מבקר המדינה: לבחון מחדש את החלטת הממשלה לסגור את בית הזיקוק בחיפה עד 2030

מבקר המדינה טוען בדוח שפרסם היום (שלישי) ששיתוק ממושך של מוסדות המדינה ובעיות ביישום מדיניות הביאו את משקי החשמל והאנרגיה למצב של פגיעות משמעותית עם פרוץ מלחמת 7 באוקטובר. לפי המבקר מתניהו אנגלמן, משרדי הממשלה כשלו בקבלת החלטות והתוצאה היא היעדר מוכנות מספקת לאיומים על משק האנרגיה. בנוסף ממליץ המבקר לשקול מחדש את ההנחות שבבסיס החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק של בזן בחיפה עד סוף 2029.

לפי המבקר, שלושת השרים האחראים – האנרגיה, הביטחון והאוצר – "לא הגיעו להסכמות בעניין המלצות ועדת מלאים" לקביעת רמת הדלקים לחירום, ואף לא קיימו דיון משותף בנושא. המצב שעליו מצביע המבקר מטריד במיוחד לאור החשש מסבב לחימה נוסף מול איראן בתקופה הקרובה.

ההזנחה הזו יצרה נקודת חולשה קריטית: הסתמכות יתר על אספקה שוטפת של גז טבעי ממאגרי הגז, ללא היערכות מספקת של מלאי חירום של גז טבעי ודלקים אחרים. אלו יכולים לשמש גיבוי במקרה של הפסקת אספקת גז – סיכון שהמבקר מזהיר שעלול להתממש בלחימה ממושכת.

הכשלים המרכזיים שעליהם מצביע המבקר:

• אף שישראל מובילה את מדינות ה-OECD בתלות בגז טבעי, שאחראי ל-41% משימושי האנרגיה, אין לה מאגר לאחסון גז טבעי כמו אלה שיש בגרמניה, צרפת ויפן.
• חסרה בישראל מדיניות לשיפור הביטחון האנרגטי כמקובל באיחוד האירופי. רשות הגז הטבעי טרם סיימה הכנת מדיניות לאחסון יבשתי.
• ישראל תלויה במספר מצומצם של נקודות אספקת גז מהמאגרים המקומיים ללא גיבוי מספק, ואין לה תשתיות מספיקות ליבוא גז נוזלי או צנרת ליבוא ממדינות סמוכות.
• מלאי תזקיקי הדלק לחירום בישראל מיועד למספר ימי צריכה נמוך יותר מהמקובל באירופה ובארה"ב ומכרזים לאחסון גז נכשלו.
• 407 תחנות תדלוק שהוגדרו "צי ברזל" נמצאו לא ערוכות באופן מספק לשירות דלקים לתחבורה בשעת חירום.

בנוסף, המבקר מצביע על סכנה חריפה שנשקפת מהחלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק של בזן בחיפה עד 2029. המבקר מציין כי הפגיעה שספג המתחם במבצע "עם כלביא", שהרגה שלושה עובדים והביאה להדממת המתקנים, "המחישה את חשיבותו לעצמאות האנרגטית של המשק המקומי".

לפי המבקר, סגירת בתי הזיקוק של בזן עשויה להחמיר את היעדר היתירות האנרגטיות ולהפוך את ישראל לתלויה לחלוטין ביבוא דלקים מחו"ל. לדבריו, יש צורך ב"בחינה נוספת של האיזון הרצוי בין התפיסה האסטרטגית הקיימת המתבססת על ייצור מקומי של דלקים ובין ההתבססות על יבוא דלקים", בהתחשב בלקחים ממלחמת 7 באוקטובר והעימות עם איראן.

התגובות: "לזרז את יישום החלטת הממשלה"

חרף טענת המבקר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, גזר מהדברים מסקנה אחרת. שמחון מסר בתגובה לדוח כי "המלחמה הוכיחה שמתחם בתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבנו ובהיעדר הגנה של 100%, סופו שייפגע ויפסיק לתפקד לתקופה ממושכת". לדבריו, "צריך לזרז את יישום החלטת הממשלה", לסגור את בתי הזיקוק ולהעדיף יבוא ישיר של הדלקים.

יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה, אביהו האן: "דוח המבקר מחזק את קריאתנו לקדם במהירות את הליכי התיכנון ואישורם של מתקנים בטוחים ומבוזרים לאחסון תזקיקים, כצעד חשוב בהיערכות לחירום. עם זאת, המבקר כשל במסקנתו שיש לבחון שוב את סגירת בזן. מדובר במסקנה תמוהה המנוגדת לצורך שהעלה במתקני אחסון תזקיקים בטוחים, והיא מתעלמת מנקודת הכשל הביטחונית שהמפעלים מהווים, נוכח הימצאותם בלב מטרופולין אזרחי, לצד היותם חשופים לפגיעת טילים".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה לדוח: "משרד האנרגיה והתשתיות מברך על עבודת מבקר המדינה ורואה בה כלי חיוני ללמידה ושיפור המוכנות הלאומית. משק החשמל הוכיח את חוסנו במלחמה. למרות פגיעה בתשתיות והשבתת אסדות גז טבעי, סיפק המשק את כל שירותי האנרגיה כבשגרה, ללא חריגה מרמות השירות שהוגדרו.

"עם פרוץ המלחמה הואצו תהליכי מיגון, רכש חלקי חילוף וציוד מכני, והגדלת מלאי הסולר האסטרטגי ב-30%. המשרד כבר פועל לסגירת הפערים שהועלו בדוח, תוך עדכון תרחישי הייחוס ותוכניות המענה בהתאם לאיומים המשתנים".