הסכום העצום שנעלם מחסכונות הפנסיה שלנו - והמחיר שנשלם על זה
בחמש השנים האחרונות היקף הכספים שמשכו הישראלים מחסכונות הפנסיה שלהם לפני הגעה גיל פרישה יותר מהוכפל • נתוני רשות שוק ההון מגלים כי ב-2024 נמשכו כך כמעט 9 מיליארד שקל • הרקע: מצוקה כלכלית והונאות שדוחקות אנשים למשוך כספים בלי שיבינו את ההשלכות • מיכל היימן מרשות שוק ההון מבהירה: זו ממש לא רק בעיה של אנשים מבוגרים - צעירים לא מבינים את הנזק שהם עושים לעצמם


מספר הישראלים שמושכים את כספי הפנסיה שלהם לפני גיל פרישה זינק בחדות בשנים האחרונות. בין שהסיבות למשיכה הן לחצים כלכליים או נפילת קורבן להבטחות ל"כספים אבודים" - ההשלכות של המשיכה המוקדמת דומות ומטרידות. נתונים שהופקו לבקשת N12 על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון חושפים עד כמה התעצמו ממדי התופעה.
ב-2024 משכו ישראלים לפני גיל פרישה לא פחות מ-4.39 מיליארד שקל מרכיב התגמולים בפנסיה - הכסף שנצבר מההפקדות החודשיות של העובד והמעסיק ונועד להוות את המקור העיקרי להכנסה לאחר פרישה. זהו זינוק של 107% לעומת 2020, שבה נמשכו 2.12 מיליארד שקל. מספר החשבונות שמהם נמשכו כספים גדל ב-44% באותה תקופה, מכ-94 אלף חשבונות ל-136 אלף חשבונות.
המשיכות מרכיב הפיצויים בפנסיה - הכסף שניתן למשוך בעת עזיבת מקום עבודה - קפצו בשיעור מתון בהרבה, מ-2.80 מיליארד שקל ב-2020 ל-4.47 מיליארד שקל ב-2024. אבל מספר החשבונות שמהם נמשכו כספי הפיצויים זינק ב-76%, מכ-65 אלף ל-114 אלף. כל הנתונים הללו מתייחסים למשיכות כספים מקרנות הפנסיה החדשות על ידי אנשים שעוד לא הגיעו לגיל 60.
"הכספים האלו לא אבודים"
"מה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה, זה שאם עד כה היינו רגילים לכך שמושכים את כספי הפיצויים אחרי עזיבת עבודה, עכשיו אנחנו רואים שיש גידול גם במשיכת כספי התגמולים", אומרת מיכל היימן, מנהלת מחלקת הפנסיה ברשות שוק ההון. "אנחנו מקשרים את זה גם לתופעה של גופים שמשדלים ומעודדים את הציבור לבוא ולמשוך את הכסף עוד לפני שאנשים הגיעו לגיל פרישה".
לפי היימן, במקרים רבים מדובר למעשה בהונאה: "יש את המונח של 'איתור כספים אבודים' - אבל הכספים האלו לא אבודים: במקרים רבים מאוד אלו כספי הפנסיה שלך", היא אומרת. המספרים של רשות שוק ההון מגלים למעשה את ההצלחה הגדולה של מקדמי ההונאות האלו לשלוח יד אל חסכונות הציבור אחרי שהפגיזו אותו בהודעות SMS ובפרסומות באינטרנט.
לדבריה, בחלק מהמקרים אותם גופים משדלים אפילו מזייפים מסמכי עזיבת עבודה ומגישים אותם לקרנות הפנסיה. "על סמך זה הם מושכים גם את כספי הפיצויים וגם את כספי התגמולים".
נתונים שמסרה בעבר הרשות להגנת הצרכן ל-N12 הראו כי ב-2024 נרשם זינוק של כ-60% במספר התלונות על הונאות פיננסיות לעומת השנה שקדמה לה. הממונה על הרשות להגנת הצרכן, תנ"צ (בדימוס) קובי זריהן, אמר כי על רקע הימשכות המלחמה "הקשב של הרשויות הופנה למקומת אחרים, אנשים נכנסו ללחץ וחיפשו מקורות כלכליים לכסות את ההוצאות שלהם - וכל הרמאים התפנו לעסוק בזה".
"אנחנו רואים מפניות ציבור שאנשים שפונים אלינו, הרבה פעמים ברור שאלו אנשים שלא הבינו מה הם עושים, ובדרך כלל הם גם אנשים מבוגרים יותר", מחדדת היימן. "ופתאום הם מוצאים את עצמם בלי פנסיה ומבינים שמשכו להם את הפנסיה".
סכנה מרובת מימדים
לפי היימן, האנשים שנופלים קורבן להונאות הללו ומאבדים מכספי החסכונות שלהם הם "בדרך כלל חוסכים ברמות שכר נמוכות יחסית וגם חוסכים שהחסכונות שלהם לא גדולים". לדבריה, סכומי המשיכה הממוצעים הם לא גבוהים ונעים סביב 40-30 אלף שקל. "ייתכן שבגלל שהם ברמת שכר נמוכה הם נמצאים בקשיים כלכליים שמושפעים מיוקר המחיה, ולכן קל יותר לשכנע אותם", היא משערת.
הסכנה במשיכה המוקדמת היא רבת מימדים. ראשית, אנשים משלמים עמלות שיכולות להגיע עד ל-25% מגובה המשיכה לאותם גורמים שמשדלים אותם למשוך את כספי הפנסיה שלהם. בנוסף, המשיכה המוקדמת מכספי התגמולים כרוכה גם בקנס מס של 35% - אך ההשלכות הן עוד יותר ארוכות טווח: "החיסכון הפנסיוני מספק ביטחון כלכלי גם לגיל פרישה באמצעות קצבת הזקנה, אבל גם למהלך תקופת העבודה", מסבירה היימן. התוצאה של המשיכה המוקדמת היא פגיעה בכיסוי הביטוחי במקרה של נכות או מוות.

גם התסריט של פגיעה בקצבת הזקנה בעייתי לכשעצמו - והוא משמעותי יותר דווקא עבור הצעירים: "הם חושבים שהם יכולים למשוך בגיל צעיר כי יש להם עוד הרבה שנים לחסוך. אבל הם לא מבינים שהכסף שהם חוסכים בשנות העשרים שלהם הוא זה שיניב להם את התשואה הכי גדולה, בגלל תופעת הריבית דריבית", אומרת היימן, ומתייחסת לכך שככל שהכסף נשאר יותר זמן בחיסכון, הרווחים הנצברים שלו ממשיכים להניב רווחים נוספים.
תופעת ההונאות שמדרבנת אנשים למשיכה מוקדמת של הפנסיה מכה בישראל כבר שנים, ונראה שגברה עוד יותר בחסות המלחמה. לאחרונה, פרסמה סוף-סוף רשות שוק ההון הוראות חדשות שנועדו להילחם בתופעה ומגבירות את הדרישות המוטלות על מנהלי קרנות הפנסיה לוודא שמסמכי המשיכה שמוגשים להם אמיתיים ולא מזוייפים. אבל האחריות העיקרית עדיין מוטלת על החוסכים עצמם שנדרשים להבין את השלכות ההחלטות שלהם.
