חברות דירוג האשראי ענו: זה מה שצריך לקרות כדי שהדירוג של ישראל יעלה

חברות הדירוג הבין-לאומיות לא ממהרות להעלות את דירוג האשראי של ישראל: מודי'ס ופיץ' - שתיים מבין שלוש חברות הדירוג המרכזיות - פרסמו בימים האחרונים התייחסויות להסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס. הודעות החברות מספקות הבהרות חדשות לגבי המסלול הארוך והמורכב בפניו ניצבת מדינת ישראל לפני העלאת דירוג האשראי למצבו ערב המלחמה. את התייחסות פיץ' פרסמנו לראשונה ב-N12.

למעשה, החברות אפילו לא משנות בשלב זה את אופק הדירוג שלהן לישראל, שעדיין מוגדר כעת כ"שלילי". המשמעות היא שהחברות צריכות קודם כל לשנות את תחזית הדירוג ל"יציב" ולהפסיק להזהיר מהורדת דירוג נוספת לפני שבכלל ישקלו להעלות את הדירוג.

לצד חשש מפני יציבות הפסקת האש - שסימנים טראגיים ראשונים לשבריריות שלה כבר ראינו אתמול - הצביעו חברות הדירוג גם על קשיים נוספים העומדים בפני שינוי אופק דירוג האשראי. עם אלו מונות החברות את ניסיונות הממשלה "לחתור נגד חוזק המוסדות של ישראל, בהם הרפורמה המשפטית שמגדילה את הכוח הפוליטי על פני מערכת המשפט והניסיונות להדיח את היועמ"שית". N12 עושה סדר ומסביר: למה צריך לחכות?

מה זה בכלל דירוג האשראי?

דירוג האשראי הוא למעשה תעודת האמינות הפיננסית של המדינה בעיני המשקיעים הזרים. הדירוג משמש את ישראל כשהיא פונה ללוות כסף בשווקים הבין-לאומיים למימון הוצאות, ומשפיע בעיקר על היכולת שלה להחזיר את החוב בטווח הארוך. ככל שדירוג האשראי גבוה יותר, המדינה יכולה לשלם ריביות נמוכות יותר שמשקפות סיכון נמוך.

כשדירוג האשראי יורד, או כשהציפיות לגבי הדירוג מבטאות ירידה - המשמעות היא שישראל צריכה לשלם ריביות גבוהות יותר עבור הכספים שהיא לווה. זה אומר שמדינת ישראל תצטרך להוציא במשך הזמן יותר כסף מקופת המדינה על החזרי הלוואות ותשלומי ריבית - וזה ישאיר פחות כסף להשקיע באזרחי המדינה ובשיקום נזקי המלחמה.

מה אומרות החברות על הפסקת האש?

שתי חברות הדירוג מביעות זהירות רבה לגבי יציבות הפסקת האש. לפי מודי'ס, "הסיכונים נותרו גבוהים שההסכם לא ייושם במלואו, מה שעלול להוביל לקריסת הפסקת האש ולחידוש הסכסוך הצבאי בעזה". גם פיץ' מציינת ש"התפתחות הסכסוכים, במיוחד כל חידוש של פעילות צבאית בין איראן לישראל, היא סיכון משמעותי להורדת הדירוג".

לדברי יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, "פיץ' והחברות האחרות ימתינו לראות שבאמת יש סיום הלחימה, שזה לא מתחדש", לפני שהן ישקלו שיפור בתחזית הדירוג.

מה אומרות החברות על המהפכה המשפטית?

בניגוד לטענות ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' בעת הורדות הדירוג הקודמות - לפיהן המלחמה היא הגורם היחיד להורדות ושהדירוג יעלה חזרה עם סיומה - הודעות חברות הדירוג האחרונות מציגות תמונה מורכבת יותר. אמנם הסיכון המרכזי לפי פיץ' הוא המימד הביטחוני, אך החברות מביעות דאגה מפורשת גם מהמהלכים הפוליטיים הפנימיים של הממשלה.

פיץ' מציינת במפורש תחת הכותרת "סיכוני ממשל" (Governance Risks) ש"מהלכים פוליטיים פנימיים חותרים נגד חוזק המוסדות של ישראל". החברה מביעה דאגה לגבי המשך קידום המהפכה המשפטית ומציינת ספציפית את שינוי שיטת בחירת השופטים שאישרה הממשלה מוקדם יותר השנה, שמרחיב את השליטה הפוליטית על מינויים שיפוטיים. החברה מתייחסת גם למהלכים לפטר את היועצת המשפטית לממשלה - צעדים שלדבריה "עלולים להחליש את האיזונים והבלמים" במדינה.

בנוסף, פיץ' מציינת את הקיטוב החברתי הגובר כהיבט בעייתי. גם מודי'ס מזכירה את הסיכונים הנובעים מ"מתחים פוליטיים וחברתיים" שעלולים להמשיך ולהשפיע לרעה על הכלכלה.

פיץ' נחשבת לחברה המאופקת ביותר מבין חברות הדירוג ולזו שנמנעת מאמירות שמתייחסות לפוליטיקה הפנימית של המדינות שהיא סוקרת. מבחינה זו, כץ מסכים שהדגש הרב שהיא שמה הפעם בהודעה ל"מהלכים פוליטיים פנימיים" כדבריה מדגישים את חומרת החשש.

יחד עם זאת הוא מסביר שחברות הדירוג מחפשות יציבות: אם הסיכונים שהן מפרטות לא יתממשו והמצב לא יוסיף להידרדר - אז ורק אז אפשר יהיה לצפות לשיפור בדירוג.

מה אומרות החברות על ניהול התקציב?

חברות הדירוג לא מבקרות באופן ישיר את ההתנהלות התקציבית של הממשלה, אבל נתוני הגירעון, הצמיחה ויחס החוב-תוצר שהן חוזות לישראל מדאיגים - במיוחד בהשוואה לתחזית האחרונה של בנק ישראל מחודש ספטמבר. פיץ' מעריכה שהגירעון הממשלתי ל-2025 יסתכם ב-5.7%, לעומת תחזית של 5.1% לפי בנק ישראל.

התחזית המדאיגה יותר היא ביחס החוב-לתוצר, שפיץ' חוזה שימשיך ויטפס כמעט ל-74% בשנה הבאה ויגיע לכ-75% בשנת 2027. זאת לעומת תחזית בנק ישראל ל-71% יחס חוב-תוצר ב-2026. בפיץ' מדגישים שש"הוצאות צבאיות גבוהות מהצפוי הן הסיכון העיקרי לתחזיות החוב שלנו". כלומר, המצב הביטחוני צפוי להמשיך ולהעיב על תקציב המדינה.

דווקא תקציב 2026, שבמערכת הפוליטית מעריכים כי ייתכן שהממשלה כלל לא תקדם ובמקום זאת ישראל תתנהל בתקציב המשכי, לא צפוי לדברי כץ להטריד את חברות הדירוג. לדבריו, מערכת הבחירות הבלתי נגמרת שאליה נכנסה ישראל בין 2019 ל-2022 הראתה כי הפקידות המקצועית במשרד האוצר יודעת להתנהל באחריות בהיעדר תקציב מאושר ולשלוט בגירעון.

עם זאת, פיץ' פסימית מאד לגבי תחזית הצמיחה של המשק הישראלי ב-2026: החברה מעריכה כי כלכלת ישראל תצמח ב-3.5% בלבד בשנה הבאה, לעומת תחזיות אופטימיות יותר של 4.5% ו-4.7% במודי'ס ובנק ישראל בהתאמה.

אז מתי דירוג האשראי יעלה?

התשובה היא ששוב, בניגוד להצהרות הפוליטיקאים, זה יהיה תהליך הדרגתי וארוך. כץ מסביר שהמסלול מורכב ממספר שלבים: "קודם שמים על אופק שלילי, אחר כך מורידים אותו ליציב, אז עוברים לאופק חיובי, ורק אז משפרים את הדירוג בפועל".

לגבי פיץ', כץ מעריך שתוך כחצי שנה, "אם אין מימושים של כל הסיכונים שהם מפרטים, הם יכולים להוריד את האופק השלילי - וזה שלב ראשון". אבל לגבי מודי'ס, שהדירוג שלה לישראל נמוך יותר בשתי דרגות, כץ חושב שהתהליך יכול להיות מהיר יותר: "אני חושב שאם המצב נשאר יציב ואין חידוש הלחימה, אז אולי עד סוף הרבעון הראשון של 2026, יכולים לשפר את המצב משלילי ליציב". זה עדיין לא העלאת דירוג, אלא רק שינוי האופק - שלב מקדים הכרחי.

העלאת הדירוג בפועל, לפי כץ, "זה סיפור שיכול לקחת זמן קצת יותר ארוך. יש פה תהליך מובנה". כלומר, אפילו במקרה הטוב - החזרה לדירוג שהיה לישראל לפני המלחמה היא עניין של לפחות שנה-שנתיים, ולא של חודשים.

למרות זאת, כץ מעלה גם תרחיש אופטימי שיכול לזרז את התהליך: "אם באמת תוך זמן קצר נראה הרחבה של הסכמי אברהם - סעודיה, אינדונזיה, הסכם מסוים עם סוריה - אז חברות הדירוג יכולות לזוז יותר מהר. במצב גיאו-פוליטי שנראה באמת יותר טוב, הם יכולים לעבור מאופק שלילי ישר לאופק חיובי".

בינתיים חברות הדירוג ממתינות. הן רוצות לראות יציבות אמיתית - ביטחונית, פוליטית ותקציבית - לפני שהן משנות את הערכתן. עבור האזרחים הישראליים, זה אומר תקופה ממושכת שבה המדינה תמשיך לשלם מחיר גבוה יותר על החוב שלה, ופחות משאבים יוותרו להשקעה בציבור ובשיקום נזקי המלחמה.