הממשלה מתכננת: קרן העושר תממן מבני מורשת, גרעינים תורניים וישיבות הסדר

קרן העושר של מדינת ישראל היתה אמורה להיות הכלי שיבטיח שהרווחים הגדולים מהגז הטבעי שהתגלה לחופי ישראל יושקעו בדורות הבאים ולא יתבזבזו על מטרות פוליטיות. אך המציאות, שלא במפתיע, מתגלגלת בצורה מעט שונה. כפי שחשפנו ב"מהדורה המרכזית", כ-235 מיליון שקל מכספי קרן העושר נלקחו בידי הממשלה, ושיעור ניכר מהם צפוי להגיע לכספים הקואליציוניים.

הבקשה המפורטת עבור הקצאה מכספי הקרן ב-2026 צפויה להגיע בימים הקרובים לשולחן ועדת הפיקוח על הקרן, שבראשה עומד ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד).

יעדי הממשלה לכספי קרן העושר

• שיפוץ ובינוי מוסדות תורניים על תיכוניים המעודדים שירות צבאי (ישיבות הסדר): 60 מיליון שקל.
• שיפוץ ובינוי מבנים עבור גרעינים תורניים, כפרי סטודנטים ומכינות לנוער מהפריפריה: 50 מיליון שקל.
• הקמת מרכזי שיקום למשרתים בצה"ל פוסט-טראומתיים: 30 מיליון שקל.
• עידוד תעסוקה בנגב ובגליל: 30 מיליון שקל.
• בינוי, פיתוח ושיפוץ של מרכזי מורשת: 25 מיליון שקל.
• קידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ בים: 15.6 מיליון שקל.
• הקמת מרכזי טיפול יומי ממוקדי טראומה: 15 מיליון שקל.
• הקמה וקירוי מגרשי ספורט: 10 מיליון שקל.

מהי בכלל קרן העושר?

קרן העושר, או בשמה הרשמי "הקרן לאזרחי ישראל", הוקמה מכוח חוק שחוקק ב-2014. הקרן החלה את פעילותה ביוני 2022, לאחר שהסכום שהצטבר בה מההיטל על רווחי גז טבעי הגיע למיליארד שקלים - סכום שהיה תנאי לכניסת החוק לתוקף. מטרת הקרן היא "לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחי נפט, גז טבעי, ומשאבי טבע אחרים... בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים".

בבסיס הקמת הקרן עמדו שני רעיונות מרכזיים: הראשון, רעיון ערכי של "צדק בין דורי", לפיו התועלת הכלכלית ממשאבי הטבע המתכלים צריכה להגיע גם לדורות הבאים ולא רק לדור הנוכחי. השני, היגיון כלכלי העוסק בהימנעות מהשלכות שליליות אפשריות של גילוי משאבי טבע, שעלולות לזעזע את המשק המקומי.

חוק הקרן לאזרחי ישראל קובע כי הכספים אמורים לשמש למטרות "חברתיות, כלכליות וחינוכיות". החוק שם דגש על השקעת הכספים במחקר ופיתוח ובעיקר של אנרגיה מתחדשת וכן מיקוד על עידוד תעסוקה בנגב. מכאן שחלק מהיעדים שאליהם מתכננת הממשלה להעביר את הכספים השנה עומדים במטורות החוק, אך חלקם מעלים סימני שאלה.

בשנה שעברה התעוררה ביקורת רבה על יעדי הכספים שאליהם ביקשה הממשלה להעביר עשרות מיליוני שקלים מקרן העושר. נציגי האופוזיציה בוועדת הפיקוח על הקרן טענו כי מה שהיה אמור להיות מנגנון להבטחת צדק בין-דורי וניהול אחראי של רווחי הגז הטבעי, הפך במהירות למקור תקציבי עבור מטרות סקטוריאליות ותקציבים קואליציוניים, תוך עקיפת מנגנוני הפיקוח והשקיפות שנקבעו בחוק.

בעקבות פניית הח"כים הוציאה היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק מכתב חריף ובו ביקרה את אופן אישור הקצאות הכספים. בסופו של דבר אושרו כל ההקצאות בשינויים קלים, תוך מחאה חריפה של נציגי האופוזיציה בדיון.

אפיק ציינה כי "הכוונה הייתה שהכסף ילך למטרות ארוכות טווח" והוסיפה כי "הפרשנות הנכונה ביותר לחקיקה בעיניי היא שלא ניתן משנה לשנה לתקצב את אותן מטרות כי אז זה יהפוך לכסף כיס של הממשלה".