"בסופר קונים אוכל - והיום גם נעליים": רשתות השיווק החלו למכור מוצרים נלווים - עד כמה זה זול יותר עבורנו?

אחרי טירוף האייפונים - התופעה התרחבה למוצרים נוספים, ורשתות השיווק החלו למכור מוצרים נלווים, ממוצרי חשמל ועד נעליים. ב"מהדורה המרכזית" יצאנו לבדוק - כמה זה זול יותר?

יפית אטיאס לוי, מנכ"לית רשת "רמי לוי שיווק השקמה", סיפרה: "הבאנו מעילי 'טומי הילפיגר' ו'קלווין קליין' בייבוא מקביל. אנחנו מקור ראשון, הכנסנו את זה לסניפים, וכרגע יש את זה בכל הסניפים בארץ".

אז איך עובד ייבוא מקביל? פשוט מאוד: המוצרים יוצאים מאותו המפעל בדיוק, עוברים לספק מסוים, לרוב בחו"ל, והוא מוכר את זה לרשתות בישראל. למרות שכל אחת מהתחנות גוזרת קופון - זה עדיין איכשהו זול יותר.

"אם פעם לקוח היה צריך לבוא ולקנות רק לחם וחלב ומוצרים למקרר - אז היום הוא יכול גם לקנות מוצרים לארון", הוסיפה יפית. "זו רק ההתחלה - דברים פה מתפתחים". אחת הקונות במקום הוסיפה: "בסופר קונים אוכל - והיום גם נעליים".

גל מרגלית, מנהל השיווק של "ויקטורי", אמר לחדשות 12: "היום קונים גם טלוויזיה מכונת ברד, שואבי אבק - ועוד הרבה מאוד דברים".

כאמור אי אפשר לשכוח את תורי הענק שראינו בשבועות האחרונים ברשתות, וכל זה בשביל אייפון. אי אפשר לשכוח גם את האכזבה - כשגילינו שיש מעט מאוד מלאי למדינה שלמה. זה בדיוק הסיפור: הרשתות, שלאחרונה מרגישות את הצרכנים, רואות איך הם קונים פחות ומגיעים פחות פיזית לסופרים. לכן, הן מנסות למשוך את הצרכן גם במחיר של רווח נמוך מאוד, או אפילו, במקרה קיצון - הפסד.

משה דהן, מנהל סניף "קרפור היפר" בשכונת תלפיות שבירושלים סיפר על המחירים הזולים, והעיד: "אנחנו מציעים את המחירים האלה כדי למשוך אלינו לקוחות. הם יקנו אצלנו, וייהנו גם משאר המבצעים שיש לנו בחנות".

אילן סרוסי, סמנכ"ל "מחסני השוק", הצטרף ואמר: "הבאנו סטוק של נעלי 'ניו באלאנס'. אנחנו, בתחום הקמעונאות, כל הזמן נלחמים כדי להביא ללקוח הנחה של שקלים בודדים. כאן, מדובר על מוצר שבשוק החופשי נמכר מ-600 שקל וצפונה - וזיהינו שאנחנו יכולים למכור אותו לצרכן בלפחות 50 אחוז הנחה".

אז עד כמה יש פערים במחירים בין ייבוא מקביל לייבוא רשמי?

• שואב שוטף "דרימי" נמכר ב-1,200 שקל במקום ב-1,700 שקל
• מעיל "טומי הילפיגר" או "קלווין קליין" נמכר ב-290 שקל במקום ב-700-900 שקל
• טלוויזיה 100 אינץ' נמכרת ב-4,500 שקל במקום ב-5,500-7,000 שקל (תלוי מותג)

מוטי אלבז, מומחה שיווק, אמר לחדשות 12: "רשתות המזון מעדיפות לסבסד חמישה מיליון שקל בלקנות אייפונים, במקום להשקיע חמישה מיליון שקל במדיה - כי אז הן מרוויחות 50 מיליון שקל על היח"צ הענק שהן מקבלות, על הבאז הגדול ועל מגוון התמונות שרצות ברשתות - בהן רואים את התורים הארוכים. בנוסף, זה משתלם להן, כי הרבה מאוד אנשים עומדים בתורים, ובמידה והם רואים מחירים זולים - יש מצב שהם גם הולכים לשנות את הרגלי הקנייה שלהם ולקנות דווקא שם".

אז מצד אחד התחרות גדלה, הייבוא המקביל תופס תאוצה והמחירים יורדים - כמובן לא תמיד. יחד עם זאת, מי שנפגע אנושות מהמהלך הזה אלו חברות מתחום אחר.

אילן בן הרוש, בעלי חנות "מיסטר אלקטריק", אמר לחדשות 12: "כאשר חנויות המזון החליטו להביא מוצרי חשמל ביתיים ברמה הנמוכה שלהם ולהציף את השוק בסחורה זולה - זה פגע באופן ברור בכל החברים שלי. רשתות המזון אמורות לטפל ביוקר המחיה - ולתת את הכסף שלהן על המזון. הרי אם הם מפסידים כסף, והרבה כסף, עבור כל מוצר שהם מוכרים בסל מוצרי החשמל - סימן שהכיסים שלהם נפוחים. אז בבקשה, תכניסו את היד לכיס, ובואו נראה תוצאות טובות יותר בסל המזון הבסיסי לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל".

ובסוף היום, כנראה שמדובר בעוד גימיק - מאחר והרשתות לא באמת מתחייבות שזה יימשך. "שטח המדף הוא מאוד-מאוד יקר", אמר גל מרגלית מ"ויקטורי". "הספייס הזה עולה המון כסף, ולתפוס אותו עם מוצרי חשמל - זה לעתים לא תמיד משתלם".

חשוב לזכור: המטרה הסופית של כל הרשתות והחברות זה לא לבוא לקראתנו, אלא לגרום לנו להגדיל את הסל. האם זה מה שיעזור לרשתות להגיע לרבעון מוצלח ולסיים את השנה כמו שהן חולמות? שאלה טובה.