הממשלה אישרה את תקציב המדינה ל-2026: המשמעויות לכיס של כולנו

לאחר מרתון דיונים שנמשך כמעט יממה, הממשלה אישרה היום (שישי) את תקציב המדינה לשנת 2026. הישיבה, שהחלה אתמול והסתיימה רגע לפני כניסת השבת, כללה משא ומתן אינטנסיבי בין השרים, משרד האוצר וראש הממשלה סביב האחריות התקציבית מול הלחצים הפוליטיים.

היקף הכספים הקואליציוניים שהממשלה אישרה עומד על כ-5 מיליארד ש"ח, בדומה לתקציב בשנה שעברה. מתוך הסכום הזה ישנם מאות מיליוני שקלים לדרישת המפלגות החרדיות ש"יופשרו" במידה וחוק הפטור מגיוס יאושר.

במוקד הדיונים עמד תקציב הביטחון – וכפי שפרסמנו לראשונה ב-N12 משרד האוצר ומשרד הביטחון הגיעו להבנות על תקציב של 112 מיליארד שקלים לשנת 2026, סכום הנמוך משמעותית מדרישת צה"ל שעמדה על 144 מיליארד שקלים. ההסכמה על התקציב המצומצם יותר צפויה למנוע חלק מגזרות המיסוי המתוכננות ולחסוך קיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה.

בהבנות בין הצדדים נקבע גם כי מספר המילואימניקים שיגויסו ביום יעמוד על כ-40 אלף, לעומת דרישת משרד הביטחון ל-60 אלף. המשמעות: מספר ימי המילואים המתוכננים לשנה הקרובה ייחתך בכשליש. בממשלה מקווים כי תיקון עתידי לחוק שירות החובה יחזיר את השירות הסדיר ל-36 חודשים – מה שיוכל להשלים כ-10,000 ימי שירות שנגרעו ממערך המילואים.

הממשלה אישרה גם היום ברוב מוחץ את רפורמת החלב, במהלכה יגדיל משרד האוצר משמעותית את מכסת היבוא בפטור ממכס – מ-6,500 טונות לכ-20 אלף טונות בשנה. במוקד: גבינות קשות, צהובות וגבינות פרימיום, צעד שמטרתו להוזיל מחירים ולהגביר תחרות. דיכטר התנגד לרפורמה בגלל הפגיעה ברפתות, בן גביר ועמיחי אליהו נמנעו, וסרלאוף השאיר הצבעה כתובה בעד.

שר החקלאות אבי דיכטר יצא למתקפה חריפה על משרד האוצר וטען כי "מול משרד החקלאות לא מתנהלים בשיטות של פרוטקשן".

למרות מחלוקות עמוקות, התקציב אושר בממשלה ויעבור כעת לדיוני הכנסת, שם צפויה התמודדות פוליטית לא פשוטה לקראת האישור הסופי.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט תקף את אישור התקציב: "שיא של כ- 19 מילארד שקלים כספים קואליציוניים בממשלה הנוכחית. תקציב המדינה שאושר הוא תקציב פרוטקשן- זו ממשלה שנסחטת על ידי משתמטים, ומקריסה את המשרתים. במקום להילחם ביוקר המחיה המטורף, הממשלה מחמירה אותו תוך הגדלת ההטבות לסקטורים שמאיימים להפיל אותה. ככה נראה פרוטקשן. מי שמשלם את החשבון זה הציבור המשרת והעובד".

למה זה חשוב?

• מניעת פיזור הכנסת: ללא אישור תקציב עד סוף מרץ 2026 דין הכנסת להתפזר, מה שיביא לבחירות ביוני 2026 במקום באוקטובר. פער של ארבעה חודשים בלבד מעלה ספקות לגבי הרצון הפוליטי האמיתי לקדם תקציב, אך נראה כי ראש הממשלה נתניהו נחוש.
• הסוגיה הקואליציונית: קידום תקציב אמיתי דורש פשרה בסוגיית חוק הגיוס, מה שצפוי להעלות דרישות תקציביות נוספות מהסיעות החרדיות ועשוי להביא לשינויים נוספים ומשמעותיים בין התקציב שנכנס לישיבת הממשלה, זה שהיא תאשר וזה שיובא ויאושר בסוף במליאת הכנסת.
• ודאות כלכלית: אם הממשלה והכנסת לא יאשרו תקציב ל-2026 המדינה תפעל בתקציב המשכי של 1/12 מהתקציב הקודם שאושר ל-2025. מצב כזה מונע גמישות בתקצוב החלטות חדשות, מקשה על היכולת להתמודד עם אירועים שוטפים ומונע מהממשלה לתת מענה מידי לצרכים משתנים.
• שיקום ומילואים: תקציב המשכי יפגע ביכולת לממן תוכניות שיקום נזקי המלחמה בצפון ובאזור המרכז, וכן בתוכניות הסיוע למילואימניקים שנושאים בנטל הכבד של המלחמה.
• דירוג האשראי ויחס החוב-תוצר: היעדר תקציב מאושר צפוי להכביד על דירוג האשראי של ישראל, לעכב את העלאת הדירוג ולהשפיע לרעה על יכולת המדינה ליישם תוכניות כלכליות. במקביל, מדינת ישראל צריכה לעלות על מסלול שיאפשר לה להקטין חזרה את הגירעון ואיתו את יחס החוב-תוצר שזינק בעקבות המלחמה מס-60% ל-70%. ככל שיחס החוב גדול יותר זה אומר שהמדינה גם לווה כספים בריבית גרועה יותר וגם נדרשת להוציא יותר כספים על תשלום ההלוואות שנטלה.

המספרים הגדולים:

• הגירעון כבר מטפס: תקרת הגירעון - האוברדראפט של המדינה - הנקוב בהצעת התקציב שמוגשת להצבעה בממשלה היא 3.6%. מדובר בעלייה של ארבע נקודות אחוז לעומת היעד של 3.2% שבו נקב שר האוצר בעת הצגת עקרונות התקציב רק לפני חודש.
• קיצוץ רוחבי לא ידוע: הצעת התקציב כוללת כבר סעיף של קיצוץ רוחבי בהוצאות משרדי הממשלה, אך לא נוקבת בגובה הקיצוץ ומשאירה אותו על X. הסעיף הפתוח מגיע בהמשך למכתב ששלחו נציגי אגף התקציבים למנכ"לי המשרדים השבוע בבקשה שימצאו היכן לקצץ לאור הגידול הצפוי בתקציב הביטחון.
• תחזית הצמיחה: תחזית אגף הכלכלן הראשי באוצר שעל בסיסה נבנתה הצעת התקציב חוזה כי בשנת 2026 המשק יצמח ב-5.2% לאחר קצב צמיחה מוערך של 2.8% השנה, שהונמך מקצב חזוי של 3.1% בתחזית האחרונה שהוכנה בחודש יולי.
• ההכנסות ממיסים חזויות לגדול: תחזית ההכנסות ממיסים ל-2025 עודכנה מעלה למרות העדכון מטה בתחזית הצמיחה, והיא עומדת כעת על 516.7 מיליארד שקל. תחזית ההכנסות ממיסים ל-2026 היא 554.5 מיליארד שקל. תחזיות ההכנסות הכוללות ל-2025 ו-2026 עומדות על 550.2 ו-579 מיליארד שקל בהתאמה.

המהלכים המרכזיים שמקודמים בתקציב

מאז הצגת הטיוטה הראשונה של תקציב 2026 שהוגשה לשרים עברו הטיוטות שורה ארוכה של שינויים. אלו התוכניות המשמעותיות ביותר שנותרו בה בשלב זה:

• הורדת מיסים: שר האוצר מקדם שינוי במדרגות מס הכנסה שיגדיל את ההכנסה נטו של מי שמשתכרים ברוטו יותר מ-16 אלף שקל בחודש, עד לתקרה של כ-47 אלף שקל בחודש. העלות המוערכת של המהלך היא אובדן הכנסה של 5 מיליארד שקל בשנה.

• סיגריות אלקטרוניות: לראשונה הממשלה עושה סדר בתחום באמצעות הטלת מס של 30 שקל על כל מכשיר אידוי ומס של 1 שקל על כל מילילטר נוזל, לצד אסדרה של שרשרת הסחר.
• מס מיוחד על הבנקים: ההצעה מבקשת לבחון את דוח הצוות שהוסמך לבחון האם קיימת עילה להקטלת מס נוסף על פעילות הבנקים ב-2026 ולהכין תזכיר חוק, אך היא לא כוללת פרטים קונקרטיים.
• רפורמה במשק החלב: סמוטריץ' מקדם רפורמה במשק החלב שהעלתה אותו על מסלול התנגשות מול המחלבות הגדולות. התוכנית מתיימרת לפתוח את השוק ליבוא ולשנות את מודל התשלומים לרפתות כדי להקטין את העלויות לצרכנים.

• הפרטת תפעול רכבת ישראל: כפי שחשפנו ב-N12, שר האוצר סמוטריץ' מקדם במסגרת התקציב העברה הדרגתית של שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף 2029, שתשאיר את רכבת ישראל אחראית על התכנון והפיקוח.