בנק ישראל בביקורת חריגה על חוק הפטור מגיוס של ביסמוט: "לוקה בחסר" - אלו הנימוקים

בנק ישראל מתבטא באופן חריג נגד חוק הפטור מגיוס: בהתייחסות לחוק שפרסם הבוקר (חמישי) הבנק נכתב בנימוס האופייני למוסד כי "הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר".

הביקורת של הבנק מתמקדת בשתי נקודות מרכזיות:

• יעדי הגיוס הנמוכים: "הרמה האפקטיבית של יעדי הגיוס (הרף המינימלי השנתי למניעת סנקציות) נמוכים מצורכי צה"ל ואף אינם גבוהים במידה ניכרת מהמצב הקיים כעת".
• סנקציות לא אפקטיביות: "התמריצים הכלכליים לגיוס (בדמות הימנעות מסנקציות) הם בעלי אפקטיביות נמוכה באופן שלא בטוח שיאפשר אפילו לעמוד ביעדי הגיוס הצנועים שהוצבו".

לפי בנק ישראל, "חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צורכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים".

למה בנק ישראל מתערב?

"לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת", מנמק בנק ישראל את התייחסותו לנושא.

כנימוק למסקנות מציג בנק ישראל תחשיב שביצעו כלכלני הבנק שמשווה בין העלות של גיוס איש מילואים לעומת גיוס צעירים חרדים לשירות סדיר.

כמה עולה לנו גיוס המילואים?

לפי אומדני הבנק, העלות הכלכלית המשקית הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (כבן 30) היא כ-38 אלף שקל. 80% מהסכום מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים, והיתר את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה של איש המילואים.

לעומת זאת, "העלות הכלכלית-משקית מגיוס צעיר חרדי לשירות חובה היא נמוכה מאוד", מציין בנק ישראל. הסיבה לעלות הנמוכה היא שברוב המקרים גיוס הצעיר החרדי לא גורע אותו מהשתתפות בשוק העבודה. למעשה, בבנק מציינים כי הגיוס עצמו עשוי להגדיל את התמריץ של צעירים חרדים להצטרף לשוק העבודה כבר בגיל צעיר - וזאת עקב ביטול החובה להיות רשומים כלומדים בישיבה כתנאי לקבלת פטור מגיוס.

להערכת כלכלני בנק ישראל, גיוס לצה"ל ל-32 חודשי שירות סדיר עשוי להגדיל את התועלת המשקית-הכלכלית של הצעיר החרדי ב-22 אלף שקל בחודש בממוצע. זאת בהנחה שהגיוס לצה"ל ישווה את היקף התעסוקה של הצעיר החרדי לזה של צעיר יהודי לא חרדי.

מה ירוויח המשק מגיוס החרדים?

מכאן גוזרים בבנק ישראל כי תוספת של 20 אלף חיילי חובה מקרב הצעירים החרדים לצבא הסדיר תקטין לאורך זמן את העלות הכלכלית-המשקית השנתית ב-9 מיליארד שקל (0.4% תוצר) בשל החיסכון בגיוס אנשי מילואים. בבנק מציינים כי התוספת של 20 אלף חיילי חובה חרדים היא תחשיב המבוסס על תוספת גיוס שנתית של 7,500 צעירים חרדים ל-32 חודשי שירות חובה.

החישוב של 9 מיליארד שקל הוא חישוב שמרני המניח כי תעסוקת הגברים החרדים לא תגדל באופן מהותי. עם זאת, במידה ובעקבותם גיוס לשירות חובה תגדל תעסוקת הצעירים החרדים באופן ניכר מדובר כבר בתוספת הכנסה למשק של עד 14 מיליארד שקל בשנה.

מה הבעיה עם יעדי הגיוס בחוק?

אלא שחישובים אלו דורשים חוק גיוס אפקטיבי שיגדיל את גיוס הצעירים החרדים לצה"ל - דבר שלפי בנק ישראל הצעת חוק הגיוס הנוכחית לא עושה.

לפי בנק ישראל, אף שהצעת החוק מונה יעד גיוס ראשוני של 8,160 חרדים חרדים, בפועל היא מציעה גיוס של 4,900 איש בשנה בלבד. "ערב החוק (מאז יולי 2024) כבר התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים כך שיעדי החוק דורשים גידול מוגבל מאוד בהיקף הגיוס, ובוודאי שלא עונים על צורכי הצבא לאלפי לוחמים נוספים", מעירים בבנק ישראל.

בבנק מציינים כי "רק החל מהשנה החמישית הרף המינימלי האפקטיבי לגיוס הוא 50% מהמחזור (כלומר כ-7,000 מתוך 14,000 בחורים)". בנוסף, בבנק מעירים כי "יעדי הגיוס אינם מתייחסים לתפקידים הצבאיים, או אפילו לגיל המתגייסים, כך שעלול להיווצר מצב בו חלק ניכר מהמתגייסים אינם מיועדים או מתאימים לתפקידי לוחמה בהם יש לצבא מחסור, ועל כן יפחיתו רק במעט מהעלות המשקית של צורכי הביטחון שגדלו".

מה הבעיה עם הסנקציות בחוק?

בנק ישראל טוען כי הסנקציות המרכזיות שמציע ביסמוט, בוודאי בשלב הראשון של יישום החוק עד לאמצע 2027, הן חסרות שיניים. לפי הבנק, מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23 הן "פעולות בעלות זיקה נמוכה לחברה החרדית". על הסנקציות המוצעת לביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי נכתב כי הן לא רלוונטיות כיוון שבכל מקרה תלמידי הישיבות לא רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה.

על הסנקציות המוצעות בשלב ההמשך, אחרי שיתגלה כי החברה החרדית לא עמדה ביעדי הגיוס נטען כי גם האפקטיביות שלהן "אינה גבוהה במיוחד". בנק ישראל מציין כי הסנקציה שתמנע השתתפות בתוכניות הממשלתיות לסבסוד רכישת דירות ופטור ממס רכישה ממילא פוקעת בהגעת הצעיר החרדי לגיל 26.

גם על מניעת הסבסוד למימון מעונות ילדים נטען כי היא "חלקית", שכן היא לא תחול עבור חלק ניכר מילדי הצעירים החרדים אחרי שיחצו את גיל 26.

על סנקציות או תמריצים כלכליים ברמה הקהילתית מציין בנק ישראל כי יש להם אפקטיביות נמוכה עבור החרדי הפרטי, "שכן לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים".

בסיכום הדברים כותב בנק ישראל כי "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים".