הבנקים חילקו דיבידנד של 5 מיליארד שקל לציבור – אז מדוע בשוק לא מתלהבים?

ביום חמישי האחרון פרסם בנק פועלים, בניהולו של ידין ענתבי, את התוצאות הכספיות שלו לרבעון השלישי, והציג רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל, שממנו יחלק כמחצית בתור דיבידנד. בכך הסתיימה עונת הדוחות הכספיים, לאחר שבאותו שבוע פרסמו לאומי בניהולו של חנן פרידמן, מזרחי טפחות בניהולו של משה לארי, דיסקונט בניהולו של אבי לוי והבינלאומי בניהולו של אלי כהן את התוצאות לרבעון השלישי.

הבנקים נמצאים בחודשים האחרונים תחת מתקפות בלתי פוסקות של חברי כנסת, שר האוצר וגורמים נוספים. רווחי העתק שלהם נובעים בעיקר מסביבת הריבית הגבוהה (4.5%), שייתכן ותתחיל לרדת ביום שני הקרוב בהחלטתו של הנגיד. הרווח הנקי המצרפי שהציגו ברבעון השלישי צמח ב-17% והסתכם ב-8.7 מיליארד שקל.

מדיניות חלוקת הדיבידנדים השתנתה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי התיר לבנקים "להגדיל ראש" ולחרוג ממדינית החלוקה העדכנית של 50% מהרווח הנקי ולהגיע עד 75%. אולם רק שני בנקים, לאומי והבינלאומי, החליטו לעשות כך. כתוצאה מכך חולק דיבידנד של 5.2 מיליארד שקל שמהווה כ-60% מסך הרווח הנקי. זו עלייה חדה של 75% בהיקף הדיבידנד שחילקו חמשת הבנקים הגדולים בתוך שנה.

התוצאות חיוביות אבל יש לשים לב לשחיקה באיכות הנכסים

התוצאות של הבנקים היו חיוביות, אבל חשוב לשים לב לשינוי במגמה - כך עולה מדברים שאומר מוטי ציטרין, סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה בחברת מידרוג. מצד אחד הוא מציין כי "על בסיס הדוחות הכספיים שהתפרסמו, נראה כי המגמה במערכת הבנקאית מוסיפה להיות חיובית ומאופיינת בתשואה דו-ספרתית גבוהה על ההון, תוך הצגת גידול עקבי בתיק האשראי ורווחיות מרשימה, אשר עודנה מושפעת מהמרווח הפיננסי הגבוה, לצד הכנסות גבוהות יחסית מעמלות לאור הגברת הפעילות בשוק ההון והראלי בשווקים הפיננסיים".

עם זאת, מתריע ציטרין: "יש להיות ערים לשחיקה אפשרית באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך בשל שחיקת המרווח הפיננסי - התמתנות האינפלציה והורדת הריבית הצפויה החודש על ידי בנק ישראל. זאת, לצד החולשה השוררת בענף הנדל"ן ושחיקה במוסר התשלומים במשק על רקע גידול בשכיחות אירועי חדלות פירעון".

בשיחה שערכנו עם הבנקאים עצמם עולה כי דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים. "כרגע המצב נראה טוב", הם אומרים, אבל מתכוננים לתרחישים שליליים יותר. בנק הפועלים נקט בצעד המשמעותי ביותר, כפי שעלה בעת שפרסם את הדוחות בחמישי - הוא הגדיל את ההפרשות הקבוצתיות.

ציטרין מציין בהקשר זה כי "צמצום משמעותי בתשלומי העברה מצד המדינה (לכוחות מילואים, מפונים ועסקים) עלולה להעצים את השחיקה באיתנותם הפיננסית של לווים במשק. אני לא צופה דרמות, אבל בהחלט צופה שחיקה מסוימת בתשואה על ההון במערכת הבנקאית, זאת מבלי להביא בחשבון אפשרות להגדלת המיסוי על הבנקים".

ביצוע המשכנתאות עלה ב-9% ל-31 מיליארד שקל

אחד הפקטורים המעניינים הוא מתן הלוואות לדיור (משכנתאות). מבחינת הביצועים ניתן לראות שהקצב השתפר - במקום הראשון היה זה מזרחי טפחות שהעניק משכנתאות בסך של 12 מיליארד שקל ברבעון השלישי, עלייה חדה של 74% ביחס לרבעון המקביל, שבו היה מבצע הביפרים בלבנון וחיסול נסראללה.

מזרחי טפחות הוא הבנק הגדול בתחום המשכנתאות כאשר הגברת קצב הביצוע שלהן העלה במעט את הנתח שלו במתן המשכנתאות מ-38.7% ל-39.3%. אחריו נמצא בנק לאומי שלו יש נתח של 21.4% במתן המשכנתאות - 6.6 מיליארד שקל ברבעון השני. אחריו הפועלים (20.7%) ומתן משכנתאות ב-6.3 מיליארד שקל, דיסקונט והבינלאומי עם נתח של 11% ו-6% עם מתן משכנתאות בהיקף של 3.3 ו-1.8 מיליארד שקל ברבעון השלישי.

הכנסות חמשת הבנקים מריבית (נטו) עלו בשיעור מתון של 1.3%, בלאומי הן נשחקו קלות (2%-), ובשאר הבנקים צמחו במתינות. הפועלים רשם את העלייה החדה (6%). הצמיחה המתונה במערכת נובעת מכך שהבנקים נאלצים בהדרגה לשפר את תשלומי הריבית על הפקדונות, מה ששוחק את הסעיף הזה.

ההוצאה להפסדי אשראי בחמשת הבנקים צנחה ב-40% ל-637 מיליון שקל החלק הארי שייך דווקא להפועלים (347 מיליון שקל), בשל הפרשות קבוצתיות זהירות בעקבות התרחבות תיק האשראי שלו מחד ואי הוודאות במשק. ככלל, הנתון ירד מה שאומר שהבנקים מרגישים בטוחים יותר לגבי הכלכלה, והם משתחררים בהדרגה מהפרשות קבוצתיות שכבר ביצעו בהוראת המפקח על הבנקים אשתקד.

מזרחי טפחות הראשון בבנקים בהיקף האשראי שנתן ברבעון

סך האשראי לציבור (נטו) שהעמידו חמשת הבנקים הגדולים עמד על 1.8 טריליון שקל בתום הרבעון השלישי, צמיחה חדה של 8.5% מתחילת השנה. הצמיחה מעידה שהבנקאים בסה"כ מאפשרים לעסקים להתרחב ולקחת הלוואות, והם לא מהססים, אירוע חיובי בסיכומו של דבר עבור צמיחת המשק.

בקצב הצמיחה במתן האשראי היה זה מזרחי טפחות שרשם את הצמיחה החדה ביותר של 4% בתוך רבעון - מתן אשראי בסך של 15.2 מיליארד שקל, הגדול במערכת. נתח השוק שלו - 21.9% - עדיין השלישי בגודלו אחרי לאומי (27.6%) והפועלים (26.7%), אך הבנק בהחלט מתכוון להאיץ את מתן האשראי, בעיקר העסקי, כחלק מתוכנית אסטרטגית שעליה הצהיר מוקדם יותר השנה.

לאומי נתן אשראי לציבור בסך של 6.1 מיליארד שקל, ומדובר בקצב צמיחה של 1.3% בתוך רבעון. אמנם ביחס לסוף השנה שעברה עדיין זהו גידול חד של 7.2%, אבל נראה שברבעון השלישי נקטו בלאומי בגישה יותר שמרנית. הפועלים צמח ב-2.2% בתוך רבעון, דיסקונט והבינלאומי גדלו בשיעורים חדים יותר של 3.4%-3.5%. מתחילת השנה מזרחי טפחות רשם את הקצב המהיר ביותר במתן האשראי מבין חמשת הבנקים הגדולים - 9.5%.

הרווחים של לאומי ופועלים זינקו - שלושת הבינוניים דרכו במקום

זווית מעניינת נוספת שנוגעת להכנסות הבנקים מגיעה מניתוח שהגיע לידי גלובס, של גורמים במערכת הבנקאית, שבדק את ההבדל בין צמד הבנקים הגדולים: לאומי והפועלים, מול שלושת "הקטנים", קרי דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי. הכנסות לאומי והפועלים ברבעון השני גדלו ב-13.6% ל-12.7 מיליארד שקל, בעוד שבשלושת הקטנים צמחו ב-1% ל-9.2 מיליארד שקל.

הרווח הנקי של שני הבנקים הגדולים צמח ב-30%, ברבעון השלישי, בין היתר בשל ההכנסה החד פעמית שרשם הפועלים - והוא הסתכם ב-5.5 מיליארד שקל, בעוד שהרווח הנקי המצרפי של שלושת הקטנים צמח ב-0.5% ל-3.2 מיליארד שקל.

אבל גם בתשעת החודשים הראשונים צמח הרווח של שני הגדולים בשיעור דו-ספרתי של 15% ל-15.4 מיליארד שקל, בעוד ששלושת הקטנים רשמו צמיחה מתונה יותר של 1% לרווח מצרפי של 9.2 מיליארד שקל. השונות הגדולה בין שתי הקבוצות מעידה גם עד כמה שני הענקים במערכת הבנקאית צומחים מהר, וככל הנראה גם מתייעלים יותר, מול שלושת הבנקים הבינוניים-קטנים יותר שמתקשים להצמיח את ההכנסות והרווחיות שלהם באותו הקצב.

הבנקים רשמו תשואה מרשימה, אבל לרוב היא נשחקה

במונחי התשואה על ההון כלל הבנקים רושמים נתונים מרשימים של תשואה דו-ספרתית על ההון. השיאנים הם מזרחי טפחות והפועלים שרשמו 17.6%, אולם האחרון הושפע מאירוע חד פעמי של תקבולי מיסים בשל הסדר פשר מול רשויות המס האמריקאיות בנטרול אותו אירוע התשואה על ההון של הפועלים יורדת ל-15.2%. לאומי רשם תשואה על ההון של 16.3% והיה היחיד לשפר את הנתון ביחס לרבעון המקביל. בדיסקונט והבינלאומי נרשמה תשואה על ההון של 13.7% ו-16.2% בהתאמה. יצויין כי לרוב (מלבד לאומי) נרשמה שחיקה בקצב התשואה על ההון, בשל העובדה שהבנקים צברו יותר רווחים ממה שיכלו לחלק עד כה בשל הוראות המפקח.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס