאתגרות כלכלית ועל רקע הצורך בריסון תקציבי אפשר לתהות אם נכון להקצות יותר ממיליארד שקל בשנה לפיצוי מעסיקים על מציאות שעד 2023 הם למדו לחיות איתה. בנשיאות המגזר העסקי דוחים את הטענה וטוענים שמדובר בתיקון עוול ולא בהטבה.
למרות הספקות, אם החקיקה תעבור היא עשויה לייצר שינוי ביחס למילואימניקים. "אחרי שנים של עוול מתמשך, הוא מתוקן", מסר יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי. "עד כה נשאו המעסיקים לבדם בנטל כלכלי כבד ובעקבות המלחמה ניתן מענה זמני בלבד. כעת, לאחר שהצפנו את הצורך ופעלנו לטיפול בנושא, נקבע לראשונה כי השיפוי למעסיקים יהיה קבוע".