חובות הענק נמחקו, הפנסיות נעלמו: שר פיטנס פותחת דף חדש בזמן שהעובדות נשארו מאחור

שלוש שנים אחרי שרשת הכושר של שיר סנדה, הידועה כ"שר פיטנס", קרסה והותירה אחריה חובות בהיקף של כ-25 מיליון שקלים, המעגל המשפטי נסגר. בית המשפט המחוזי בחיפה אישר מתן צו הפטר לסנדה ולבעלה עידן מעטי, ובכך מחק את יתרת חובות העבר שלהם, ביטל את כל ההגבלות שהוטלו עליהם וסלל להם את הדרך לפתוח דף חדש. אלא שמאחורי ההחלטה הזו, שמסמלת סוף טוב עבור בני הזוג, מסתתרת מציאות עגומה עבור עשרות העובדות שמצאו את עצמן עם שוקת שבורה.

אף שההבטחות פוזרו בשלל כיוונים בעת הקריסה, העובדות, אלו שהיו הפנים של הרשת והפעילו את הסניפים יום-יום, נותרו בלי זכויותיהן הבסיסיות. עו"ד טלי דניאל, שייצגה חלק מהעובדות שתבעו את סנדה בגין כספים שלא שולמו, מציגה תמונת מצב קודרת. לדבריה, העובדות קיבלו רק פיצוי חלקי דרך המוסד לביטוח לאומי, אבל הפגיעה הכואבת נמצאת במקום אחר לחלוטין: כספי הפנסיה שנוכו ממשכורותיהן לא הושבו להן עד היום, וגם לא נראה שיושבו בעתיד. המשמעות היא פגיעה כלכלית ארוכת טווח שקשה לאמוד את נזקיה.

עדי קוז'וקרו, מדריכה שעבדה ברשת קרוב לשנתיים ואימנה בשני סניפים עמוסים בראשון לציון ובפתח תקווה, סיפרה כיצד הרשת נותרה חייבת לה סכום של כ-80 אלף שקלים. היא תיארה תחושה של נטישה מוחלטת, והסבירה שגם כשרצתה לצאת לדרך מקצועית חדשה, לא נותר לה שקל כדי להתחיל. הצריבה הכואבת ביותר עבורה הייתה המפגש האישי עם סנדה, רגע לפני הקריסה הסופית. קוז'וקרו ניגשה לסנדה, שיתפה אותה במצבה הכלכלי הלחוץ וביקשה לדעת אם משכורת החודש תיכנס. לדבריה, סנדה הסתכלה לה בעיניים, פרצה בבכי והבטיחה הבטחה אישית שהיא דואגת לה ושהמשכורת תשולם. ההבטחה הופרה, והמשכורת מעולם לא הופקדה בחשבונה.

לצד אי-תשלום המשכורות, עלתה שוב ושוב סוגיית ההפרשות הפנסיוניות. שחר שמעון, שעבדה אף היא ברשת במשך כשנתיים, מצאה את עצמה עם חוב של 50 אלף שקלים ותיבת דואר מלאה בהודעות חוב מקופות הגמל. היא תיארה מסכת של דחיות והבטחות שווא מצד ההנהלה, שטענה פעם אחר פעם כי הנושא ייטפל "בחודש הבא". שמעון תהתה כיצד ייתכן שהרשת המשיכה לפתוח סניפים חדשים ונוצצים בהשקעות של מיליונים, בזמן שבסניף פתח תקווה לבדו, שאכלס 600 מתאמנות והכניס כספים רבים, לא טרחו לשלם לה ולחברותיה את הזכויות הסוציאליות הבסיסיות.

בתגובה, סנדה וסביבתה מיהרו להפנות את האצבע המאשימה כלפי גורמים חיצוניים, ובראשם חברת ישראכרט. הם טענו כי בית המשפט אפשר לישראכרט לקזז תקבולים בסך של כ-1.7 מיליון שקלים, מהלך שהשאיר לטענתם את החברה בלי טיפת נזילות ורוקן את הקופה שנועדה למשכורות ולהפרשות פנסיוניות. הרשת הבטיחה אז כי העובדות מבוטחות בביטוח לאומי וכי הן יקבלו את כל התשלומים המגיעים להן, תוך שליחת "חיבוק ענק בימים קשים אלה". אלא שכפי שמעידה עורכת הדין של העובדות, החיבוק הזה לא תורגם להחזר מלא של כספי הפנסיה.

צו ההפטר: הקופה התרוקנה, החובות נמחקו

אף שהכעס של העובדות והנושים מוצדק, המסלול המשפטי של בני הזוג התנהל על פי דיני חדלות הפירעון, שמטרתם שיקום כלכלי ולא ענישה נצחית. הנאמנת של חברת שר פיטנס, עו"ד חנית נוב, הגישה לבית המשפט דוח מסכם שבו קבעה כי לאחר חקירות מקיפות ביחס להתנהלות הכלכלית של החברה טרם קריסתה, לא נמצאו ראיות המבססות עילת תביעה אישית כנגד סנדה או מעטי בגין הברחת נכסים. הנאמנת ציינה גם כי רוב תביעות החוב שהוגשו נגד בני הזוג נדחו, משום שהן השתייכו לחברה בע"מ ולא גובו במסמכים המעידים על ערבות אישית שלהם.

ההחלטה להעניק לבני הזוג צו הפטר לאחר שלוש שנים אינה חריגה בנוף המשפטי. סנדה ומעטי העבירו כספים ורכוש לקופת הנושים לאורך השנים כפי שהתחייבו. כיום, בקופות ההסדר האישיות של השניים נצברו יחד כ-2.4 מיליון שקלים, ובקופת הפירוק של החברה נותר סכום של כ-2.1 מיליון שקלים נוספים לחלוקה בין כלל הנושים. בא כוחם, עו"ד אלעד חן, בירך על ההחלטה ומסר כי "נפל בחלקי להיות שליח טוב עבור חבריי, שהתמודדו בגבורה עם אתגר מורכב וזכו לבשורה טובה עם סיום התהליך".

מלחמת הגרסאות: החיידק הטורף מול רכבי הפורשה

אך הדרך אל ההפטר הייתה רצופה סימני שאלה כבדים ומלחמת גרסאות יצרית, שחשפנו בתחקיר מקיף סביב קריסת הרשת. מול המצלמות, סנדה ומעטי הציגו תמונה של זוג שאיבד את הכל בגלל נסיבות טרגיות. הם סיפרו כי הכניסו שלושה מיליון שקלים מכספם הפרטי לחברה בניסיון להצילה, והדגישו שוב ושוב את המשבר הרפואי הקשה שעברה סנדה בשנת 2020, כאשר נדבקה בחיידק טורף מסוג סטרפטוקוקוס A מיד לאחר לידת בנה השני. המאבק שלה ללמוד ללכת מחדש ריגש את המדינה, ולטענתם, לצד משבר הקורונה, זה היה הגורם המרכזי שדרדר את העסק. מעטי אף הצהיר כי הוא ואשתו משכו משכורות צנועות של 9,000 שקלים בחודש בלבד, חיו מחסכונות והגיעו לדקה התשעים בלי שנותר להם דבר.

אלא שהמסמכים המשפטיים שהגישו הנושים הגדולים ציירו מציאות שונה לחלוטין. בנק לאומי, שלו הייתה חייבת הרשת כשישה מיליון שקלים, טען בהתנגדותו כי בני הזוג ניהלו אורח חיים ראוותני על חשבון החברה, שכלל מסעות רכש באלפי שקלים בחנויות בגדי יוקרה ודברי מותרות. נציגי הבנק ונושים נוספים תהו בקול רם בבית המשפט כיצד ייתכן שבעלת שליטה המבקשת הגנה מנושיה נוהגת ברכב פורשה יוקרתי, ובן זוגה מתנייד בריינג' רובר. חברת שילוט שנותרה בלי כספה טענה כי סנדה רכשה שעון "פטק פיליפ" בשווי 150 אלף שקלים, טענה שמעטי הכחיש בתוקף.

התהיות גברו לנוכח מסע ההתרחבות האגרסיבי של הרשת דווקא בשיא המשבר הנטען. אף שבני הזוג טענו כי מצבם הידרדר מאז 2020, הם המשיכו לפתוח סניפי ענק בהשקעות של מיליונים: בחיפה בסוף 2021, במודיעין באמצע 2022 וברמת אביב חודשים ספורים לפני הקריסה. כל זאת נעשה במימון בנקאי וחוץ-בנקאי, בעוד ספקים כמו חברת הנדל"ן "תנופורט" טענו שלא קיבלו שכר דירה מאז 2020. הנושים טענו לחוסר אחריות עסקי ולפתיחת סניפים ללא כל הון עצמי, תוך הצבעה על עסקאות תמוהות שהזרימו כספים לחברות אחרות, כמו מיזם הטיפולים "פייס שר" שנרשם על שם אחיו הצעיר של מעטי, או עסקת פרסום עם רמי לוי שהכנסותיה נותבו לחברה צדדית בבעלות מעטי.

כיום, שלוש שנים אחרי, בית המשפט אמר את דברו. שיר סנדה ועידן מעטי קיבלו את החותמת המשפטית שמאפשרת להם לשים את התקופה הקשה מאחוריהם ולהתחיל מחדש נקיים מחובות. הרשת עצמה נמכרה ומתנהלת תחת בעלות אחרת. אבל עבור אותן עובדות שאימנו עשרות אלפי שעות, הזרימו כסף לקופת הרשת וגילו ביום בהיר אחד שהפנסיות שלהן אינן, הסיפור הזה רחוק מלהסתיים עם סוף טוב או עם דף חלק.