"חרקים, פסולת יונים ועובש": הדוח המטריד של מבקר המדינה על מחסני מזון החירום

דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) חושף דפוס חוזר ועקבי של כשלי ניהול ממשלתיים בתחומים שונים: היעדר גורמים מתכללים, אי-אסדרה בחוק של תחומים קריטיים חרף התרעות לאורך שנים, היעדר מערכות מידע בסיסיות לניהול פרויקטים במיליארדי שקלים ותוכניות אסטרטגיות שלא התעדכנו במשך עשור ויותר. הביקורת בחנה נתונים מהשנה האחרונה (ינואר 2024-ינואר 2025) והסתיימה במרץ 2025.

בכל אחד מהנושאים שנבדקו - מביטחון המזון, דרך פתיחת היבוא לתחרות ועד לתשתיות תחבורה - מתגלה אותה בעיה: ממשלת ישראל מתקשה לנהל החלטות, לתעדף נכון, לתאם בין משרדים ולוודא ביצוע של המדיניות שהיא עצמה קבעה. את המחיר משלם הציבור מדי יום ביומו: בהשקעות של מיליארדי שקלים שלא מניבות תוצאות בזמן, בשירותים חיוניים שלא זמינים כשצריך אותם - ובהיעדר מוכנות אמיתית למצבי חירום.

ביטחון מזון: כשל ניהולי מסוכן

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע כי "תחום המזון בחירום במדינת ישראל אינו מוסדר ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה עליו" - זאת בניגוד למדינות כמו יפן, סינגפור ושווייץ. האחריות מפוזרת בין משרדי החקלאות, הכלכלה והבריאות ללא תיאום, והתוצאה לפי המבקר היא מערכת כושלת: מלאי חירום פגום, מפעלים לא מוכנים ותלות קיצונית ביבוא ללא ניהול סיכונים.

המבקר מטיל אחריות על שרי החקלאות, הכלכלה והבריאות, ומדגיש כי "עולה תמונת מצב מדאיגה של מוכנותם של המפעלים החיוניים לחירום". וגם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל - התוכנית הלאומית לביטחון המזון טרם אושרה.

הבעיות המרכזיות לפי המבקר:

• מלאי חירום פגום: בתשעה מבין 10 אתרי מחסנים החירום שנבחנו בין ינואר 2023 לאוגוסט 2024 נמצאה חיטה נגועה בחרקים, פסולת יונים ועובש. ולמשרד החקלאות אין תמונת מצב על היקף הפגיעה.
• מחסור חמור במוצרים ובמספוא: משרד הכלכלה לא השלים התקשרויות לשני מוצרים חיוניים (מחסור של עד 44%), וקיים פער של כ-50% במלאי המספוא למאכל בעלי חיים המשמשים מקור לאספקת מזון. פער זה העמיק ל-300% לאחר עדכון תרחיש הייחוס בעקבות המלחמה.
• מפעלים חיוניים לא מוכנים: כ-23% מהמפעלים מוכנים באופן חלקי בלבד בתחום כוח אדם, וב-12.3% אין מיגון תקני. המבקר מזהיר כי אי-עמידה בתנאים "לא יאפשרו את פעילותם של המפעלים החיוניים במצב חירום".
• תלות קיצונית ביבוא: מעל 97% מהדגנים בישראל מיובאים, מתוכם רובם משלוש מדינות בלבד - רוסיה, אוקראינה, רומניה - אזור שהמבקר מציין שקיימת בו אי יציבות. לפי המבקר, משרדי הכלכלה והחקלאות לא ערכו סקר סיכונים מקיף ולא גיבשו פתרונות.
• מדיניות תמיכות בעייתית: 89% מהתמיכות בענף החקלאות בשנת 2022 היו תמיכות עקיפות (לעומת 44% בממוצע במדינות ה-OECD), והצעדים שנקטה הממשלה לצמצום התמיכות העקיפות לא לוו בהגדלת התמיכות הישירות שעשויות להגביר את היעילות והתחרותיות. התוצאה: החקלאות נחלשת, היבוא גדל, אך מחירי התוצרת לצרכן לא ירדו.
• פיקוח כושל והיעדר תוכנית: הרשויות לא מבצעות ביקורות במפעלים בתדירות הנדרשת, ולמרות יעדים משנת 2022, משרד החקלאות לא השלים תוכנית לאומית לביטחון מזון - גם לא אחרי המלחמה.

רפורמות היבוא: יישום כושל ואכיפה חלקית

מבקר המדינה מציין כי ממשלות ישראל יזמו רפורמות בייבוא, "אך אלו לוו בליקויים": שינוי התקינה משנת 2022 "גרם לבלבול ולא השיג את מלוא פוטנציאל החיסכון"; וברפורמת "לא עוצרים בנמל" משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות למשך 60 ימים.

על רפורמת הדגל של השר ניר ברקת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - שנכנסה לתוקף בינואר 2025 - אומר המבקר כי היא נכנסה לתוקף לפני שמשרדי הממשלה השלימו את ההכנות כך שהיבואנים לא ידעו מה הדרישות מהם.

המבקר מטיל את האחריות למחדלים על שרי הכלכלה והבריאות. לדבריו, הפער בין כוונות הרפורמות למציאות חמור: בבדיקות שבוצעו, 57% מהמוצרים לא עמדו בתקן. התוצאה היא שהציבור הישראלי משלם את המחיר ביוקר מחיה שלא יורד ובחשיפה למוצרים פגומים.

הבעיות המרכזיות לפי המבקר:

• פגמים ברפורמת "מה שטוב לאירופה": משרד הבריאות ופרסם 40 מתוך 44 האסדרות האירופיות במועד כניסת הרפורמה לתוקף ללא שיתורגמו לעברית, ומשרד הכלכלה לא פרסם מדיניות אכיפה - דבר שמקשה על היבואנים ויוצר אי-ודאות.
• שיעורי אי-עמידה מדאיגים בתקנים: בפעולות אכיפה בין יוני 2023 ליוני 2024, כ-57% מ-424 המוצרים שנדגמו לא עמדו בדרישות התקן הישראלי. גם במשלוחים בנמלים, 39% מהתיקים לא עמדו בדרישות.
• אכיפה כושלת וגבייה זניחה: מערך האכיפה של מינהל התקינה במשרד הכלכלה כושל בהטלת עיצומים ובגבייתם. בשנת 2024 נפתחו 618 תיקי אכיפה, אך רק ב-47 תיקים הוטלו עיצומים כספיים בסך 4.2 מיליון שקל. מסכום זה נגבו בפועל רק 92 אלף שקל - שיעור גבייה של 2% בלבד.
• מחסור בכוח אדם: כ-22% מתקני המפקחים וכ-50% מתקני הבקרים בזרוע האכיפה אינם מאוישים, דבר שפוגע קשות ביכולת הפיקוח.
• שוק ריכוזי ללא פריצת דרך: שוק התמרוקים נותר ריכוזי (9 חברות מחזיקות 67% מהשוק), והיבואנים הישירים של רכבים החזיקו בשנת 2023 בכ-97.4% מנתח השוק למרות ההקלות שניתנו ליבוא מקביל.

תחום הנדל"ן: נתונים שגויים ופגיעה באזרחים

מבקר המדינה קובע כי "יוקר הדיור בישראל זקוק לטיפול משמעותי" - אך המידע הממשלתי על הנדל"ן רצוף פגמים. כמעט מיליון דירות לא מופיעות במאגר, מאות אלפי נתונים בכלל שגויים, ואזרחי ישראל משלמים על כך מכיסם. התוצאה היא שאפילו החוב של 18.5 מיליארד שקל שמצוין בדוחות הכספיים של המדינה עבור מיסי מקרקעין לא משולמים עומד בסימן שאלה ולא בטוח מה היקפו האמיתי.

המבקר מטיל אחריות על המחדל על רשות המיסים ומשרד ראש הממשלה, וקובע כי יש ליצור תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים. הוא מוסיף כי הלמ"ס, שמחשבת את מדד מחירי הדירות על בסיס נתונים אלה, לא הכניסה לחישוב השפעות מהותיות - וכתוצאה מכך הציבור מקבל תמונה מעוותת של שוק הדיור.

הבעיות המרכזיות:

• כמעט מיליון דירות חסרות: מתוך כ-1.84 מיליון דירות הרשומות בטאבו, כ-903,000 דירות לא מופיעות במאגר הנדל"ן - כמעט מחציתן.
• נתונים שגויים נרחבים: ב-35% מהעסקאות השדה של מספר קומות בבניין רשום כאפס במקום המספר האמיתי. למבנה אחד אף דווחו 21 שנות בנייה שונות. כ-649,636 נכסים רשומים עם גוש וחלקה ששונו ולא קיימים עוד - דבר שיוצר מצג שגוי של מלאי הנכסים ומצבת הנכסים של אזרחים.
• פגיעה חמורה במענקי עבודה: מענק עבודה משולם לעובדים בעלי הכנסה נמוכה, אך נשלל ממי שבבעלותו נכסים נוספים מלבד דירה יחידה. בשנים 2023-2021 כ-84% מהפניות לבחינה מחודשת של שלילת המענק נמצאו מוצדקות - כלומר אלפי אזרחים נדחו בטעות מקבלת כספים בגלל נתונים לא נכונים על נכסים שלא בבעלותם."
• בעיות גבייה וחובות: חובות של 18.5 מיליארד שקל עם הפרשים של מיליארדי שקלים בין הדוחות הכספיים לנתוני רשות המיסים. 923 תיקוני שבח לא תוקנו אף ש-7 שנים חלפו מאז התיקון, ו-256 עסקאות נותרו עם שומה לא תקינה אף שחלף מועד ההתיישנות. שירות טלפוני כמעט לא קיים במשרדי מיסוי מקרקעין.
• מדד דירות לא מדויק: הלמ"ס לא הביאה בחשבון בזמן אמת את מבצעי המימון של הקבלנים, ולא הכניסה נתוני ממ"ד לחישוב המדד. לפי המבקר התוצאה היא מדד שאינן מדויק.
• שני אתרים ממשלתיים - נתונים שונים: מאגר המידע של רשות המיסים ואתר מפ"י מציגים תוצאות שונות משמעותית על אותם נכסים - מה שמבלבל את הציבור.

תחבורה ותשתיות: מיליארדים ללא כדאיות ובקרה

מבקר המדינה מציין כי "המחסור הקיים בתשתיות תחבורתיות, המתבטא במצאי תשתיות כבישים נמוך ב-35% מהממוצע במדינות ה-OECD", מחייב ניצול מושכל של התקציבים. אך למרות השקעה של כ-20 מיליארד שקל בשנה (4% מכל תקציב המדינה), הוא מצא בתחום ניהול כושל: בדיקות כדאיות לא נעשות לחלק משמעותי מהפרויקטים, תוכניות אסטרטגיות לא מתעדכנות עשרות שנים, והמתודולוגיה מעדיפה כבישים על תחבורה ציבורית באופן בעייתי.

את האחריות מטיל המבקר על שרת התחבורה, שר האוצר וכן ראש הממשלה כיו"ר ועדת התשתיות. ציבור משלם את המחיר בפקקים, בהשקעות שלא מניבות תוצאות ובשירותי תחבורה ציבורית לא יעילים.

הבעיות המרכזיות:

• היעדר בדיקות כדאיות: משרדי התחבורה והאוצר לא הגדירו קריטריונים ברורים לאילו פרויקטים יש לבצע בדיקות. כתוצאה מכך פרויקט המטרו בגוש דן (שעלותו 150 מיליארד שקל) לא נבדק על ידי אגף מחקר כלכלי. הבדיקות נעשות כמעט תמיד רק על החלופה שחברת התשתית כבר בחרה - ולא על החלופות האחרות - כך שלא ניתן לבחור את החלופה הכדאית ביותר והבדיקה לא משמשת ככלי תומך החלטה.
• כישלונות בתחזיות: בדיקות הכדאיות מבוססות על תחזיות שימוש במודלים לא מעודכנים, והן רחוקות מהמציאות. תחנת הרכבת בדימונה הייתה צפויה לקלוט 965 אלף נוסעים בשנה, אך בפועל עברו בה רק כ-18 אלף - פחות מ-2% מהתחזית. עלות קו הרכבת הקלה נופית זינק מ-5.75 מיליארד ל-8.2 מיליארד שקל ללא בדיקת כדאיות מעודכנת.
• תוכנית מתאר לא מאושרת: תמ"א 42 לתשתית תחבורה הותנעה ב-2007, אמורה הייתה להסתיים ב-2011, וכ-18 שנים מאוחר יותר עדיין לא אושרה בשל מחלוקת בין משרדי התחבורה והאוצר. התוצאה - תכנון רשת התחבורה מתבצע ללא תוכנית מתאר ארצית מאושרת.
• מתודולוגיה מוטה: הנוהל לבדיקת כדאיות מציג יחס תועלת-עלות ממוצע של 2.6 לכבישים לעומת 1.28 לתחבורה ציבורית - פער שלפי המבקר לא משקף את המציאות ומעדיף כבישים באופן בלתי מוצדק.
• פרויקטים ממושכים: הרכבת הקלה חיפה-נצרת והכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה צפויים להימשך 18-28 שנים מתכנון לביצוע, וועדת השרים לתשתיות לאומיות לא כונסה מאז הקמתה ביולי 2023.
• אובדן כוח אדם וידע מצטבר: ירידה מ-18 ל-14 מהנדסים במינהל תשתיות (2020-2025), ו-5 מינויים לראש המינהל ב-5 שנים. השילוב בין חילופי המנהלים התכופים, זמני העבודה הארוכים של הפרויקטים והיעדר מערכת מידע ממוחשבת - גורמים לאובדן ידע ארגוני ומקצועי לגבי הפרויקטים.
• מודלים לא מעודכנים: סקר הרגלי הנסיעה הארצי האחרון נערך ב-1996, והמודלים הנוכחיים מבוססים על סקרים ישנים מ-2011-2019 - דבר שפוגע ביכולת לחזות התנהגות הציבור ולתכנן נכון.

תגובות

ממשרד החקלאות נמסר: "המשרד גיבש את התוכנית הלאומית לביטחון מזון למדינת ישראל, המבוססת על תפיסה אסטרטגית ארוכת טווח. התוכנית פורסמה להערות הציבור לא מכבר. בשלב הבא תובא לאישור הממשלה. לעניין מלאי החירום, במהלך השנה האחרונה ביצע המשרד עבודת מטה יסודית תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום.

"פיקוח סדיר מתבצע אחת לחודש בכלל מחסני החירום, לרבות בדיקת כמות ואיכות גרעיני החיטה המאוחסנים. אתרי אחסון מלאי החירום הינם ברמת ניקיון גבוהה ואחסון תקני, העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים. בכל הנוגע לנגיעות חרקים, דווחו מקרים בודדים, אך מדובר ברמות מזעריות שאינן מסכנות את איכות גרעיני החיטה".

ממשרד הכלכלה נמסר: "בשנים האחרונות מקדם המשרד מהפכה לפתיחת השוק לתחרות, הסרת חסמים והפחתת יוקר המחיה. הנתונים הראשוניים מעידים על שינוי עמוק. מדובר בתהליך הדרגתי שממשיך להתפתח וצפוי להביא להוזלות משמעותיות לצרכנים בשנים הקרובות. המשרד פועל באופן שוטף לפי הנחיות רשות החירום הלאומית לשמירה על רציפות אספקת המזון לציבור. המשרד שותף בגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון ובוחן צעדים נוספים לשיפור ניהול המידע והמלאים בזמן אמת לשעת חירום".

מרשות המיסים נמסר: "נתוני רשות המסים מבוססים על הצהרת הנישום ולא ניתן למנוע ממנו לדווח כפי שהוא מעוניין לדווח על סמך הנתונים שבידיו, אלא רק להתריע על מקרה שבו הדיווח נראה חריג. כבר היום קיימת התרעה על דיווח חריג והרשות תבחן את האפשרות לשלב מערכות התראה נוספות".

ממשרד התחבורה נמסר: "הדוח בדק פרויקטים החל מ-2015. כידוע, השרה רגב נכנסה לתפקידה בשנת 2023 וקודם לכן כיהנה כשרה במשך תקופה קצרה (רגב כיהנה 13 חודשים בין 2021-ל-2020 ואז שוב מינואר 2023. בפועל היא כיהנה במשרד התחבורה כשליש מתקופת הדוח - ל"ב). "הטענה כאילו למשרד חסר ידע או שהמידע מנוהל באופן ידני - אינה נכונה. הנתונים על פרויקטי התשתית מנוהלים באמצעות מערכת ממוחשבת מתקדמת שפותחה במשרד, המאחדת את המידע התקציבי, ההנדסי והתפעולי ומאפשרת בקרה בזמן אמת, מעקב אחר לוחות זמנים ותקציבים, ושימור ידע ארגוני.

"באשר לטענות על בדיקות הכדאיות הכלכלית – מדובר בפרשנות שגויה. למשרד התחבורה אין חובה חוקית לבצע בדיקות כדאיות לכל פרויקט, אולם בפועל המשרד מקיים בדיקות סדורות בהתאם לנוהל המעודכן, המשמש כלי מקצועי לקבלת החלטות. המשרד מוביל בימים אלו, בשיתוף משרד האוצר, מחקר מקיף לעדכון מודל הכדאיות כך שישקף באופן מלא את התועלות החברתיות והסביבתיות של פרויקטי תחבורה ציבורית".