N12
פרסומת

כלכלת בחירות: הממשלה מקדמת את חוק המשכנתאות של המקורב לנתניהו

לפי ההצעה, מיליארדי שקלים יחולקו לנוטלי המשכנתאות, כפיצוי על עליית הריבית • משרד האוצר ובנק ישראל מתנגדים להצעה נחרצות • זו ההצעה - והסיבה שתטיב עם האוכלוסיות החזקות יותר

יובל שדה
פורסם:
הצהרת טראמפ נתניהו
ראש הממשלה נתניהו, ארכיון | צילום: AP
הקישור הועתק

למרות שנגיד בנק ישראל הוריד פעמיים ברצף את הריבית - הממשלה מקדמת את הצעת החוק שתעניק מיליארדי שקלים לנוטלי משכנתאות, כפיצוי על עליית הריבית. מי שעומד מאחורי הצעת החוק הוא היועץ הכלכלי של ראש הממשלה נתניהו, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון.

תזכיר החוק פורסם היום (שלישי) באתר התזכירים הממשלתי. ההצעה שפורסמה זוכה להתנגדות נחרצת מצד משרד האוצר ובנק ישראל.

לקריאת תזכיר הצעת החוק - לחצו כאן

לפי הצעת החוק, שעלותה מוערכת בכ-2 מיליארד שקלים בשנה, יינתן מענק חודשי מטעם המדינה למי שהמשכנתא שלו התייקרה בעקבות עליות הריבית שהחלו בשנת 2022. הסיוע יינתן למי שרכש דירה עד סוף שנת 2022, במחיר שעומד על עד פי 2 ממחיר דירה ממוצעת.

היקף הסיוע הכלכלי יעמוד בעד 75% מהעלייה הריאלית בהחזרי המשכנתא - מה שיוביל לכך שחלק מהזכאים יקבלו "פיצוי" של יותר מ-1000 ש"ח לחודש. הסיוע המרבי יינתן למי שרכש דירה במחיר הדומה למחיר הדירה הממוצע במשק באותה שנה, וככל שהמחיר רחוק מאותו מחיר ממוצע שיעור הסיוע יצטמצם.

פרופ' אבי שמחון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה
הפרופסור אבי שמחון, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
פרסומת

הקשיים בהצעת החוק

ההתנגדות להצעת החוק מורכבת משורה ארוכה של טיעונים. ראשית, מדובר בהצעה שמעניקה סיוע כספי נרחב מאוד לאזרחים אשר בחרו לרכוש דירה, מה שמוביל לאפליה משמעותית כלפי אזרחים שבחרו לגור בשכירות או שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש דירה.

המשמעות היא שהפיצוי יינתן דווקא לאוכלוסייה חזקה על פני חלשה, ואף נטען כי הדבר יסייע באופן ספציפי לציבור החרדי שבו היקף נטילת המשכנתאות גבוה במיוחד. בנוסף, ההצעה "מפצה" אנשים על סיכון צפוי שאמור להוות חלק ממערך השיקולים של כל נוטל הלוואה - ובאופן הזה היא דווקא מעודדת את הציבור לנקוט בחוסר אחריות פיננסית.

בניין דירות אשדוד
ההצעה עשויה להיטיב עם האוכלוסייה החרדית | צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90
פרסומת

מלבד זה, ההצעה מנטרלת במידה רבה את מנגנון העלאת הריבית של בנק ישראל - שחלק ממטרתו היא "לצנן" את עליית המחירים על ידי דיכוי ביקושים, ובכך היא מרוקנת מתוכן את הכלי המרכזי שיש בידי הנגיד והבנק כדי להתמודד עם האינפלציה.