חדשות טובות למילואימניקים: היוזמה להכפלת מספר ימי השירות הוצאה מהצעת התקציב

הממשלה צפויה לדון בשבוע הבא בהצעת תקציב 2026, ובינתיים הרפורמות שבמשרד האוצר מקווים לקדם יחד עם התקציב הולכות ומתמעטות. טיוטה מעודכנת של מסמכי התקציב שהופצה במוצאי שבת חסרה מספר הצעות משמעותיות שנכללו בגרסאות הקודמות, ובראשן הצעה שכותרתה "הסדרת מערך המילואים".

תוכניות שנכללו בטיוטה המקורית של הצעת התקציב אך הוסרו או קוצצו משמעותית:

• הסדרת מערך המילואים.
• תוכנית לאומית לקידום מדיניות שפתית בקרב החברה הערבית.
• יעדי תעסוקה, שכר והון אנושי עבור החברה הערבית לשנת 2035.
• הקמת חשבון השקעה במוצרי השקעה וולונטריים.
• הקמת רשות לאומית לאסדרת משק הפסולת.

מה קרה להסדרת מערך המילואים?

השינוי המשמעותי ביותר בין הגרסה החדשה של טיוטת הצעת התקציב שהופצה בסוף השבוע ובין הגרסה המקורית שהופצה בתחילת החודש הוא היעדרה של התוכנית ל"הסדרת מערך המילואים". נוסח ההצעה המקורית דיבר על המצב שנוצר בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, שבמסגרתו צה"ל זימן עשרות אלפי משרתי מילואים בצווי 8 - מנגנון שמאפשר זימון ללא הגבלת זמן וללא התראה מוקדמת. מדובר בכלי המיועד במקור למצבים משבריים קצרי טווח ובשנתיים האחרונות הוטחה ביקורת רבה על השימוש הלא יעיל שעשו בו צה"ל ומערכת הביטחון.

התוכנית הציעה ליצור מנגנון חלופי כהוראת שעה לשנת 2026, שיקבע תקרות מקסימליות של ימי שירות בהתאם לתפקיד המשרת. זאת לכאורה במטרה "לאזן בין דרישות הביטחון לבין השפעת השירות על חייהם האישיים והמקצועיים של משרתי המילואים". בפועל, מדובר בהצעה שמבקשת להגדיל משמעותית את מספר ימי המילואים שאליהם ניתן לזמן את המשרתים ממקסימום של 54 יום בשלוש שנים בהתאם למצב ערב המלחמה (כ-18 יום בממוצע בשנה) - למקסימום של 70 ימי מילואים בשנה.

התוכנית נתקלה בהתנגדות היועצת המשפטית לממשלה, בין היתר על רקע ניסיון האוצר להסדיר סוגיה משמעותית כל כך במסגרת חוק ההסדרים, ולהעביר אותה כדרך אגב תוך ניצול הרוב שבו זוכה חוק התקציב. זאת בשעה שניסיונות לקדם חקיקה ממוקדת שתקבע תקרה לשירות המילואים השנתי ותאריך את שירות החובה תקועים על רקע המחלוקת הפוליטית וכריכתה עם סוגיית גיוס החרדים.

גישת היועצת המשפטית לממשלה היא שלא נכון לקדם חקיקה שתאפשר להגדיל את הנטל המוטל על משרתי המילואים במקביל לקידום חקיקה שתאפשר הלכה למעשה לפטור צעירים חרדים מגיוס לצה"ל.

מה קרה להצעות בנושא החברה הערבית?

שתי הצעות אחרות שנשמטו מטיוטת הצעת התקציב העדכנית קשורות לתקציבים המיועדים לחברה הערבית. מדובר בשתי תוכניות שנועדו להגביר את שילוב החברה הערבית בכלכלת ישראל כחלק מהניסיון למצות את פוטנציאל הצמיחה הטמון בשתי האוכלוסיות עם שיעורי ההשתתפות התעסוקה הנמוכים בישראל: החברה הערבית והחברה החרדית.

 התוכנית הראשונה, בשם "תוכנית לאומית לקידום מדיניות שפתית בקרב החברה הערבית", התמקדה בשיפור רמת העברית כשפה שנייה בקרב האוכלוסייה הערבית. לפי טיוטת התקציב המקורית, התוכנית נועדה "למצות פוטנציאל הצמיחה במשק" משום ש"מסוגלות בשפה העברית" היא בעלת "חשיבות מכרעת לצורך השתלבות של החברה הערבית בהשכלה על-תיכונית ובתעסוקה איכותית".

התוכנית כללה הקמת מכון ארצי לחינוך רב-לשוני שיקבע סטנדרטים אחידים ללימוד עברית ויפתח מבחנים חדשים, והטמעת מסגרת אירופית בינלאומית למדידת רמת השפה במערכות החינוך, התעסוקה וההשכלה הגבוהה.

התוכנית השנייה שהושמטה, בשם "יעדי תעסוקה, שכר והון אנושי עבור החברה הערבית לשנת 2035", קבעה יעדים כמותיים ברורים להעלאת שיעורי התעסוקה והשכלה של אזרחים ערבים עד 2035. היעדים כללו הגעה לשיעור תעסוקה של 81% בקרב גברים ערבים ו-66% בקרב נשים ערביות. זאת לצד העלאת השכר הממוצע ל-16,900 שקל לגברים ול-12,100 שקל לנשים.

בנוסף קבעה התוכנית יעדים להגדלת זכאות לבגרות ולהכפלת מספר הבוגרים בהשכלה גבוהה טכנולוגית. לפי טיוטת התקציב, התוכנית נועדה "למצות את פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי באמצעות הגדלת ההכנסה מעבודה לנפש בחברה הערבית ולטובת צמצום פערים".

הטיפול בבעיית הפסולת נדחה

תוכנית אחרת שנכללה בהצעת התקציב המקורית וכווצה משמעותית בטיוטה המעודכנת עוסקת בבעיית הטיפול בפסולת בישראל. הטיוטה המקורית של הצעת התקציב כללה הצעה להובלת רפורמה מקיפה במשק הפסולת הישראלי באמצעות הקמת רשות ארצית חדשה. הרפורמה שבמרכז ההצעה כללה הקמת רגולטור מרכזי דוגמת רשות החשמל או רשות המים, שיפקח על כל שרשרת הטיפול בפסולת - מאיסוף ועד הטמנה. התוכנית קבעה ביטול היטל ההטמנה הקיים, מעבר למשק סגור המבוסס על תעריפים, והקמת מנגנוני רישוי ופיקוח שנועדו לצמצם פשיעה ומונופולים בענף.

אולם הטיוטה החדשה שהופצה בסוף השבוע מחקה את הרפורמה כמעט לחלוטין. במקום 50 סעיפי חקיקה מפורטים שהיו בהצעה המקורית נותר רק תיקון טכני להחלטת ממשלה קודמת, שעוסק בהמשך עבודת צוות בין-משרדי. כל ההסדרים המהותיים - מבנה הרשות, סמכויותיה, מערכת התעריפים והכללים החדשים - הוסרו מהמסמך. מדובר במכה גם לתוכנית של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שמבקשת להפוך את ישראל למובילה עולמית בשריפת פסולת במתקני השבה לאנרגיה.

השינוי החיובי לטובת הסביבה

יוזמות נוספות שהוצאו מהצעת התקציב כוללות בין היתר את נסיגת משרד האוצר מהצעה שהיתה צפויה לאפשר לממשלה לבנות ללא מגבלות על שמורות טבע, בעקבות הפרסום בעניין בחדשות 12. הסעיפים שהיו מאפשרים לעקוף את רשות הטבע והגנים במתן אישור לבניית תשתיות בשמורות הוסרו. במקום זאת תוקם ועדה שתאפשר לגופים לערער במקרה של סירוב.

בחברה להגנת הטבע טוענים כי חרף הכיוון החיובי, סיכום חדש שמתגבש במשרדי הממשלה צפוי להחליף את היועץ חיצוני את היועץ הסביבתי למוסדות התכנון שממונה כיום מטעם המשרד להגנת הסביבה.