החוב העצום שהממשלה "שכחה" ומאיים על כל אזרחי ישראל

ממשלות ישראל מזניחות את אחד המוסדות הכספיים החשובים במדינה: למרות החלטת ממשלה מ-2015 שמחייבת את הממשלה והקבינט הכלכלי-חברתי לדון בקביעות במשבר הגירעון בביטוח הלאומי - הממשלה ושריה קיימו דיון אחד בלבד בנושא בעשר השנים שחלפו. כך עולה ממענה לבקשת חופש המידע שקיבלה התנועה לאיכות השלטון ממשרד ראש הממשלה.

המוסד לביטוח לאומי הוא רשת הביטחון הסוציאלי של כל אזרחי ישראל, ומשלם קצבאות זקנה, נכות, אבטלה, דמי לידה ותשלומים לנפגעי איבה ולמשפחות שכולות. בעיית הגירעון של הביטוח הלאומי מפתחת זה יותר מעשור ומעלה חשש מהרגע שבו הכסף לתשלום הקצבאות פשוט ייגמר. לאורך השנים התריעו גם דוחות מבקר המדינה וגם המוסד עצמו על המצב החמור, אך לטענת התנועה לאיכות השלטון ממשלות ישראל העדיפו להתעלם.

לפי התנועה לאיכות השלטון בשנים האחרונות המצב הוחרף, בין היתר על רקע תשלומי החל"ת בתקופת משבר הקורונה, שהוציאו 58 מיליארד שקל על תשלומי הבטחת הכנסה לעובדים. למשבר מוסיפים גורמים דמוגרפיים כמו העלייה בתוחלת החיים והגידול באוכלוסיה התלויה בקצבאות. אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם הגדילו עוד יותר את קצב תשלום הקצבאות, בשל הזינוק במספר הזכאים לתגמולי נפגעי איבה ותשלומים למשפחות.

ב-2015 קיבלה הממשלה החלטה שכותרתה "צמצום גירעון המוסד לביטוח לאומי", הקובעת כי אחת לשלוש שנים מחויבות ממשלות ישראל לדון במצבו הפיננסי של המוסד. אותה החלטה אף קבעה כי הקבינט הכלכלי-חברתי נדרש לדון בנושא אחת לשנה, ושבמסגרת דיונים אלו יידרשו שרי האוצר והרווחה להציג מתווים לשינויים מבניים ולהתייעלות של ביטוח לאומי.

למרות זאת, ממענה לבקשת חופש המידע שהגישה התנועה לאיכות השלטון עולה כי למעט דיון ממשלתי בודד בנושא ב-2018 לא התקיים כל דיון בנושא - לא ב-2021 ולא ב-2024. הקבינט הכלכלי-חברתי לעומת זאת לא קיים אפילו דיון אחד בעניין.

מאז המצב רק החמיר. בדוח האקטוארי שפרסם הביטוח הלאומי במרץ אשתקד הוערך כי משנת 2023, התשלומים שיעביר המוסד לזכאים יהיו גבוהים מההכנסות מדמי הביטוח הלאומי שמשלם הציבור - מה שעל פניו  מעביר את המוסד לגירעון. על רקע זה ביקש המוסד לביטוח לאומי לבחון לקבל חזרה ממשרד האוצר מאות מיליארדי שקלים שנלקחו לטענתו באופן שוטף מתשלומי דמי הביטוח הלאומי שמשלמים אזרחי ישראל.

מנתונים שפורסמו בתחילת החודש בכלכליסט עולה כי הביטוח הלאומי סיים את 2024 בגירעון של 3.8 מיליארד שקל, וצפוי לסיים את 2025 בגירעון כפול מכך, בגובה 8 מיליארד שקל. בביטוח לאומי אומרים כי לא מדובר בגירעון אלא בשימוש ביתרות שנחסכו ככרית ביטחון לאורך השנים כחלק ממטרת הביטוח הלאומי, וכי משרד האוצר נדרש "להתעורר" כי למנוע גירעון אמיתי.

בשבוע שעבר אמור היה להתקיים דיון בנושא בוועדה לביקורת המדינה. הדיון נדחה ברגע האחרון לאחר שבתחילת החודש החליף חה"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) את חה"כ מיקי לוי (יש עתיד) כיו"ר הוועדה, וכעת הוא לומד את הנושא.

לטענת התנועה לאיכות השלטון, משמעות הגירעון התופח היא שללא הזרמת מימון נוסף או החזרת כספים שהועברו לאוצר המדינה, הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו על פי חוק. "אזרחי ישראל לא יזכו לרשת התמיכה שלה הם זקוקים, ועבורה שילמו כל חייהם", מסר עו"ד אורי הס, ראש האגף הכלכלי בתנועה למען איכות השלטון. "הממשלה יודעת את כל זה, ובכל זאת מתעלמת מהבעיה כבר שנים".