לראשונה אחרי כמעט שנתיים - בנק ישראל הוריד את הריבית: זו המשמעות

זה לקח כמעט שנתיים ועכשיו זה קרה: בנק ישראל הודיע היום (שני) על הורדת הריבית במשק ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 4.25% - שינוי ראשון מאז 1 בינואר 2024. בהתאם יורדת גם ריבית הפריים במשק שממנה נגזרות מרבית המשכנתאות וההלוואות מרמה של 6.00% לרמה של 5.75%.

עבור משלמי המשכנתאות השינוי בתשלום החודשי אינו גבוה ומסתכם בכמה עשרות שקלים, בהתאם לגובה המשכנתה. עם זאת, בחישוב שנתי מדובר כבר בסכום של מאות שקלים ובמבט לטווח ארוך לכל אורך חיי המשכנתה מדובר בחיסכון שעשוי להגיע אף לעשרות אלפי שקלים.

בהודעה שהפיץ הבנק צוין כי "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאו-פוליטיות ולהתפתחויות הפיסקליות". מדובר בשינוי משמעותי בסדר השיקולים, לאחר שעד כה הודעות הבנק הציבו את "אי הוודאות הגיאו-פוליטית" בראש הרשימה. נראה שזו דרכו של הבנק לרמוז בדרכו המנומסת כי המצב הביטחוני הפך לפחות מהותי בשיקולי הריבית.

הנימוקים שנתן בנק ישראל להחלטתו 

• האינפלציה השנתית התמתנה, ועומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%. החזאים צופים שבסוף השנה תחול עליה מסוימת באינפלציה, ולאחר מכן היא תרד ותתייצב בסביבת מרכז היעד.
• הפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות במהלך הרבעון השלישי. התוצר התרחב בקצב של 12.4% במונחים שנתיים, אך רמתו עדיין נמוכה ממגמתו ארוכת הטווח.
• שוק העבודה נותר הדוק. היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים עודנו גבוה, וקצב עליית השכר הוסיף לעלות.
• בחודש אוקטובר הוסיפו מחירי הדירות לרדת זה החודש השביעי ברציפות, ונמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה.
• מדדי המניות המקומיים עלו ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון, בתקופה הנסקרת, והיא שוהה ברמה הגבוהה במעט מרמתה טרם המלחמה. מרווחי האג"ח הממשלתי הוסיפו לרדת.
• מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-2.9% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%.

עם זאת, הודעת בנק ישראל מציינת גם כי "להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה: ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות". כלומר לא מן הנמנע כי האינפלציה עשויה להרים שוב את הראש במקרה של התחממות ביטחונית נוספת - מה שעשוי להקשות על הפחתות ריבית נוספות.

למה חיכה בנק ישראל?

הריבית במשק עלתה בהדרגה משנת 2022, עם היציאה ממשבר הקורונה, והתקבעה על 4.5%. החזרי המשכנתה ותשלומי ההלוואות התייקרו בהתאם דרמטית. עד כה נזהרו בבנק מהורדת ריבית, בגלל המלחמה המתמשכת והאינפלציה - וגם כדי לא לשדר מסר של כניעה ללחצים פוליטיים שהיה עלול לפגוע באמינות הבנק המרכזי.

אך בחודשים האחרונים הנתונים הכלכליים החלו להסתדר. אחרי תקופה ארוכה של קצב אינפלציה גבוה של 4% ומעלה, בחודשים האחרונים ירד קצב האינפלציה והתייצב יחסית על רמה של 2.5% - בתוך טווח היעד של 1%-3% של בנק ישראל. גם ההתחזקות הגדולה של השקל סייעה להחלטה, שכן כפי שמסביר הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב אלכס זבז'ינסקי, שקל חזק עוזר להוריד את האינפלציה.

לכל זה תרמה מאד גם התקררות הלחימה ברצועת עזה וגם הצהרות הממשלה כי בכוונתה בכל זאת להעביר את תקציב לשנת 2026. זו תקופה ארוכה שהודעות הריבית שפרסמה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כללו את שורת המפתח "על רקע אי הודאות הגיאו-פוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

מה החשיבות של הורדת הריבית?

הורדה אחת מדודה של 0.25% עדיין לא מטלטלת את המשק אבל היא בבחינת קריאת כיוון. בסקירה השבועית של החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים העריכו אתמול כי "הריבית תפחת מחר בהסתברות גבוהה מאוד. המסר הוא אולי חשוב יותר, והוא יהיה כנראה זהיר".

לדברי מנכ"ל וידר משכנתאות מאיר וידר, "ירידה של 0.25% בפריים נשמעת קטנה, אבל בפועל היא מקלה מיידית על משקי הבית. במשכנתא ממוצעת בגובה 1.5 מיליון שקל שבה כ־500 אלף שקל צמודים לפריים, ההחזר יורד בכ-70–80 שקל בחודש, כלומר חיסכון של כ־900 שקל בשנה וכ־20 אלף שקל לאורך חיי ההלוואה".

לפי זבז'ינסקי, במצב הנוכחי המשק אינו מאוזן וזה צפוי לדחוף את בנק ישראל להוריד את הריבית. "כשהריבית היא 4.5% והאינפלציה 2.5%, כעיקרון ריבית של 4.5% זה גבוה מדי", הוא אומר. לדבריו, ריבית גבוהה מדי מייקרת הלוואות, מעודדת חיסכון ומקטינה את הצריכה - דבר שעלול לעכב צמיחה כלכלית ולהקשות על עסקים ומשקי בית.

הורדת הריבית נועדה לתת תנופה למשק - להזרים כסף, לעודד השקעות ולאפשר צמיחה. לפי סקירת לידר שוקי הון, המשק הישראלי התאושש בחדות ברבעון השלישי של 2025 לאחר תקופת המלחמה, כשהתוצר לנפש חזר לרמות שלפני המלחמה. עם זאת, הצמיחה צפויה להתמתן ב-2026, ושוק העבודה נותר הדוק במיוחד - דבר שיכול ליצור לחצי שכר ואינפלציה.

מתי צפויה הורדת ריבית נוספת?

זבז'ינסקי מדגיש שהורדת הריבית היא תהליך ולא ב"מכה" חד-פעמית. "זאת אומרת שפעם ראשונה, סביר להניח שבנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז, ויחכה עד להחלטה הבאה, אולי אפילו יותר, כדי לראות איך זה משפיע", אמר. להערכתו, בנק ישראל צפוי להמשיך ולהוריד את הריבית בהדרגה אחת לכמה חודשים עד שימצא שיעור ריבית שבה "האינפלציה לא עולה ולא יורדת". התהליך הזה איטי במיוחד בהשוואה להעלאות ריבית. "ברור שבדרך כלל כשמעלים ריבית, מעלים מהר, יותר מהר מאשר כשמורידים ריבית", הסביר זבז'ינסקי.

בפועלים ציינו כי "השווקים מאמינים כעת שהריבית תפחת בשנה הקרובה בכנקודת אחוז לרמה של 3.5%" - מספר שמייצג לדעת כלכלני החטיבה "זו הקלה מוניטרית ביחס למצב הנוכחי, אבל ריבית ריאלית גבוהה ביחס לעבר, שנותנת מענה מסוים לגורמים מבניים כמו מחסור בעובדים". בלידר שוקי הון העריכו אתמול כעת ששיעור ריבית של 3.75% בעוד שנה סביר יותר מאשר 3.5%.

לעומתם, זבז'ינסקי בסקירתו אתמול היה שורי יותר: "ריבית בנק ישראל תגיע בסוף 2026 ל-3.25% ובסיכוי גבוה לא תעצור שם", כתב. במיטב נימקו את ההערכה בהתחזקות הרבה של השקל ובירידת קצב האינפלציה.

לפי זבז'ינסקי "רמת הריבית במדינות שונות בעשור האחרון הייתה קשורה בקשר הפוך לעוצמתו של המטבע. ככל שהמטבע היה חזק יותר הריבית הייתה נמוכה יותר. ריבית בנק ישראל ביחס למדינות האחרות הייתה בין הנמוכות בהתאם לחוזקו של השקל. אם לא יקרו אירועים חריגים, השקל ימשיך להתחזק ולהפעיל לחצים על בנק ישראל להוריד ריבית לרמה נמוכה יותר".

עם זאת, ד"ר עדי ברנדר, חבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, אמר בראיון לאיפה הכסף עם ענת דוידוב ב-103FM כי "לקבוע מראש שאנחנו הולכים לסביבה של הפחתות ריבית מתמשכות זה מוקדם ותלוי בהתפתחויות". לדבריו, "אנחנו נמצאים בסביבה מאוד תנודתית. כולנו עוקבים קודם כל אחרי ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות ויודעים שמיום ליום הסביבה נזילה. הסביבה הגיאו־פוליטית משליכה באופן ישיר על הכלכלה. המשק נמצא כעת בצב של מגבלות היצע וסיכון לאינפלציה".

איך הגיבו במשק להורדת הריבית?

אחרי המתנה ארוכה כל כך ומסכת הלחצים שהופעלה על בנק ישראל, התגובה הכללית להורדת הריבית היתה חיובית - אך היו גם מי שהביעו אכזבה מכך שבבנק הסתפקו בהורדה של 0.25 נקודות האחוז בלבד. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "הורדת הריבית היום מצטרפת לשורה צעדים וסימנים ברורים - ישראל בדרך לצמיחה כלכלית אדירה".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי מסר כי הוא "מברך על החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק. זהו רכיב חשוב מאוד ביצירת התנאים לצמיחה ונכון היה שייעשה אף קודם. ההפחתה שהוחלט עליה היום, גם אם היא הפחתה קטנה יחסית, מסמנת את התפנית של יציאת המשק מתקופת מלחמה לתקופת צמיחה, את האמון במשק ואת המדיניות המוניטארית המשקפת תמיכה בצמיחה וביציבות".

נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר מסר כי "החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית היא צעד אחראי שמסייע לבלום את עליית הערך ולהחזיר תחרותיות למשק" - אך ביקש מהבנק לא להמתין ולבצע הפחתה מיידית נוספת עוד לפני סוף השנה.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים עמית גוטליב מסר כי "הורדה ראשונית של הריבית מראה תחילה של מגמה חיובית שאנחנו רואים בחודשים האחרונים: יותר קונים שבאים למשרדי המכירות, וחזרה בהדרגה למסלול של צמיחה בענף הבנייה. ההורדה משפרת את תנאי המימון, מורידה את מחירי השכירות שהושפעו באופן ישיר מהריבית ומקלה על היציאה לפרויקטים חדשים".

נשיא לשכת רואי החשבון רו"ח חן שרייבר מסר כי "מדובר בהחלטה צפויה אך מאכזבת – צפינו שתהיה הורדת ריבית בשל כל התנאים שנוצרו אולם קיווינו, בשל העיכוב בהורדה וסביבת הריבית הגבוהה, שהנגיד יוריד את הריבית בחצי אחוז. למדנו כבר כי בכל הנוגע להחלטת הריבית, בבנק ישראל מאד מקובעים ופועלים בצורה מהוססת. המצב בשטח מבעבע כבר תקופה ואמנם הורדת הריבית הנוכחית היא איתות למשק, אך היא אינה מספיקה בשלב הזה עבור העסקים שרוצים לצאת לכיוון של צמיחה".

מהתאחדות יועצי המשכנתאות נמסר כי הפחתת הריבית היא "החלטה חשובה ואנו מקווים שהמגמה תימשך אך ההפחתה לא תוביל לשינוי מהותי בגובה ההחזר החודשי של הלווים ולא תקל משמעותית את מצבם של הזוגות הצעירים בישראל. הירידה בהחזר החודשי בעקבות הפחתת הריבית תעמוד על כ-70 שקל וכ-20 אלף שקל לאורך חיי המשכנתה".

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יוסי אלקובי מסר כי "הפחתת הריבית מבורכת, אולם ראוי שתופחת לשיעור של 2.5%. לאחר תקופה ממושכת שבה קפיץ הריבית הגבוהה נותר מתוח על גבם של העסקים הקטנים הבינוניים, הפחתת הריבית עליה הכריז נגיד בנק ישראל אינה מספיקה".