נגיד בנק ישראל: "לא נחזור לריביות האפסיות שהיו לפני הקורונה"

"לא בעולם ולא בישראל נראה כנראה את הריביות האפסיות שהיו טרום הקורונה", העריך הערב נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון ל"מהדורה המוקדמת" של חדשות 12 עם קרן מרציאנו. ירון שוחח עם מרציאנו לאחר שבנק ישראל הודיע היום (שני) על הורדת ריבית ראשונה במשק אחרי כמעט שנתיים - מרמה של 4.5% לרמה של 4.25%.

דבריו של ירון על מותה של סביבת הריבית האפסית, שאליה התרגל העולם בעשור שקדם למשבר הקורונה, מהווים בשורה קשה עבור משלמי משכנתאות רבים. ב-2022 הריבית החלה לטפס עד שהתקבעה על רמה של 4.5% לאחר פרוץ מלחמת 7 באוקטובר. המלחמה המתמשכת והאינפלציה הגבוהה הותירו את הריבית ללא שינוי אך בחודשים האחרונים הנתונים הכלכליים החלו להסתדר: האינפלציה ירדה והתייצבה על כ-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל, השקל התחזק ועוצמת הלחימה ברצועת עזה פחתה.

אבל למרות החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז, ירון הבהיר שלא צפוי רצף מהיר של הורדות נוספות. לדבריו, המציאות הכלכלית השתנתה מהותית מאז תקופת הקורונה: "אנחנו הולכים לעולם שבו משטר הריביות לא יחזור להיות הריביות האפסיות שהיו לפני הקורונה", אמר הנגיד. הוא הוסיף שגם בנקודה הנוכחית "נצטרך לפעול בצורה מדודה והדרגתית כדי לראות שהאינפלציה מתמתנת והביקושים לא יוצרים לחצים אינפלציים".

יש פער משמעותי בין ריבית 4.25% של היום לבין הריביות האפסיות שהיו לפני הקורונה.

ירון: "את צודקת, אבל אם תסתכלי גם בשאר העולם, אנחנו לא רואים באירופה שחוזרים לריבית אפס. זה כנראה גם לא צפוי בארה"ב. אנחנו רואים כרגע משק שפועל עם ביקושים גבוהים, עם מגבלות היצע. בסביבה העולמית תמיד יכולים להיות שינויים, אבל אנחנו לא חוזרים למשטר של הריביות הממש-אפסיות שהיו טרום קורונה".

הנגיד הפנה לתחזית האחרונה של חטיבת המחקר של הבנק, ואמר שזו "העריכה בספטמבר שהריבית שנה קדימה תהיה 3.75%". כשנשאל האם מדובר בתחזית לספטמבר 2026, ירון אישר וציין שמדובר ב"סביבה סבירה", אך הדגיש שהבנק לא מתחייב על מספר מדויק של הורדות ריבית עתידיות. "כמובן נפעל בהתאם להתפתחויות של הנתונים וההתפתחויות הכלכליות", אמר.

אל תצפו להורדת ריבית מהירה

הסיבה לזהירות, לדברי הנגיד, היא שהמשק עדיין חווה אי-ודאות גיאו-פוליטית וכלכלית ניכרת, והביקושים במשק נותרו ערים. "אנחנו רואים את זה בכרטיסי אשראי, אנחנו רואים את זה בשוק העבודה ובשכר", הסביר ירון. "אם הביקוש יעלה יותר מדי, אנחנו עלולים לראות את עצמנו עם אינפלציה שעולה, ושם התיקון עלול להיות הרבה-הרבה יותר כואב, ולכן אנחנו חייבים להיות במדיניות של תוואי ריבית שהוא מאוד מדוד והדרגתי".

שר האוצר מאוד לא מסכים איתך. הוא אומר שכבר לפני חצי שנה היה צריך להוריד את הריבית ואומר הערב שצריך להוריד אותה יותר.

ירון: "אז אני אומר, לא ולא. אני טוען שוב פעם - הורדה מהירה מדי ולא בזמן הנכון הייתה מובילה אותנו ועלולה להוביל לעלייה מחודשת של האינפלציה, לכך שהציפיות האינפלציוניות יעלו. ובהתאם לכך ייתכן שהיינו צריכים אפילו להעלות את הריבית עוד יותר, וזו כמובן פעולה מאוד מאוד כואבת, שאנחנו רוצים להימנע ממנה".

ירון הוסיף והדגיש שבראייה היסטורית, כלכלות שעברו מלחמה חוו בדרך כלל אינפלציה גבוהה ואפילו היפר-אינפלציה ופגיעה כלכלית. "עצם זה שאנחנו נמצאים באינפלציה שהייתה מדודה ועכשיו היא בתוך היעד - זה לא פחות מהישג. וחלק נכבד מזה, נובע מהמדיניות המוניטרית השקולה והזהירה שהפעלנו לאורך כל הדרך".

האוצר מתכנן הורדות מיסים בתקציב הקרוב - יש לזה הצדקה כלכלית בסיום המלחמה או שזו כלכלת בחירות?

ירון: "הורדת מיסים לשכבות הביניים יכולה להביא, לפחות לאלה שמועסקים, איזשהו תמריץ נוסף. אנחנו רואים כרגע שוק עבודה יחסית הדוק, אז כנראה שזה לא יביא לשיעור השתתפות יותר גבוה, אבל כל עוד הדבר הזה בא עם איזשהם מקורות תקציביים, והוא קונסיסטנטי עם ירידה ביחס החוב-תוצר - זה משהו שאפשרי לעשות אותו. אבל בראש ובראשונה צריך לראות מה אפשר לעשות מול תקציב הביטחון, שהוא זה שיעצב את מסגרת התקציב".

על מיסוי רווחי הבנקים: "אין בזה תועלת"

נושא נוסף שעלה בראיון היה מיסוי הבנקים: על רקע הרווחים הגבוהים של הבנקים המסחריים - שהרוויחו בתשעת החודשים הראשונים של השנה כמעט 25 מיליארד שקל - משרד האוצר מתכוון להטיל עליהם מיסוי מיוחד, צעד שבנק ישראל מתנגד לו.

הבנקים מנצלים מאוד את שיעור הריבית הגבוה במשק. אתם בבנק ישראל נמנמתם בשמירה, וזה מוביל למס מיוחד שהאוצר מתכוון להטיל עליהם ואתם מתנגדים לו.

ירון: "קודם כל, אנחנו פועלים לאורך כל הדרך לפי מה שאני חושב שהוא העיקרון הנכון, וזה שינויים מבניים בכלל במערכת הפיננסית, כדי שייכנסו עוד שחקנים, יהיו שירותים טובים יותר. לא כל מיני… נקרא להם שינויים שנכנסים למנגנוני השוק ויוצרים עיוותים. או כל מיני הצעות למיניהן שאין בהן בהכרח תועלת. מיסוי סקטוריאלי או מיסוי קבוע על רווחים עודפים זה משהו שצריך להיות מאוד זהיר לגביו, שלא ייצור עיוותים, או תמריצים שליליים לכניסה של עוד שחקנים".

לטענת הנגיד, אם רוצים לקדם מס קבוע על רווחי הבנקים צריך להקים ועדה שתעשה "עבודה מעמיקה ויסודית" - ולא כהוראת שעה כפי שמקדם כיום האוצר.