N12
פרסומת

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל - וסימני השאלה: כל מה שצריך לדעת

ראש הממשלה הודיע אמש כי החליט לאשר מכירה של כ-130 מיליארד מ"ק של גז למצרים • נתניהו טען כי העסקה מחזקת את מעמד ישראל כמעצמת אנרגיה - והתעלם מהשאלות לגבי הבטחת הביטחון האנרגטי של תושבי המדינה • שאלת המפתח היא כיצד יובטח שמספיק גז יישאר לצורכי המשק בעתיד • N12 עושה סדר

ליאור באקאלו
יובל שדה
פורסם: | עודכן:
א-סיסי, נתניהו
נשיא מצרים א-סיסי וראש הממשלה נתניהו (ארכיון) | צילום: רויטרס
הקישור הועתק

ראש הממשלה הודיע אתמול על אישור עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל, במסגרתה יימכרו כ-131 מיליארד מטרים מעוקבים של גז למצרים תמורת כ-112 מיליארד שקל. לדבריו העסקה צפויה להכניס כ-58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית. אלא שסביב עסקת הענק תלויים שורה של סימני שאלה, ובראשם הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל.

בשנה האחרונה הועלו שורה של שאלות וטענות סביב מדיניות יצוא הגז של ישראל. כעת, עם ההכרזה על העסקה הנוכחית, נראה שראש הממשלה הכריע. N12 עושה סדר ומסביר: מה נמכר, ובאיזה מחיר.

מהי העסקה שעליה הכריז נתניהו?

בהודעה המוקלטת שמסר אמש הודיע נתניהו על עסקה למכירת 131 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי למצרים, בשווי מוערך של כ-112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה על ידי שותפות מאגר לוויתן - ובהן חברת שברון האמריקנית וניו מד אנרג'י וקבוצת דלק הישראליות.

הגז יסופק עד שנת 2040 בשני שלבים: השלב הראשון יתחיל בשנה הבאה עם אספקה של כ-20 BCM, והשלב השני - שיתחיל לאחר הרחבת לוויתן - יכלול כ-110 BCM נוספים. העסקה מגדילה את אספקת הגז השנתית למצרים מ-4.7 BCM כיום ל-6.7 BCM בשלב הראשון, ול-12-13 BCM בשלב השני.

מאגר לווייתן
מאגר לווייתן (ארכיון) | צילום: אלבטרוס

לפי משרד האנרגיה, במסגרת העסקה הוסכם על מנגנונים שישפרו את המחירים למשק הישראלי, כשאחת האופציות היא הגבלת המחיר המקסימלי ליחידת חום עבור המשק הישראלי ל-4.7 דולר צמוד למדד התעוזה - מדד שעלה בעשור האחרון בפחות מאחוז לשנה בממוצע.

מה הרקע לעסקה?

העסקה הנוכחית מגיעה בעקבות הסכם קודם מ-2020 בין שותפות לוויתן למצרים, שהיה אמור להסתיים ב-2030. ההסכם החדש בעצם מרחיב משמעותית את היקפי הייצוא ומאריך את התקופה עד 2040.

בשנה האחרונה פעלה "ועדת דיין" - ועדה בין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי - שפרסמה באפריל טיוטה של המלצותיה. הוועדה המליצה לשמור על מכסת היצוא הקיימת, אך נמנעה מלהציע פתרונות מעשיים לאתגרים הקרובים. חברי הוועדה נחלקו בדעותיהם בסוגיות מפתח כמו תחרות וביטחון אנרגטי. המלצותיה הסופיות של הוועדה טרם פורסמו.

פרסומת
יצחק תשובה
יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק ששותפה במאגר לווייתן | צילום: פלאש 90

במקביל, באוגוסט דיווחה ניו מד אנרג'י על חתימת ההסכם עם המצרים - עוד לפני שהוועדה השלימה את עבודתה. רק עכשיו, בדצמבר, ניתן האישור הממשלתי הסופי.

מה הביקורת לגבי הביטחון האנרגטי?

במאי האחרון הזהיר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, את מנכ"ל משרד האנרגיה כי "לאחר עשור של שגשוג במשק הגז, אנו מתמודדים כיום עם אתגרים משמעותיים ביותר. במבט צופה פני עתיד, לראשונה מאז התגלו מאגרי הגז הגדולים בישראל, צפוי מחסור מבני בגז טבעי לשימוש מקומי ב-25 השנים הקרובות".

גרדוס הוסיף כי המקור המרכזי לייצור חשמל בישראל הוא גז טבעי ו-70% מייצור החשמל מבוסס עליו - ולכן כל מחסור בו או עליית מחיר שלו צפויים להשפיע באופן ישיר על האזרח הישראלי דרך תעריף החשמל.

תחנת הכוח אורות רבין בחדרה
תחנת הכוח אורות רבין בחדרה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
פרסומת

גם משרד החוץ הביע התנגדות. מנכ"ל המשרד, עדן בר טל, כתב כי "משאב הטבע של הגז הטבעי הוא גם משאב מדיני" וכי "יש להגביל את כמות הגז הטבעי המיוצאת כדי לשמור להמשך" את האפשרות להשתמש בו כמשאב מדיני.

לפי נתוני משרד האנרגיה, עתודות הגז הטבעי במימי ישראל מוערכות בכ-850 BCM. הוועדה מעריכה כי העתודות הקיימות יספיקו עד 2048 - אך רק אם לא יתגלו מאגרים חדשים ואם צריכת הגז תישאר יציבה.

התוצאה היא שבעוד שמשרדי ממשלה מרכזיים מזהירים מפני מחסור עתידי, העסקה החדשה מייצאת כמות גז השווה ל-10-6 שנים של צריכה מקומית - דבר שיוצר מתח ישיר בין הרצון להכנסות מיידיות לבין הצורך בביטחון אנרגטי לטווח ארוך.

מה הביקורת על התחרות והמחירים?

הממונה על התקציבים לשעבר גם הזהיר שהריכוזיות בשוק הגז המקומי גבוהה מדי, בגלל בעלות צולבת של חברת שברון האמריקנית במאגרי הגז של ישראל. "ריכוזיות זו עלולה להוביל בטווח הזמן הקרוב לעלייה במחירי הגז וכתוצאה מכך במחירי החשמל", כתב.

הלובי הציבורי לובי 99 הזהיר שהעסקה תנתב את מרבית יכולת ההפקה של לוויתן למצרים עד 2040, מה שישאיר את מאגר תמר כמאגר היחיד שיכול לספק גז למשק המקומי. לטענתם, הדבר כבר הביא את מפעילי מאגר תמר לחזור בהם מהבנות שגובשו על הארכת החוזה מול חברת החשמל ולדרישת מחיר גבוה יותר.

מאגר הגז "תמר", ארכיון
פלטפורמת הפקת הגז של מאגר תמר | צילום: אלבטרוס
פרסומת

למרות זאת, גורמים המעורבים בפרטי המשא ומתן סביב היתר היצוא מסרו ל-N12 כי בסופו של דבר באוצר יחסית מרוצים מתנאי היתר היצוא, ובמיוחד מהסכמה על יצירת עודף היצע - צעד שנועד להבטיח שהמאגרים לא יפיקו את המקסימום האפשרי מדי שנה, מה שישאיר גז ליותר שנים למשק המקומי ויאפשר להוריד את המחיר. אולם הם הדגישו כי נקודת המבחן האמיתית היא שוועדת דיין תעגן את עודף ההיצע במסקנותיה הסופיות.

איך כל זה קשור לטראמפ?

בשבועות האחרונים לחץ ממשל טראמפ על נתניהו לאשר את עסקת הגז כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מצרים לאחר המלחמה בעזה. נשיא מצרים אישר את העסקה כבר בחודש יולי, אך ממשלת ישראל גררה רגליים במשך חמישה חודשים.

הבית הלבן אמר לנתניהו כי ינסה לסייע לו לארגן פגישה עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי רק אם יאשר את העסקה. "זוהי הזדמנות עצומה עבור ישראל", אמר בכיר אמריקני. "מכירת גז למצרים תיצור תלות הדדית, תקרב בין המדינות, תיצור שלום חם יותר ותמנע מלחמה".

טראמפ ו א סיסי בוועידת השלום בשארם
טראמפ ו א-סיסי בוועידת השלום בשארם | צילום: reuters

נתניהו מעוניין לקיים פגישה משולשת עם א-סיסי ועם הנשיא טראמפ בסוף החודש במאר-א-לאגו. בכיר מצרי מסר כי בשלב זה המצרים אינם נלהבים לקיים פגישה כזו ללא צעדים נוספים מצד ישראל ליישום העסקה לסיום המלחמה בעזה.

הלחץ האמריקני עורר גם ביקורת על שקיפות ותזמון. התנועה לאיכות השלטון הביעה "חשש כבד מהאופן שבו אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות המדינה" ודרשה פרסום מלא של כל פרטי העסקה. גם לובי 99 מסר כי "מצער שעסקה כל כך גדולה מאושרת לפני שהוועדה לבחינת מדיניות הגז הטבעי פרסמה את המלצותיה הסופיות".