ה-OECD אופטימי לגבי התאוששות ישראל: צפויה לצמיחה חזקה - אבל אלו הסכנות

תחזית חיובית יותר לכלכלת ישראל: ארגון ה-OECD מעדכן מעלה את תחזית הצמיחה שלו עבור ישראל בעקבות הפסקת האש בעזה במסגרת דוח רוחבי על כלל מדינות הארגון שמתפרסם היום (שלישי). בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD) מעריכים כי הצמיחה תסתכם ב- ב-20253.3%, תעמוד על 4.9% ב-2026 ותישאר חזקה בגובה 4.6% גם ב-2027. לפי כלכלני ה-OECD, האינפלציה בישראל ב-2026 צפויה להסתכם ב-2.4% ולרדת ל-2% ב-2027.

עם זאת, כלכלני הארגון מדגישים כי תנאי מפתח לצמיחה הם איזון תקציבי ויציבות מוניטרית. אלו שני תמרורי אזהרה לממשלה, שדורשים צמצום בהוצאות והגדלת ההכנסות - לצד העברת מסר של תמיכה במדיניות הריבית של בנק ישראל על רקע הלחצים הפוליטיים.

בארגון אף הולכים צעד קדימה ומציינים כיצד הם רואים את ה"איזון התקציבי" הזה: מעבר מהפחתה כללית בהוצאות לקיצוצים בהוצאות המבוססים על קביעת סדר עדיפויות ומיקוד בצעדי מס שיפריעו כמה שפחות לכלכלה. למעשה, קשה שלא לקרוא חלק מההצעות הפרטניות של כלכלני ה-OECD כביקורת ישירה על צעדי הממשלה הנוכחית

ההמלצות הפרטניות של ה-OECD:

• לבלום את ההעברות התקציביות לתלמידי ישיבות שמדכאות את השתתפותם בשוק העבודה.
• לתעדף השקעות בחינוך ובתשתיות, שיתרמו להגדלת הפריון.
• להעלות מיסים על פליטות מזהמים.
• לפטל פטורים ממס, כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות.
• הטלת מס נסועה על מכוניות חשמליות.
• מיסוי אדמות "שאינן בשימוש".
• הטלת מיסים על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים.

למה תחזית ה-OECD חשובה?

• תחזית הצמיחה המעודכנת של ה-OECD משקפת אופטימיות לגבי היכולת של ישראל להתאושש מהשפעות המלחמה השונות - אך מדגישה את התנאים הקריטיים לכך.
• אופטימיות לגבי יכולתה של ישראל לצאת מהבידוד היחסי שנכפה עליה בעקבות המלחמה: "הפסקת האש אמורה להסיר גורם להתנגדות לעשיית עסקים עם ישראל", כותבים כלכלני ה-OECD. להערכת הארגון, היצוא הישראלי צפוי להרוויח מהצמיחה הגלובלית בהוצאות ביטחון וסייבר.
• צמצום אפשרי בהוצאות הביטחון: בארגון מעריכים כי השיפור המצב הגיאו-פוליטי של ישראל לאחר שנות המלחמה יאפשר צמצום בהוצאות הביטחון בשנים 2027-2026 - צמצום שנאמד בשתי נקודות אחוז מהתוצר. מדובר בתמיכה בעמדת משרד האוצר הדורש ריסון של הוצאות הביטחון על רקע המאבק המתנהל כיום על תקציב הביטחון ל-2026.
• לטענת ה-OECD, הרגיעה הצפויה בהוצאות הביטחון - לצד מתינות בהוצאות האזרחיות - יאפשרו להוריד את הגירעון הממשלתי ל-4.1% תוצר ב-2026 ול-2.7% ב-2027. גירעון נמוך יותר אומר שישראל תצטרך לגייס פחות חוב ותוכל לצמצם את תשלומי הריבית העתידיים שלה.
• בארגון חוזים התאוששות מרשימה בהשקעות בישראל על רקע הפקק שהם מעריכים שהצטבר בתקופת המלחמה. במקביל הרגיעה תביא להגדלת ההוצאות של משקי הבית, שיגדילו את ההוצאה הפרטית ב-6.6% ב-2026 וב-5.3% ב-2027.